חוסר עקביות בקביעת תקופות צינון לבכירי השירות הציבורי?

הוועדה למתן היתרים קבעה בשבוע שעבר כי דן וינשטוק, שפרש אתמול מתפקידו כמנהל מינהל החשמל במשרד התשתיות, יוכל להתחיל לעבוד בתוך חודש כמומחה החשמל בחברת Better Place, העוסקת בקידום פרויקט הרכב החשמלי בישראל ובעולם.

החלטה זו באה שבועיים בלבד לאחר שהוועדה קבעה תקופת צינון של שבעה חודשים לעו"ד ימימה מזוז, היועצת המשפטית היוצאת של משרד המשפטים שביקשה לעבור לעבוד בתנובה, וחודש וחצי לאחר שמבקר המדינה מצא "תרבות ארגונית של אי־קיום הוראות חוק הצינון" במשרדי הממשלה.

השופטת מרים מזרחי, שישבה בראש הרכב הוועדה למתן היתרים שדנה בבקשתו של וינשטוק, המליצה בתחילה על תקופת צינון של שלושה חודשים בהסכמה הדדית, אך וינשטוק סירב לתקופה זו. ב־11 ביוני, כחודש לפני קבלת החלטתה הסופית של הוועדה, נקטה מזרחי צעד חריג וכתבה המלצה בטרם התקיים הדיון. במסמך זה כתבה מזרחי: "הקושי העיקרי אשר אני רואה בבקשה הוא בכירותו של המבקש במשרד התשתיות הלאומיות, המחייב החמרה", והוסיפה: " לא אוכל להמליץ לפני הוועדה לקבל את הבקשה במלואה, אלא בכוונתי להציע תקופת צינון בת שלושה חודשים".

ימימה מזוז. בקשתה לקיצור נדחתה | צילום: גיא אסיאג

למרות זאת החליטה לבסוף הוועדה לאשר את הבקשה לתקופת צינון מינימלית של חודש בלבד.

וינשטוק כיהן מאז אוקטובר 2005 במשרד התשתיות, שהיה שותף מרכזי להחלטת הממשלה מנובמבר 2007 לעודד תחבורה ללא דלק. במסגרת המהלך הממשלתי מונה צוות במשרד התשתיות שבחן את ההשפעה של המהלך על משק החשמל, ואת האפשרות ליישום ראשוני של טכנולוגיות כאלה בישראל בלוח זמנים קצר. בצוות השתתף עובד משרד התשתיות הכפוף לוינשטוק, והוא הכין שני מסמכים המפרטים את הבסיס לחישוב נתונים הנוגעים להפעלת הרכב החשמלי בישראל והערכה של השינוי במאזן פליטות מזהמים.

מיזם Better Place הושק רשמית במתכונתו המסחרית בניו יורק באוקטובר 2007. מדובר במיזם ראשוני להקמת נקודות טעינה של מכוניות חשמליות, שמאחוריו עומד שי אגסי. במרץ 2008 הכריזה החברה על שיתוף פעולה בדנמרק עם חברת דאנג.

בהחלטתה הסופית קבעה הוועדה כמה קביעות שהיו אמורות להצדיק דווקא את הארכת תקופת הצינון לוינשטוק. בין היתר קבע ההרכב כי העובדה שתחום עבודתו של וינשטוק חלש על נושאים הקשורים לרכב חשמלי מספיקה כדי לעורר חשש, בשל ההשלכה שיכולה להיות להחלטות המתקבלות בממשלה על רווחיות חברות העוסקות ברכב חשמלי. ההרכב ציין בהקשר זה את בכירותו של וינשטוק בשירות המדינה, כאשר היה ממונה על אחרים שעסקו או יכלו לעסוק בתחום שבו הוא מתכוון לעבוד עתה במשק הפרטי.

וינשטוק טען, בין היתר, כי הודיע על פרישתו כבר ב־16 באפריל, וכשלושה שבועות לאחר מכן הודיע לעובדים הכפופים לו להפסיק להעביר לו חומרים שקשורים לנושא הרכב החשמלי. אולם הוועדה קבעה כי לא ניתן להתייחס לתקופה זו כאל "צינון פנימי", משום שוינשטוק לא פרש ולא התנתק מהתפקיד הניהולי. "אין ספק שמצב כזה אינו מסיר את חשש הפגיעה במראית העין של טוהר המידות", כתבה הוועדה בהחלטתה, מיד לפני שציינה כי החליטה על תקופת צינון של חודש אחד בלבד.

בהתאם לחוק החשמל, אחראי מינהל החשמל על אכיפת החוק ותקנותיו, והוא הסמכות העליונה לפתרון בעיות המתעוררות בעת אכיפתו. מנהל המינהל יוזם ומדרבן חקיקה טכנית בתחום החשמל, ובתור שכזה הוא חבר בוועדת ההוראות לביצוע עבודות חשמל ובוועדת הפירושים. כמו כן הוא מייצג את משרד התשתיות ברשות העליונה לכוח בשעת חירום, במסגרת מל"ח (משק לשעת חירום), ובוועדות תקינה וחקיקה.

ימימה מזוז, היועצת המשפטית היוצאת של משרד האוצר, ביקשה להתמנות ליועצת המשפטית של תנובה, אך בקשתה לקיצור תקופת הצינון שלה נדחתה משום שהתברר כי השתתפה בישיבה פנימית של האוצר שהיתה קשורה במכירת תנובה.