אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
תביעת הרשויות המקומיות: האם משרד הרצוג פוקס נאמן הפר את חוקי הלשכה צילום: גלעד קוולרציק

תביעת הרשויות המקומיות: האם משרד הרצוג פוקס נאמן הפר את חוקי הלשכה

בלעדי לכלכליסט: ועדת האתיקה של ועד מחוז תל אביב תבדוק את התנהלותו של משרד עורכי הדין הגדול בישראל בהתקשרות מול רו"ח אריה גולדיאן, שהעביר למשרד עשרות תיקי ייצוג של רשויות מקומיות. הוועדה תבחן אם הפרו את האיסור לקבל לקוחות דרך מתווך. המשרד בתגובה: אין לטענות בסיס

06.07.2008, 06:59 | ענת רואה

פרשת שכר הטרחה המוערך ב־400 מיליון שקל, שאותו אמורים לקבל שני רואי חשבון ושני משרדי עורכי דין שטיפלו בתביעה ענקית של 185 רשויות מקומיות נגד מינהל מקרקעי ישראל, קיבלה בימים האחרונים תפנית דרמטית. ועדת האתיקה של ועד מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין, שבראשה עו"ד אפי נוה, הודיעה כי בכוונתה לבדוק אם צורת ההתקשרות של עורכי הדין בפרשה אינה סותרת את כללי האתיקה והמשמעת לפי חוק לשכת עורכי הדין. במקביל תיערך בדיקה של הוועדה להגנת המקצוע בלשכה, שבראשה עו"ד גד שילר, כדי לבחון אם רואי החשבון הסיגו את גבול המקצוע כשיזמו תביעות משפטיות.

בין היתר ייבדק טיב ההתקשרות של רו"ח אריה גולדיאן, מנכ"ל חברת בונוס, אשר חתם על הסכמי שכר טרחה עם 45 רשויות מקומיות. גולדיאן התחייב בפני הרשויות כי הוא יממן על חשבונו את עלותם של עורכי הדין. בפועל, הייצוג בבית המשפט נעשה על ידי משרד עורכי הדין הגדול בישראל, הרצוג פוקס נאמן, בהתאם לייפוי הכוח שקיבל מהרשויות בהמשך להתקשרות שלהן עם רו"ח גולדיאן. שכר הטרחה שלו זכאי גולדיאן, בעקבות החלטת השופטת רות רונן מבית המשפט המחוזי בתל אביב בפברואר 2007, שלפיה המנהל ישלם לרשויות 2.5 מיליארד שקל, מוערך בסכום של עד 100 מיליון שקל. חלק מהסכום יועבר להרצוג פוקס נאמן.

בדיקה דומה תיערך גם לגבי טיב ההתקשרות בין רו"ח בועז מקלר ובין 140 רשויות מקומיות אחרות שעמן חתם על הסכמי שכר טרחה, ובהם התחייב לממן על חשבונו הליכים משפטיים. בפועל יוצגו הרשויות בבית המשפט על ידי עו"ד חיים פרוכטר ממשרד אטיאס־פרוכטר בחיפה, שקיבל לצורך כך ייפוי כוח מהרשויות. שכר הטרחה המגיע כיום למקלר, בעקבות הצלחת התביעה, מוערך בכ־300 מיליון שקל, וחלק ממנו יועבר לעו"ד פרוכטר.

כבוד המקצוע

חוק לשכת עורכי הדין וכללי האתיקה שהותקנו מכוחו קובעים שורה של הגבלות המונעות מעורכי דין לקבל תיקים שהופנו אליהם תמורת תשלום על ידי מתווך שאינו עוסק בעריכת דין, או לשתף אדם כזה בהכנסותיהם. במקרים מסוימים הפניית התיקים ממתווך אל עורך דין עשויה אף להיחשב כשידול לקוחות. נוסף על כך, אוסרים החוק והפסיקה על מי שאינם עורכי דין להציג עצמם כמי שמספקים שירותים משפטיים, בעצמם או באמצעות עורך דין מטעמם, וכן נאסר עליהם לחתום על הסכמי שכר טרחה עם לקוחות תוך התחייבות למתן שירות משפטי.

יעקב נאמן, צילום: יריב כץ יעקב נאמן | צילום: יריב כץ יעקב נאמן, צילום: יריב כץ

הסיבות לשורת האיסורים הללו נעוצות בין היתר ברצון לשמור על כבוד מקצוע עריכת הדין ומניעת פגיעה בטיב השירות המשפטי במצב שבו מי שאינם עורכי דין, מתיימרים לספק שירות משפטי. כמו כן נועדו הכללים למנוע תחרות בלתי הוגנת בין עורכי דין, וזאת נוכח ההגבלות על פרסום עצמי של עורך דין והאיסור שחל עליהם לשדל לקוחות.

ההנחה היא כי בנסיבות מסוימות העברת תיקים לעורכי דין באמצעות מתווכים, שמקבלים תמורת זאת תשלום, בעצם עוקפת את איסור הפרסומת. זאת בשעה שהמתווך מפרסם את שירותיו של עורך הדין במקומו, וכן מהווה שידול לקוחות אסור בהפניית הלקוחות אל עורך הדין. נוסף על כל אלו נועדו הכללים להבטיח כי פרנסתם של עורכי הדין לא תיפגע וכי הם, ורק הם, יהיו זכאים לשכר טרחה עבור ביצוע עבודה משפטית.

יצוין כי משרד הרצוג פוקס נאמן, כמו גם עו"ד פרוכטר ורואי החשבון מקלר וגולדיאן, טוענים כי לא נפל כל פגם אתי או אחר בהתנהלותם.

מי יגן על מקלר ופרוכטר

הטענות שלפיהן הסכמי שכר הטרחה עם הרשויות יוצרים הפרה של הוראות האתיקה הועלו לראשונה לפני כמה שבועות, בתביעה שהגישו חמש רשויות שחתמו על הסכמים עם רו"ח מקלר. בתביעה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין ליאור דגן ורועי שובל, ביקשו הרשויות להורות על בטלות ההסכמים מחמת היותם מופרזים, בלתי סבירים ומנוגדים כאמור לכללי האתיקה. התביעה, שפרטיה פורסמו בהרחבה ב"כלכליסט" לפני כשבועיים, הוגשה גם נגד עו"ד פרוכטר, אף על פי שהרשויות טענו כי אין להן כל הסכם שכר טרחה ישיר עמו.

הפתעה גדולה נרשמה בימים האחרונים, כשמקלר ופרוכטר הודיעו כי מי שייצג אותם בתביעה שהוגשה נגדם הוא לא אחר מאשר יו"ר ועדת האתיקה הארצית בלשכה, עו"ד דרור ארד־איילון.

עו"ד ארד־איילון שלל בפני "כלכליסט" את האפשרות לניגוד עניינים בין תפקידו הציבורי בוועדת האתיקה בלשכה ובין תפקידו כעו"ד פרטי המייצג לקוחות. לדבריו, לאחר שבדק את פרטי ההתקשרות של מקלר ופרוכטר עם לקוחותיהם, ואת אופי הפעילות שנערכה עבור הלקוחות, מצא "שאין כל דופי אתי או אחר בפעילותם", ולפיכך "לא ראיתי כל מניעה לקבל על עצמי את ייצוגם".

ארד־איילון הוסיף כי ברור שהוא לא עוסק ולא יעסוק בוועדת האתיקה הארצית בעניינים של לקוחותיו ולו בעקיפין. "מצאתי שעמדתי המקצועית בפרשה זו מתיישבת עם הפסיקה הנרחבת בתחום האתיקה ועם החלטותיה של ועדת האתיקה".

נוכח השאלות המהותיות שמעלה התיק, שחלקן בעלות השפעה על ציבור עורכי הדין כולו, אי אפשר לשלול אפשרות שלשכת עורכי הדין או אחד המחוזות יבקשו להצטרף כצד להליך, במעמד של "ידיד בית המשפט" ולהביע בו את עמדתם. במצב עניינים זה עשויה הלשכה להציג עמדה שתהיה הפוכה לזו שיציג יו"ר ועדת האתיקה הארצית המכהן שלה.

"לפרקליט אסור לחפש לקוח"

מבדיקת החלטות ופסקי דין משמעתיים שנערכה על ידי "כלכליסט" לא נמצאה החלטה שנסיבותיה זהות למקרה זה, שבו רו"ח יוזם הגשת תביעה בשם לקוחותיו ומתקשר לצורך כך עם משרד עורכי דין ואף מממן את שכרו של עורך הדין. עם זאת, נמצאו כמה מקרים שבמובנים מסוימים דומים לכאורה, אשר בחלקם הורשעו הצדדים המעורבים בביצוע עבירות אתיות.

כך לדוגמה, בית הדין המשמעתי בלשכה דן במצב שבו גוף מסחרי שהציע מכלול שירותים ללקוחותיו וחתם עמם על הסכמי שכר טרחה התקשר בנפרד עם עו"ד שביצע את העבודה המשפטית, בעוד שאותו גוף שילם את שכרו. עורך הדין הורשע בביצוע עבירה לפי סעיף 58 לחוק, האוסר על עורך דין לשתף אדם שאינו עורך דין בהכנסותיו (בדא 35/00).

במקרה אחר, מתווך פנה לעו"ד והציע לו לבצע עבודה משפטית עבור לקוחותיו, וזאת תמורת שכר טרחה של 1% מהיקף עסקת הנדל"ן. בדעת הרוב של בית הדין המשמעתי זוכה עורך הדין מהעבירה לפי סעיף 58, שכן נקבע שפעל לפי הסדר זה פעם אחת בלבד, וספק אם בכך מתבססת מהותה של "שותפות". דעת המיעוט גרסה כי גם מקרה חד־פעמי יוצר שותפות (בדא 21/82). במקרה של תביעת הרשויות נגד מינהל מקרקעי ישראל, להבדיל, ישנם 185 הסכמי שכר טרחה שונים שנחתמו, כך שלכאורה אין מדובר במקרה חד־פעמי.

דרור ארד-איילון, צילום: בועז אופנהיים דרור ארד-איילון | צילום: בועז אופנהיים דרור ארד-איילון, צילום: בועז אופנהיים

אותו עורך דין שזוכה בהליך המשמעתי מעבירה לפי סעיף 58, הורשע בביצוע עבירה לפי סעיף 56, האוסר שידול לקוחות, וכן לפי כלל 15(2) לכללי האתיקה, אשר אוסר על עורך דין לתת את הסכמתו לפעולות שיש בהן תחרות בלתי הוגנת בחבריו או רכישת לקוחות בצורה לא הולמת. הדיינים קבעו: "הסדר מוסכם שבין מתווך ועורך דין, שעל פיו משיג המתווך לקוחות תוך הבטחה למתן שירות משפטי אצל עורך הדין על חשבונו של המתווך, מהווה עבירה". בפסק הדין נכתב: "כאן נעוץ העוקץ המהווה את הפיתוי ופתח לפרצה לרכישת לקוחות בצורה עקלקלה". עוד ציינו הדיינים: "המעשה שבו נכשל המערער הוא למעשה אי־קיום הכלל ש'על הלקוח לחפש את פרקליטו, אך הפרקליט אסור לו לחפש את לקוחו'".

עו"ד ארד־איילון התייחס לעבודתם המשותפת של מקלר ופרוכטר, שלפיה "לא דומה במאום למתווך דירות המפנה לעורך דין קבוע. במקרה דנן מדובר בבעיה מקצועית ייחודית, שחייבה שיתוף פעולה מקצועי מתמשך ויסודי, שבו כל צד משקיע את הידע, הניסיון והמומחיות שלו. איש לא מנע מכל רשות להיעזר בעורך דין אחר, והעובדה שהדבר לא קרה מלמדת שהיה יתרון מובנה בשיתוף הפעולה, בשל המומחיות שנדרשה לנושא".

ההבדל בין "לתת" ו"לסייע"

סעיפים נוספים שעליהם התבססה עד היום הלשכה, בהליכים שנקטה נגד גופים שנתפסו בעיניה כמסיגים את גבול המקצוע ונגד עורכי דין ששיתפו עמם פעולה, הם סעיף 20 לחוק הלשכה וכלל 11ב לכללי האתיקה. מהלשכה נמסר כי עמדתה העקרונית היא ש"כלל 11ב אוסר להפנות עבודה משפטית לעורך דין על ידי מתווך שאינו עוסק בעריכת דין". עוד נמסר: "בבג"ץ בעניין חברת פיצוי נמרץ נקבע שהיקף תחולתו של הכלל הוא לגבי גוף הפועל למטרת רווח ומציג עצמו ברבים כנותן שירותיים משפטיים. פסק הדין מוסיף כי אף אם מסיגי הגבול מסתייעים בעורכי דין לצורך הפעילות המשפטית, ולא מבצעים אותה בעצמם, נאסר עליהם להפנות לקוחות לעורכי דין".

שאלנו לפיכך את עו"ד ארד־איילון אם צורת ההתקשרות בין מקלר לרשויות אינה מהווה לכאורה עבירה. לדבריו, התשובה לכך שלילית, שכן "רו"ח מקלר לא התחייב לתת שירותים משפטיים ולא נתן כאלה. הוא התחייב לסייע גם בהליכים משפטיים, והסכים לכך שהעלות הכוללת ללקוח לא תעלה אם יהיה בהם צורך. אולם מי שהעסיק את עורך הדין, וחתם לו על ייפוי כוח, היה הלקוח ולא מקלר".

האם כדי להעסיק עו"ד אין צורך בהסכם שכר טרחה ישיר עמו?

עו"ד ארד־איילון: "לפי כללי האתיקה אין חובה שיהיה הסכם שכר טרחה בכתב. בתי המשפט שדנו בסכסוכים בין עורכי דין ללקוחות, כשהיתה מחלוקת עובדתית, קבעו ובצדק כי אם יש אי־בהירות לגבי שכר הטרחה, הסיכון הוא של עורך הדין, שהיה צריך לסכם זאת בכתב. במקרה שלנו הרשויות היו לא רק לקוחות טכניים של עורך הדין אלא לקוחות אמיתיים, הם פנו אליהם, העבירו אליהם חומרים וכו'".

ועדת האתיקה הארצית בלשכה, שבראשות עו"ד ארד־איילון, קבעה באוקטובר 2007 כי משרד יועצים הנותן שירות ללקוח, ומבקש מעו"ד לערוך הסכם משפטי לאותו לקוח, כששכרו של הפרקליט משולם על ידי משרד היועצים, עובר עבירה של הסגת גבול המקצוע. גם עורך הדין עצמו עובר על כלל 11ב.

לדברי ארד־איילון, "במקרה ההוא, מדובר ב'יועץ' שקיבל שכר מתוך שכרו של עורך הדין, בלי שנתן שירות מעבר להפניה לעורך הדין. המקרה שלנו שונה בתכלית. רו"ח מקלר קיבל שכר עבור עבודתו שלו, שאין חולק על ייחודיותה ועל היקפה העצום. ההיבט המקצועי של מקלר וההיבט המשפטי של פרוכטר תרמו זה לזה באופן טבעי, אבל כל אחד קיבל שכר עבור עבודה ממשית שעשה בתחום עיסוקו שלו".

סנקציה אפשרית: אי־אכיפת ההסכם

נוסף על הסוגיות האתיות המתעוררות, סעיף 98 לחוק לשכת עורכי הדין מהווה בעצם את הסנקציה האזרחית כלפי מי שנקבע לגביו כי הסיג את גבול מקצוע עריכת הדין: "לא יזדקק בית משפט לתביעת שכר בעד שירות שנתן מי שאינו עורך דין, אם היה בו שירות שנתייחד לפי חוק זה לעורכי דין".

לכאורה, אם הרשויות לא ישלמו לרו"ח מקלר ולרו"ח גולדיאן את שכר הטרחה שהוסכם עמן, רואי החשבון עלולים להתקשות לממש זכויותיהם. זאת במקום שבו אין הסכמי שכר טרחה ישירים בין הרשויות המקומיות לבין עורכי הדין, ותביעת שכר הטרחה תהיה בעד שירות - לרבות שירות משפטי.

הרצוג פוקס נאמן: טענות אינטרסנטיות

ממשרד הרצוג פוקס נאמן ושות' נמסר בתגובה: "תמוהה בעינינו העובדה שלאחר שמונה שנים של מאבק משפטי עיקש, שהושקעו בו משאבים רבים ובסיומו הצלחנו להביא לפסיקה לטובת הרשויות המקומיות, נשלפים לפתע ולאחר מעשה טיעונים מתחום האתיקה המקצועית שאין להם בסיס. מובן כי מה שמניע טענות אלו אינו נושא האתיקה, אלא שיקולים אינטרסנטיים זרים, שאינם לטובת הרשויות המקומיות. בשלב זה לא התקבל כל סכום כסף אצל הרשויות המקומיות, והמאבקים בנושא זה אל מול המדינה ממשיכים להתנהל בבית המשפט המחוזי, ובבית המשפט העליון. המשרד מרכז את מלוא המאמצים בטיפול בהמשך ההתמודדות המשפטית עבור הרשויות המקומיות".

מקלר ופרוכטר: הושקעו עשרות אלפי שעות עבודה

רו"ח בעז מקלר ועו"ד חיים פרוכטר מסרו תגובתם באמצעות עו"ד דרור ארד־איילון: "מרשיי פעלו בנאמנות רבה ללקוחותיהם ולשביעות רצונם, ללא כל דופי וללא כל פגם אתי או אחר. יסודה של הפעילות במחקר ובייעוץ מקצועיים (בתחום של היטל השבחה), שנערכו על ידי רו"ח מקלר וצוותו במשך תשע שנים, תוך השקעת עשרות אלפי שעות עבודה. במקביל נדרשה עבודה משפטית רבה (שכללה אלפי שעות עבודה), שנעשתה על ידי עו"ד פרוכטר וצוותו, לפי ייפוי כוח שניתן לו על ידי הלקוחות במישרין.

"מדובר בעבודה בהיקף עצום, שסיומה עוד רחוק מאוד. כל זאת עשו שניהם וצוותיהם, כשהם לוקחים על עצמם את מלוא העלויות בגין עבודתם, ואת הסיכון שלא תהיה לה כל תמורה. הטענות בתחום האתיקה אינן אלא מסווה לאי־רצון לשלם עבור עבודה מקצועית ורצינית שהניבה תוצאות. בעקבות פעילותם של מרשי, אישר בית המשפט שמינהל מקרקעי ישראל נמנע מלהעביר סכומים גדולים ביותר, שלפי חוק יועדו לרשויות המקומיות, אשר היקפם ופרטיהם טרם נקבעו סופית, ומצריכים עבודה רבה נוספת בהיקף אדיר".

רו"ח אריה גולדיאן סירב להגיב.

תגיות