פיצויים באפילה: מהם האיומים על כספי הפיצויים

תיקון 3 לחוק קופות הגמל, שנכנס לתוקף בינואר 2008, הפך את הקופות מהוניות לקצבתיות ובעיקר ערער את ביטחונם של העובדים בכל הקשור למעמדם של כספי הפיצויים ומענקי הפרישה שלהם.

הדבר נכון במיוחד לאלה שעזבו את מקום עבודתם מאז ינואר ועד היום ואלה העומדים בפני פרישה בקרוב. לאחר הפסקה של כחמישה חודשים, בעקבות כניסתו לתוקף של תיקון 3, חידשה רשות המיסים את הנפקת האישורים לרצף זכויות פיצויים.

אישורים אלה מאפשרים לדחות את תשלום המס ולהותיר כספים אלה בקופות כהוניים עבור עובדים שעזבו מקום עבודה אחד ועברו לאחר. אולם במקביל הורה משרד האוצר לקופות הגמל שלא להמשיך לאפשר לעובדים אשר עזבו את מקום עבודתם להשאיר את כספי הפיצויים בקופות לאחר ניכוי המס, ככספים נזילים. האוצר אף מבקש לערוך תיקונים משלימים לתיקון 3 בחוקי המס המערערים על חופש הפעולה והבחירה של העובדים בנוגע לכספי הפיצויים שלהם. כלכליסט סוקר את האיומים המרכזיים על כספי הפיצויים של העובדים בעקבות הפיכת קופות הגמל לקצבתיות.

מול התלוש. יש סכנות לפיצויים | צילום: גלעד קוולרצ'יק

עד כניסתו של תיקון 3, בעת עזיבת עבודה או פרישה עמדו בפני העובדים שלוש אפשרויות עיקריות: לשלם מס ולמשוך את כספי הפיצויים מהקופה במזומן, לשלם מס ולהשאיר את כספי הפיצויים ככספים נזילים בקופה אותם יוכלו למשוך בכל עת שיבחרו או לבקש אישור מרשות המסים לרצף זכויות פיצויים. בכך ניתנה להם האפשרות לדחות את ההתחשבנות מול רשויות המס על כל כספי הפיצויים ומענקי הפרישה לשנים בהן הכנסתם פוחתת משמעותית ומכאן גם החיוב במס.

תיקון 3, שהניף את דגל הקצבה, ביטל את מעמדן של הקופות כקופות גמל אישיות לפיצויים ולכן לכאורה לטענת האוצר לא ניתן יותר לבצע הפקדות של כספי פיצויים בלבד, לקופות אלו. בעקבות זאת הפסיקה רשות המיסים לספק את האישורים לרצף זכויות פיצויים - דבר שהותיר את כספי הפיצויים ומענקי הפרישה של עובדים רבים במשך חודשים רבים בין הפטיש לסדן. גם לאחר שחידשה רשות המסים את הנפקת האישורים לרצף זכויות פיצויים, היא קבעה תקרה לכספי פיצויים ומענקי פרישה אשר לגביהם ניתן לדחות את תשלום המס למועד מאוחר יותר, ובכך גרמה למיסוי יתר של כספים אלו מעבר לתקרה שנקבעה.

"מיסוי יתר פוגע בפיצויים"

הנפגעים העיקריים מקביעת התקרה לרצף זכויות פיצויים הם עובדים שהחליפו את מקום עבודתם מאז תחילת השנה ובעיקר אלו שנאלצו לפרוש פרישה מוקדמת. מדובר בעיקר על סקטורים כמו כוחות הביטחון וצה"ל וגם בענף ההייטק, שם מבצעי "פרישה מרצון" נפוצים בקרב עובדים בני 50 פלוס - להם ממתין למעלה מעשור עד לגיל הפרישה הקבוע בחוק. "תוחלת החיים מתארכת בעוד שתקופת העבודה מתקצרת", אומר רו"ח אמיר גבאי, מנכ"ל B4 יועצי פרישה. "בגדול, יש לעובד 30 שנה לעבוד ו־30 שנה לחיות מכספי הפנסיה. כספי הפיצויים ומענקי הפרישה הם למעשה פיצוי על שנים שלא עובדים בהן והגבלתם בדרך של מיסוי יתר או שימוש בהם פוגע בייעודם".

החשש למעמדם הנזיל של כספי הפיצויים עלה לראשונה כאשר האוצר פנה למנהלי קופות הגמל באפריל 2008 בהנחיה כי עובד שמבקש, במועד עזיבת מקום העבודה, להעביר את כספי הפיצויים הנזילים לאחר ניכוי המס, לחשבון עמית עצמאי באותה הקופה, העברה כזו תיחשב למעשה כ"הפקדה חדשה". לפיכך את אותם כספי פיצויי הפיטורים ה"נזילים" עליהם שולם כבר המס, יוכל העובד למשוך בעתיד, את חלקם או כולם, רק כקצבה.

הנחיה זו יצאה למרות שתיקון 3 קבע, בין היתר, כי את כספי פיצויי הפיטורים נוכל למשוך בסכום חד פעמי גם בעתיד. גם תיקון נוסף לתקנות מס הכנסה, שהתקבל בכנסת לאחר ינואר השנה, קבע כי עובד עדיין רשאי, בין היתר, להשאיר את הפיצויים המגיעים לו באותו החשבון בקופה ולמשוך סכומים אלו בכל עת שיבחר ללא יכולת להפקיד לחשבון כספים נוספים או להעביר את כל סכום הפיצויים המגיעים לו לחשבון עמית עצמאי בקופה.

נכון לעכשיו, לאור הנחיית האוצר, באופן מעשי אם עובד לא משך מהקופה את כספי הפיצויים מיד עם פרישתו או עם המעבר למקום עבודה אחר, כספים אלו ייחשבו כאילו הופקדו מחדש בקופה ולכן יוכל לקבלם רק בגיל פרישה על פי החוק וגם אז רק כקצבה ולא כסכום הוני.

"באופן מעשי, נוצר מצב בו העובד עשוי לשלם מס פעמיים, פעם אחת שילם מס על כספי פיצויי הפיטורים בעת שעזב את מקום עבודתו ופעם שנייה הוא עשוי לשלם מס על אותם הכספים כאשר יקבל אותם כקצבה חודשית", אומר רו"ח גבאי. "לחילופין, אם ימשוך את הכספים בעת עזיבת מקום העבודה, העובד צפוי לא רק לשלם את גובה המס המירבי אלא גם לפגוע בזכויותיו כגון תשואה מובטחת על אותם הכספים במסגרת פוליסות ביטוח מנהלים ותיקות ולדלל את החיסכון הפנסיוני שלו וזאת על אף כוונת האוצר לעודד את החיסכון לפנסיה".

גם מצבם של עובדים שיחליטו שלא להעביר הנחיות לקופת הגמל שלהם ולהמתין "על הגדר" למועד לא ידוע, לרגע בו רשות המיסים תשלים את תרגום המהפכה הפנסיונית לשפת המס והאוצר ייצא בהבהרות והנחיות חדשות - עשוי להיות לא טוב. לדברי רו"ח גבאי, "זה עלול לעלות להם במיסוי יתר על הרווחים שכספי הפיצויים יכולים לצבור, כלומר תשלום מס בגובה שיעור המס השולי שלהם במקום שיעור מס רווח הון בלבד. בכל מקרה הם ייאלצו למצוא מקור חלופי להכנסה חודשית שוטפת כל עוד אין ביכולתם להשתמש בכספי הפיצויים ומענקי הפרישה שנועדו מלכתחילה לפצות על תקופות של היעדר הכנסה או הפחתה בגובהה".

התיקונים צפויים לפגוע בעובדים

במקביל לחידוש הנפקת אישורים לרצף זכויות פיצויים החלה רשות המיסים בגיבוש תיקוני מס לאור המהפכות הפנסיוניות אך התיקונים המשלימים צפויים להרע עם העובדים וזאת אף רטרואקטיבית מינואר 2008.

בין התיקונים כאמור, מוצע לקבוע במסגרת האישור לרצף זכויות פיצויים תקרה למענק הפרישה בגובה של ארבע פעמים השכר הממוצע במשק כפול מספר שנות העבודה של העובד (מעבר ל־100% פיצויים שהופקדו בקופות). כלומר אם השכר הממוצע במשק לעניין מס הכנסה כיום עומד על 7,663 שקל ומספר שנות העבודה של העובד מסתכם ב־30 שנה, הרי שהסכום המירבי אותו יכול העובד לייעד לרצף זכויות פיצויים כסכום פיצויים הוני מבלי לשלם עליו את המס בעת מעבר מקום עבודה יהיה כ־920 אלף שקל. מעל סכום זה ייאלץ העובד לשלם מס לפי שיעור המס השולי שלו כבר במועד החלפת מקום העבודה.

לדעת רו"ח גבאי, קביעת תקרה לרצף זכויות פיצויים צפויה לתמרץ מעסיקים ועובדים "לצבוע" כספים שניתנים לעובדים בכירים כתמורה על הגבלת עיסוק, אי תחרות, שמירת סודיות וכדומה, במקום כספי פיצויים ומענקי פרישה כדי שסכומים אלה ימוסו בשיעור מס רווח הון בלבד.

רו"ח גבאי גם מציין כי לפי התיקון המוצע לפקודת מס הכנסה לעניין רצף זכויות פיצויים, רשות המיסים לא תאפשר לבצע פעמיים פריסת מס קדימה על כספי הפיצויים ומענקי הפרישה שמעבר לתקרה שנקבעה מאותה תקופת עבודה ולכן גם קביעה זו תביא למיסוי יתר על אותם הכספים.