ביהמ"ש: "בעלי השליטה בתרו אינם מעוניינים לקיים הסכמים"

שעה לא נעימה עברה אתמול על עורכי הדין של תרו באולם בית המשפט המחוזי בתל אביב, כשהשופטת מיכל אגמון־גונן הראתה סימנים של חוסר נחת מהתנהלות החברה החיפאית בפרשת סאן.

"בשנה א' בלימודי משפטים למדנו שהסכמים יש לכבד. מה שעולה מהמרצת הפתיחה הוא שיש קבוצה בתרו, בעלי השליטה, שלא מעוניינת לעשות את זה", כך אמרה אתמול בפתח דבריה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב מיכל אגמון־גונן. הדברים נאמרו במסגרת דיון בהמרצת הפתיחה שהגישה חברת התרופות הישראלית תרו, שבה היא מבקשת לחייב את חברת סאן ההודית להגיש הצעת רכש מיוחדת אם ברצונה לרכוש את מניות מייסדי תרו, משפחות לויט ומורוס. שתי המשפחות מחזיקות כיום בכ־40% מזכויות ההצבעה בחברת התרופות החיפאית.

כזכור, במאי 2007 נחתם הסכם מיזוג בין שתי החברות, כאשר לצדו הסכם אופציה. אם יבוטל הסכם המיזוג, נכתב בהסכם האופציה, תוכל סאן לרכוש את מניות המייסדים מבארי לויט, יו"ר תרו, ומדניאל מורוס, סגן היו"ר, במחיר של 7.75 דולרים למניה. ביום הסכם המיזוג הזרימה סאן לתרו, שהיתה שרויה בקשיי נזילות, 59 מיליון דולר. בינתיים השתפרו התוצאות התפעוליות של תרו, והמניה טיפסה ממחיר של כ־6 דולרים למחיר של כ־9.5 דולרים. לפני כחודשיים הודיעה תרו כי היא מבטלת את ההסכם הואיל והמחיר שנקבע בו אינו משקף את השיפור בתוצאות החברה. "אני לא אוהבת שאומרים משהו אחד כשכואב, ומשהו אחר כשפחות כואב. כשרוצים את הכסף, הכל טוב, ואחר כך, כשהמניה פתאום עולה, הדברים נראים אחרת", אמרה אגמון־גונן. הדיון עצמו נקבע לאחר שתרו הגישה בקשה לחייב את סאן להגיש הצעת רכש מיוחדת אם ברצונה לרכוש את מניות המייסדים. "הצעה כזו מתחייבת מלשון חוק החברות, הואיל ואחרי הרכישה תחזיק סאן ביותר מ־45% מזכויות ההצבעה", טענו בתרו.

עורכי הדין שנכחו באולם מטעם החברה של לויט, ונתמכו בעורכי דינה של קרן טמפלטון (ראו במסגרת), ניגבו את זיעתם שעה שאגמון־גונן לא הסתפקה בביקורת על ביטול ההסכם, אלא הביעה מורת רוח מכמה מרכיבים בהמרצת הפתיחה. ראשית, מכך שתרו נזכרה רק עם השיפור בתוצאותיה לטעון כי האופציה סותרת את הסעיף. "נניח וצריך, רק לשם הדיון, להגיש הצעת רכש מיוחדת. החוק הרי לא חדש, אז איפה הייתם עד היום?", תמהה. נוסף על כך יצאה השופטת כנגד העובדה שבארי לויט לא מוזכר בהמרצת הפתיחה, אף שתוצאות הדיון בה כנראה יכריעו בשאלה האם יישאר בעל השליטה או לא. השופטת כינתה את לויט "בעל השליטה, שכאילו לא פה, אבל בעצם פה". עוד אמרה גונן־אגמון שהיא לא נכנסת לשאלת הצעת הרכש המיוחדת, אבל אמרה שלדעתה הרציונל הכלכלי להצעת רכש מיוחדת לא מתקיים במקרה הזה.

סאן מצדה טענה שאין צורך בהצעת רכש מיוחדת והציעה כי עד שתוכרע השאלה בבית המשפט, יופקדו מניות לויט בנאמנות, כך שסאן תחזיק ב־44.9% בלבד (ולא ב־63%, כמו במקרה שבו תרכוש את כל המניות). "ההצעה של סאן לנאמנות מאוד נראית לי. אפילו אני חשבתי על פתרון דומה. קודם כל שבעלי השליטה יכבדו את ההתחייבויות שלהם, ואז יהיה אפשר לדון בנחת בשאלות", אמרה השופטת, והביאה את עורכי הדין של תרו לנוע בכיסאותיהם בחוסר נוחות. הם יודעים כי ברגע שיוכר מנגנון הנאמנות, ייצאו המניות מידיו של לויט, וזהו סוף השליטה של המייסדים. "הפטנט הזה הוא סידור לא חוקי", הזדעק עו"ד דרור ויגדור ממשרד יגאל ארנון, המייצג את תרו. "חוץ מזה, הוא גם בעייתי בגלל שלוקחים מלויט את הקניין שלו לפני שהוחלט האם ראוי לקחת אותו ממנו".

בסופו של יום לא הושגה הסכמה בין הצדדים מלבד על כך שלוח הזמנים הצפוף צריך להתאוורר. לשם כך הסכימו הצדדים לדחות את מועד פקיעת הצעת הרכש, שאמור היה לחול בסוף יולי, לתחילת ספטמבר, ובכך לאפשר לבית המשפט להגיע להחלטה בשאלה איזו הצעת רכש נדרשת עד אז. כמו כן הוחלט, שקרן טמפלטון תצטרף לטיעוני תרו בהקשר להצעת הרכש המיוחדת.