פיקדון מובנה - מוצר פיננסי שנוי במחלוקת
גם לאחר כניסתו לתוקף של חוק העמלות, נותרו המוצרים המובנים (סטרקצ'רים) כאזור דמדומים עם עמלות מעורפלות. עד שהמפקח על הבנקים יתערב, כלכליסט מגיש: כיצד להיזהר מהמוצר שנחשב ל"בטוח"
סטרקצ'ר (פיקדון מובנה) הוא אחד המוצרים הפיננסיים היותר שנויים במחלוקת שמציע כיום שוק ההון. למרות זאת, הבנקים ממשיכים להנפיק מדי שנה עשרות מוצרים מובנים חדשים והלקוחות ממשיכים להשקיע באמצעותם. מה מושך כל כך את הישראלים לסטרקצ'רים?
הסטרקצ'ר הוא מוצר שפותח בחו"ל לפני כמה שנים, בעקבות ירידת ריבית חדה. כשלקוחות הבנקים גילו שהריבית על הפקדות נמוכה מאוד, ניצלו הבנקים את ההזדמנות והנפיקו מוצר שישלב שמירה על הקרן, כלומר עגינה בחוף מבטחים, עם האפשרות "לחלום" באמצעות מנגנון הצמדה למניות. הבנקים השקיעו את הכסף בפיקדון באמצעות שילוב בין בחירה חכמה של השקעה באג"חים ורכישה של אופציות. לכאורה, כך יכלו גם לקוחות סולידיים להיכנס לעולם המניות בלי ליטול על עצמם סיכון גדול מדי. אבל התמונה אינה ורודה כל כך. "כלכליסט" בדק ממה כדאי להיזהר בהשקעה, ולמה עדיף לרכוש סטרקצ'ר בחו"ל.העמלה: עד 4%
בישראל נמתחה ביקורת על הסטרקצ'רים ואף הוגשו כמה תביעות ייצוגיות נגד הבנקים על מוצרים אלה. עורכי הדין יצחק אבירם ונועם שכנר, שהגישו שתי תביעות כאלה שעומדות כיום נגד לאומי והפועלים, מסבירים כי הסטרקצ'ר נחשב מוצר יוצא דופן המשוחרר מכבלי הרגולציה. לדבריהם, הבנק יכול לנהוג בו כרצונו ולהתעלם מחקיקה מחייבת בדבר גילוי נאות ומסירת מידע על עמלות ועלות שירות.
"הבנק שמרכיב את הסטרקצ'ר יודע היטב מהו המרווח שלו, מכיוון שהוא זה שקובע אותו", אומר עו"ד שכנר. "החקיקה מחייבת אותו לדווח ללקוח על כל עלות, עמלה, שכר או מרווח שהוא גובה, במישרין או בעקיפין. רק לגבי סטרקצ'ר הוא נמנע מלדווח. בסטרקצ'ר, כל מה שכתוב במסמכי ההשקעה זה שתיגבה עמלה של 1.21 שקלים. "היום גם הבנק מאשר שהעמלה נגבית באחוזים (מרווח פיננסי). המשמעות היא מאות שקלים שעליהם הבנק לא מספר לנו. בפועל, הבנקים גובים על סטרקצ'ר עמלה שערורייתית של 3%-4%. כל בר דעת שהיה הולך להשקיע 10,000 שקל, והיו אומרים לו שהעמלה היא 400 שקל, היה מתנגד. אבל כשהעמלה גלומה במוצר ולא גלויה, קל לפתות אנשים. "בפיקדון מובנה, שלא כמו בפיקדון רגיל, הלקוח מקבל נוסחה ואופציה, והוא צריך מחשבון דיפרנציאלי וידע בכלכלה כדי לחשב את הרווח שלו"."בטוח" עם הימור
משום מה בישראל משווק הסטרקצ'ר כמוצר "בטוח" ללקוחות סולידיים. אך עדיין, הלקוח הרגיל מהמר על הריבית שהוא יכול לקבל על קרן "הפיקדון", ריבית שהיא כסף בטוח בידיו, כנגד תרחיש מסוים.
גם בעניין התמחור, הפיקדון הרגיל שונה מהמוצר המובנה. הבנק אינו מגלה ללקוח מהי העלות האמיתית של המוצר המובנה עבור הבנק. בשונה מריבית רגילה על פיקדון או תוכנית חיסכון, הלקוח אינו יודע מה התשואה ולמה להשוותה. כך למשל, בנוגע לפיקדון יודע הלקוח כי הוא יזכה לתשואה של פריים+2%. במקרה זה יכול הלקוח להשוות מול בנק אחר. "להבדיל, במוצר מובנה, הלקוח אינו יכול לדעת מהו המרווח של הבנק, אותו משלם הלקוח, שכן הלקוח אינו יודע מה עלות המוצר המובנה עבור הבנק ומה שווי האופציה שקיבל תמורת הוויתור על הריבית", אומר עו"ד אבירם. לדבריו, "הלקוח מפסיד מהאופן בו מתומחר המוצר על ידי הבנק, כאשר הבנק 'תופר' לתוך המוצר עמלה גבוהה ומוסתרת". בניגוד לאופן בו הסטרקצ'רים בנויים בישראל, בעולם חלים כללים שונים לגמרי על מוצרים אלו. אחד ההבדלים המהותיים הוא שבחו"ל הלקוח שרוכש מוצר מובנה יודע בדיוק כמה מרוויח הבנק על המוצר שרכש. "בחו"ל עומדת עמלת רכישה על כ־0.5%-1.5% ובסטרקצ'ר העמלה של הבנק עצמו עומדת על כ־ 2%", אומרת רויטל דור-וילק, יועצת השקעות פרטית. לדבריה, "קיימים בחו"ל כמה סטרקצ'רים מאוד טובים שאנשים הרוויחו בהם סכומים יפים. הבעיה היחידה היא שכדי להשקיע בסטרקצ'ר בחו"ל צריך שיהיה לך חשבון בבנק בחו"ל ושם מדובר על סכום התחלתי של מינימום 100 אלף דולר לצורך פתיחת חשבון".
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה