מנכ"לית הביטוח הלאומי: "יש לנו משאבים, אבל אי אפשר לחלק אותם"

במסדרונות המוסד לביטוח לאומי כבר אפשר להרגיש באופן ברור את שינוי האווירה. חמישה חודשים לאחר שנכנסה אסתר דומיניסיני לתפקיד המנכ"ל, נדרשו העובדים לעבור על מאות סוגי הטפסים ולערוך אותם מחדש, באופן כזה שגם עולה חדש שדובר עברית בסיסית יוכל להבין. דומיניסיני אינה מתרגשת מהמרמור של אלה שאחראים לביטחון הסוציאלי של 7 מיליון אזרחי ישראל. "אין לי בעיה עם זה שהעובדים קצת חוששים ממני", היא אומרת, "למעשה הם חוששים משינויים".

רק לאחרונה סיימה דומיניסיני טבילת אש מצד ועד העובדים של המוסד, שאיים בעיצומים אם לא יתווספו מיידית 400 תקנים. יו"ר הוועד ירון צרפתי מיהר גם להכריז כי דומיניסני אינה מקבלת ההחלטות האמיתית במוסד, אלא החשב המלווה שמונה לפני כשלוש שנים מטעם האוצר.

הביקורת של צרפתי ושל בכירים אחרים אינה מרתיעה את המנכ"לית החדשה, שאומרת ל"כלכליסט": "כבר שנתיים מתנהל מסע חסר היגיון, כאילו עצמאותו של המוסד לביטוח לאומי נפגעה משום שהכניסו חשב מלווה מטעם האוצר. זו פשוט חוסר הבנה. נושא העצמאות נגזר מחלקו של האוצר בתקציב המוסד לביטוח לאומי, ומכיוון שהוא גבוה, זה המקור של האי־עצמאות".

"מענקים לפי תפוקה"

ואכן, הנתח של המדינה בתקציב הביטוח הלאומי, המגיע לכ-50 מיליארד שקל, גדל בשנים האחרונות מ-25% ל-44%. המנכ"ל הקודם של המוסד, ד"ר יגאל בן שלום, הציג בפני הממשלה לפני שפרש את הסכנה העומדת לפני עצמאות המוסד לביטוח לאומי ביום שהמדינה תספק 51% מתקציבו. במצב עניינים שכזה יוכל האוצר להחליט על אופי התנהלות המוסד, ולגזור החלטות על פי שיקוליו התקציביים.

דומיניסיני דוחה את האפשרות הזו: "מישהו חושב שהמוסד לביטוח לאומי הוא אי המנותק ממה שמתרחש? מובן שאנחנו חלק מהמארג הזה. אני לא יכולה לשנות אחוזי גבייה או לעדכן קצבאות על דעת עצמי".

הביטוח הלאומי הוא גוף סטטוטורי. למה החשב לא יכול להגיע מתוכו?

"אם אענה על השאלה, אני עלולה להגיד משהו שאני לא רוצה. הרי שנים המוסד התנהל בלי חשב, אבל קרו דברים שהביאו לכך שהגיע מישהו מבחוץ".

המקרים שעליהם מדברת דומיניסיני הם שורת אי-סדרים שהתרחשו במוסד לביטוח לאומי, בעיקר לאחר דו"ח שקבע כי עובדיו מקבלים הטבות חריגות, בדומה לבנק ישראל. שירות התעסוקה היה המפגש המשמעותי הראשון שלה עם אנשי האוצר, שבסופו של דבר העבירו תקציבים שאפשרו לרכוש ציוד טכנולוגי לטובת שיפור השירות. בכיר באוצר אף אמר ל"כלכליסט" כי "על דומיניסיני אפשר לסמוך. היא עשתה סדר בשירות התעסוקה, ונתנו לה תמיכה בהתאם".

המוסד מתכנן להשקיע 150 מיליון שקל בתכנון ובהטמעת מערכות מחשב ובהמשך ייפתח גם אתר שירות אישי ומחשבון זכויות לאזרח. כמו כן, דומיניסיני מעוניינת להקים מרכזי שירות לקוחות ולקצר את ההמתנה בוועדות הרפואיות.

מאיפה יגיע הכסף?

"אם יהיה צורך להוסיף תקציבים לטובת שיפור השירות, אנחנו נדאג שהם יעמדו לרשותנו. נבקש מהאוצר כסף לממן את התוכנית. נוסף על כך, גם במוסד נבנה מערכת של עידוד ומענקים לעובדים על פי תפוקות".

"כל שינוי עולה מיליארדים"

מעטים המנהלים בישראל שיכולים לומר שהם מנהלים תקציב שנתי כמעט דמיוני של 50 מיליארד שקל ומושקעים באג"ח מדינה בהיקף של יותר מ-100 מיליארד שקל. דומיניסני לא מתרשמת: "רבים בציבור, כולל חברי כנסת, שואלים 'אם הביטוח הלאומי כל כך עשיר, מדוע הוא לא נותן יותר כסף לאנשים?'. באים אלינו בטענות, אך לא מבינים שכל שינוי של עשרה שקלים משמעותו מיליוני שקלים בתקציב השנתי, ובתחשיב אקטוארי מדובר במיליארדים".

לפי נתוני הביטוח הלאומי, מבין משקי הבית בישראל שבהם שני בני הזוג לא עובדים 60% הם מתחת לקו העוני, מבין משקי הבית שבהם אחד מהם עובד מדובר ב־24% שמתחת לקו העוני, ומתוך משקי הבית שבהם שניהם עובדים שיעור העוני עומד על 3.5%. עם זאת, במצב שבו 23% ממשקי הבית הם עניים, ישנה בעיה במדיניות הביטחון הסוציאלי.

"מדינה בריאה אינה יכולה להשלים עם פערים כאלו ואי־השיוויון בין אזרחיה. זה צריך להיות במרכז המיקוד החברתי־כלכלי", מסכימה דומיניסיני.

מדד המחירים לחמישון התחתון עלה ביותר מ־6% בשנה האחרונה. אין מקום לעדכון קצבאות?

"נכון שלמוסד לביטוח לאומי יש משאבים, אבל אי אפשר פשוט לחלק אותם, כי אנחנו חייבים להיות בטוחים שתהיה לנו יכולת לשלם את הקצבאות ב-50 השנים הבאות. אני מסכימה שקצבאות הזקנה הן נמוכות מדי. הייתי שמחה שהקשישים יקבלו יותר. אבל מחקרים שלנו גם יודעים להראות שכל אחוז תוספת לקצבאות הזקנה הוא בעל השפעה של שברירי אחוזים על שיעור העוני, בעוד העלות היא מיליארדים".

"35 שקל שרוצים להוסיף ישפיעו על העוני?" היא שואלת, "אנחנו כבר יודעים שמדובר בהשפעה שולית, אך העלויות הן אדירות".

"להיזהר מחוק ההסדרים"

המנכ"לים האחרונים מיצבו עצמם בחזית מול הצמצומים במדיניות הרווחה. מתי נשמע את קולך?

"למנכ"ל הביטוח הלאומי יש שני דגלים: תפיסת העולם החברתית ואיך הוא מספק את השירות. השאלה המעניינת והחשובה יותר היא אם המנכ"ל שאומר את הדברים גם מצליח לקדם אותם. אני יכולה כל בוקר לומר שצריך להעלות לכולם את הקצבאות, אז מה? יעלו לכולם את הקצבאות? אי אפשר לתת לכולם הכל, וצריך לקבוע סדרי עדיפויות".

אז מה האפשרויות שעומדות בפני מדינת הרווחה?

"יכול להיות שיום אחד נצטרך לשאול את עצמנו אם אנחנו רוצים לשמור על רמת הקצבאות, אם אנחנו מוכנים להעלות את מס המעסיקים, שרק לאחרונה הוקטן מ־7% ל־5%, או להגדיל את חלקה של המדינה בתקציב, אבל אז לספוג ביקורת על פגיעה בעצמאות המוסד".

מה דעתך על מדיניות הרווחה?

"אני מתנגדת נחרצות לכך שבחוק ההסדרים תיקבע חקיקה שתשפיע על הביטחון הסוציאלי, שכן הוא צריך להיות חלק מתכנון ארוך טווח. אדם לא יכול לקום ולגלות שהקצבה שלו קוצצה".