במת כלכליסט: זייפו תרופות ולא שטרות

הפשיעה הפרמצבטית (תרופתית) המתגברת בישראל היא איום של ממש על שלום הציבור. העלייה במספר העבירות מעידה כי כבר מזמן אין זו תופעה שולית, אלא מגיפה של ממש. לא מדובר בבעיה ישראלית אלא בתופעה חובקת עולם. באמריקה הצפונית ובאירופה מתפרסמות חדשות לבקרים אזהרות על סחורה מזויפת או גנובה שחדרה אל השווקים. גורמי פשיעה רבים מעורבים בנושא, בהם גם ארגוני טרור, המשתמשים בהכנסות מהפשיעה הפרמצבטית למימון פעולותיהם.

תרופה מזויפת, או גנובה, עלולה להיות מסוכנת מאוד לחולה. לעתים תרופה כזאת כלל אינה מכילה חומר פעיל, או שהיא מכילה את החומר בכמות נמוכה מדי ובאיכות ירודה. בתרופות מזויפות נמצאים לפעמים גם חומרים לא רצויים, שגורמים לתופעות לוואי קשות. השימוש בתרופות גנובות מסוכן אף הוא, כיוון שממועד גניבתן ועד הופעתן החוזרת בשוק אין הן מאוחסנות בתנאים מבוקרים, ואיכותן נפגמת.

מאה ילדים מתו מסירופ מזויף

מסובך לזהות תרופות גנובות ומזויפות. לרוב אי אפשר להבדיל באמצעים רגילים בינן לבין תרופות מקוריות. תרופות גנובות ומזויפות עלולות לגרום אפילו למוות במקרים מסוימים, אולם כל עוד מדובר במקרים בודדים ואקראיים, יתקשה הצוות הרפואי לגלות זאת. למזלנו עדיין לא ידועים בעולם המערבי מקרים של הרעלה המונית בגלל תרופות בלתי ראויות לשימוש, אך במדינות העולם השלישי כבר אירעו אסונות כאלה - בהאיטי, למשל, מתו יותר ממאה ילדים שהשתמשו בסירופ מזויף ופגום להורדת חום.

כיצד מגיעה תרופה בלתי ראויה לשוק, ונמכרת בבתי המרקחת? גורמי הפשע מנסים (וגם מצליחים) להשתמש במנגנוני הפצת התרופות בישראל: די שמפיץ בודד מתוך עשרות המפיצים הפועלים בישראל ברישיון משרד הבריאות יחדיר תרופות כאלו (בתמימות או במזיד) למערכת ההפצה, כדי שתרופות מסוכנות יגיעו לבתי המרקחת במסווה של תרופות תמימות ואיכותיות.

כדי להילחם בתופעה המתרחבת, יש להגביר תחילה את האכיפה. משרד הבריאות עשה צעד חשוב בכיוון זה, והקים יחידה למלחמה בפשיעה פרמצבטית. בזכות הפעולה של אותה יחידה מתקשים כיום גורמי הפשיעה להשיג את יעדיהם. אולם יחידה זו כוללת שלושה אנשים בלבד, ויכולת הפעולה שלה מוגבלת מאוד. יש להגדיל את היחידה, כמו גם את סמכויות הפיקוח והאכיפה שלה. נוסף על כך יש לעמוד על המשמר ולצמצם את מנגנוני ההפצה של תרופות בישראל.

עונש מרבי של שישה חודשי מאסר

התאחדות התעשיינים, בשיתוף לשכות המסחר, חברות התרופות וארגון רוקחות בישראל, יוזמים שינוי בפקודת הרוקחים, שיחייב את יצרני התרופות ואת היבואנים להסמיך ולהכריז על מפיצים מורשים לתכשיריהם, ואילו בתי המרקחת יידרשו לרכוש תרופות רק ממפיצים אלה. המפיצים הרשמיים יהיו נתונים להשגחה גם של היצרנים וגם של היבואנים, כדי שגורמים בלתי רשמיים לא יוכלו להחדיר לשוק תרופות. לשינוי בחקיקה לא תהיה השפעה שלילית על התחרות בשוק התרופות ולא צפויה התייקרות מחירים, כיוון שהתחרות האמיתית על המחירים מתנהלת באמצעות מכרזי התרופות של קופות החולים. ההגבלה תאפשר מעקב הדוק אחר מכירת תרופות.

במקביל, יש להחמיר במידה ניכרת את הענישה של המעורבים בפשיעה פרמצבטית. לפי פקודת הרוקחות, העונש המרבי בגין הפצת תרופות מזויפות כיום הוא שישה חודשי מאסר בלבד. לשם השוואה - העונש המרבי בגין זיוף שטרות כסף בישראל הוא שבע שנים. יש כאן מסר ברור לעבריינים: להעדיף זיוף תרופות על פני זיוף שטרות. את המחיר הבריאותי על כך נשלם כולנו.

הפשיעה הפרמצבטית היא פרצה הקוראת לגנב בגלל מחירן הנכבד של תרופות לעומת נפחן הקטן. ארגז סטנדרטי המכיל תרופות עשוי להכיל סחורה ששווייה עשרות ואפילו מאות אלפי שקלים. כשמדובר בפשיעה פרמצבטית, יש לשנות סדרי עדיפויות ולהעמיד לטובת העניין משאבים מתאימים כדי למנוע אסון ולשמור על בריאות הציבור.

הכותב הוא חבר הנהלת ענף הפרמצבטיקה בהתאחדות התעשיינים