משרד התשתיות: ב-2020 צפוי מחסור בחומרי גלם לבנייה

סגירת מחצבות עקב מיצוי עתודות יביא לכך שכבר בשנת 2015 תיוותרנה בישראל רק 27 מחצבות שייאלצו לספק כ-45 מליון טון חומרי גלם לבנייה ותשתיות בשנה, כך העריך ד"ר יעקב מימרן, יו"ר הקרן לשיקום מחצבות, במסיבת עיתונאים שנערכה היום (א') בהשתתפות שר התשתיות הלאומיות, בנימין (פואד) בן אליעזר.

לפי הערכה נוספת של משרד התשתיות הלאומיות, בשנת 2020 צפוי מחסור בחומרי גלם לבנייה ותשתיות שיביא לעלייה של 1% במדד ויגדיל את החוב הפנימי  במיליארדי שקלים בשנה.

על פי נתונים שהוצגו במסיבת העיתונאים, צפוי כבר בעוד שבע שנים מחסור בחומרים קריטיים כמו אגרגטים (חצץ), בזלת, פוספטים וגיר למלט. כמו כן, מתריעים במשרד התשתיות כי הידלדלות העתודות במחצבות תגרום לעליית מחירי חומרי הגלם והגבלת היכולת להכין תכנית ארוכת טווח בנושא, הנחוצה כעת ללא דיחוי, כך לדברי אנשי המשרד. לפיכך, המועצה הארצית לתכנון ובנייה הורתה על הכנת תכנית מתאר להבטחת אספקת החומרים עד שנת 2020.

להערכת משרד התשתיות, בין השנים 2020 ל־2026 ייסגרו מחצבות נוספות ונטל התפוקה על המחצבות הפעילות יהיה גדול מכושר הייצור, האספקה והשינוע האפשריים.

 

בן אליעזר אמר כי "לא ייתכן שמשרד האוצר מבקש להלאים את כספי הקרן לשיקום מחצבות בסך 300 מיליון שקל, הנחוצים כיום לתכנון מקיף וכן לשיקום מחצבות נטושות, המהוות פגיעה סביבתית ונזק לתשתיות ומי התהום". הכספים מגיעים לקרן כאגרה שמשלמים בעלי המחצבות בהתאם להיקף החציבה, ויעדם היחידי על־פי החוק הוא שיקום מפגעים סביבתיים ונופיים שיוצרות המחצבות. השר הוסיף כי "לאור ההלאמה שהחלה לפני כחמש שנים, הנחתי גורמים מקצועיים במשרד התשתיות הלאומיות להבטיח בחקיקה את המשך עצמאותה של הקרן במסגרת תיקוני חקיקה, כך שנושא קריטי זה של חציבה וכן של שיקום מחצבות נטושות לא יהיה תלוי בגחמות אישיות ופוליטיות בעתיד".

ייבוא מהשכנים

 במסיבת העיתונאים עלה שוב לדיון המחסור הקריטי בחול לבנייה. ד"ר מימרן אמר כי כבר בסוף שנות התשעים עמדה צריכת החול השנתית לבנייה ולתשתיות על 12 מיליון טון בשנה, וכי התחזית מורה על צריכה ממוצעת של כ־14 מיליון טון בשנה עד לשנת 2020, תוך הידלדלות הדיונות באזור מישור החוף.

הוא הזכיר כי בשנת 1999 הוקמה ועדה בינמישרדית שהכינה תכנית אב לאספקת חול לבנייה ותשתיות עד לשנת 2020. על פי הוועדה, יש לערוך תכנון אספקת חול באזור מישור החוף, וכמו כן יש לבדוק כריית חול מאזור אשקלון, יבנה וראשון לציון. בנוסף, יש לבדוק ניצול החול במישור רותם ובדיקת מרבצי חול פוסילי בחתך הבלתי רווי, ובדיקת חול בקרקעית הים במסגרת פרויקט איים מלאכותיים. עוד ממליץ מימרן לבדוק אפשרות לייבוא חול ממצרים ומירדן דרך היבשה וייבוא דרך הים מארצות שכנות.

 

בתכנון: תכנית מתאר נוספת 

 בדיקת משרד התשתיות והקרן לשיקום מחצבות מורה על צורך דחוף בהכנת תכנית מתאר בנוסף לתכנית תמ"א 14 לבנייה וסלילה. התכנית הנוספת, תמ"א 14/ב' , תקצה תוספת אתרי כרייה וחציבה ובכך תובטח אספקה סדירה לחומרי בנייה עד לשנת 2040.

כחלק מתכנית זו סבורים במשרד התשתיות ש"יש לבחון אפשרויות למקורות חלופיים לחומרי הגלם ולייעול הצריכה", כולל "השימוש בחול מחצבה - תוצר לוואי של חציבה הזמין בפיזור גיאוגרפי ובכמויות גדולות, אשר בגריסה נוספת עשוי להתאים כתחליף לחול דיונות, שאף מצריך שינוע קטן יותר. במקביל לבדיקה כבר שונה התקן לשימוש חול מחצבה ותערובת בטון".