אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בעלי העניין מביעים אמון באיגרות החוב של עצמם

בעלי העניין מביעים אמון באיגרות החוב של עצמם

בדיקת כלכליסט: 15 בעלי שליטה השקיעו באג"ח של החברות שבשליטתם בשבועיים האחרונים. מהלך זה מאפשר לחברות להקטין את מצבת ההתחייבויות, להקטין את המינוף שלהן ולגרוף לקופתן רווחי הון

07.07.2008, 07:39 | נעמה סיקולר

אירוע כשל ("דיפולט"), שבו חברה לא עומדת בתשלומי הריבית, הוא חלום הבלהות של מחזיקי אג"ח. בשעה זו של משבר בשוק האשראי הבינלאומי נהפך החשש מאירועים כאלה למוחשי הרבה יותר, ואכן אתמול הודיעה חברת מגדלי דיידלנד כי לא עמדה בתשלום הריבית האחרון למחזיקי איגרות החוב.

אצל מגדלי דיידלנד - חברה יזמית הפועלת במיאמי ואשר האג"ח שלה נסחרות בתל אביב - היה זה שילוב של משבר בשוק הנדל"ן עם מות בעל השליטה הדומיננטי, אלי ברדוגו, שהביאו את החברה למצבה הנוכחי.

אולם בחברות רבות אחרות אנחנו עדים בתקופה האחרונה דווקא לתופעה הפוכה - הבעת אמון של בעלי השליטה באג"ח שלהם, המיתרגמת לסדרת רכישות עצמיות.

מבדיקת "כלכליסט" עולה כי 15 בעלי עניין השקיעו באג"ח שלהם בשבועיים האחרונים 41 מיליון שקל. מדובר בכמה שחקנים מרכזיים, כגון חברת רבד של יגאל אהובי, גילאון שבשליטת גאידמק ואפילו מטיס קפיטל שלמרות הצרות שפקדו אותה לאחרונה ביצעה גם היא שורה של רכישות אג"ח עצמיות בימים האחרונים.

יגאל אהובי. ניצל הזדמנויות יגאל אהובי. ניצל הזדמנויות יגאל אהובי. ניצל הזדמנויות

לכל אלה התווספו שש תוכניות של חברות כגון אלבר, דורסל, ניו הורייזן ובסר פרויקטים לרכישת מניות עצמית ב-40 מיליון שקל בסך הכל. המסר של ביצוע רכישות כאלה מצד חברה יכול להיות אחד - ביטחון כי איגרות החוב של החברה נסחרות כיום במחירים אטרקטיביים, אמון באיתנותה הפיננסית של החברה וביכולתה לעמוד בפירעון התשלומים, ומהמקום הזה ניסיון לנצל את ההזדמנות על ידי רכישה עצמית של איגרות חוב ובמקביל אולי להעלות את מחיר האג"ח בעקבות הגדלת הביקושים.

לרכישה העצמית יש יתרון נוסף מבחינת החברות - הקטנת מצבת ההתחייבויות שלהן במאזן לקראת הדו"חות הקרובים. נוסף על כך, מהלך הרכישה העצמית של איגרות חוב נפוץ בעיקר בימים של משבר, כאשר התשואות עולות. באמצעות רכישה עצמית של האג"ח החברות יכולות להקטין במידה מסוימת את המינוף שלהן ולגרוף לכיסיהן רווחי הון.

פרמטר משמעותי בעולם האג"ח הוא התשואה ברוטו שהאיגרת מייצרת. כאשר חברה במשבר ויש חשש לפירעון החוב שלה, התשואה על האג"ח שלה עולה (יש יחס ישר בין מידת הסיכון לבין התשואה).

אם בעלי החברה ומנהליה מאמינים בחברה ובטוחים שהיא תפרע את החוב, אין סיבה שהם לא יורו על רכישה עצמית של אג"ח. כמה עוד נכסים אפשר להשיג בתשואה שנתית צמודה של 15%? על פי ההיגיון הזה בוודאי היינו צריכים לראות מספר גדול יותר של רכישות, אלא שכנראה יש חברות שמעדיפות בינתיים להשקיע את המזומנים בתוכניות הפיתוח בתוך החברה.

ובכל זאת, כ-100 איגרות חוב נסחרות היום בתשואה דו־ספרתית. חלקן, במיוחד בעלות המזומנים שבהן ואלה שהתשקיף שלהן איננו אוסר ביצוע רכישה עצמית של אג"ח, בוודאי יבצעו בשבועות הקרובים מהלכים דומים על פי אותו הרציונל - הבעת האמון באיגרות החוב שלהן.

מעניין לציין גם כמה דוגמאות של חברות שהאג"ח שלהן נסחרות בתשואות גבוהות במיוחד אולם לא ביצעו רכישות עצמיות מתחילת השנה, מה שיכול להעיד על אחת משתי אפשרויות: חוסר אמון ביכולת הפירעון שלהן, או גרוע מכך: חוסר במזומנים. שלוש חברות כאלה שלא ביצעו רכישות הן לנדמארק גרופ - למרות תשואה ברוטו של 42.87%, ליטו נדל"ן עם תשואה של 43% ונידר עם תשואה של 48.09%. שלושתן, אגב, חברות מתחום הנדל"ן, מה שיכול ללמד אולי גם על מצבו הבעייתי של הסקטור כיום.

תגיות