זו לא הטלוויזיה, זה הכבוד

פעם, באמצע שנות השמונים, הטלוויזיות של סניו היפנית היו מכשיר החשמל הנחשק בישראל. הם החליפו את המסכים הקטנים בתיבות העץ הכעורות בגל של טלוויזיות שטוחות ואלגנטיות, שנהפכו להצלחה ענקית כאן ובכל העולם, והפכו את יפן למובילת השוק. אבל אז נכנסו הקוריאנים לתמונה, התחילו לעשות את אותו הדבר רק יותר בזול - ועקפו את יפן בסיבוב.

ביפן, כמו ביפן, לקחו את זה אישית. אחרי שהממשלה פסלה את הרעיון לפלוש לקוריאה, להפציץ את פרל הרבור ולהציף את המדיה הבינלאומית בשעשועוני טלוויזיה מזוויעים, הגיעה הממשלה למסקנה שאין ברירה: חייבים להמציא מחדש את מסכי הטלוויזיה, ולחזור להוביל את השוק, שמוערך ב־80 מיליארד דולר בשנה.

במסגרת המאמץ הלאומי יצרה הממשלה שיתוף פעולה יוצא דופן בין תאגידי האלקטרוניקה המובילים. סוני, פנסוניק, סניו ושארפ, יריבות מושבעות, הקימו חברת פיתוח משותפת שתקציבה הראשון, בהיקף של 33 מיליון דולר, התקבל מהמשרד הממשלתי לפיתוח תעשייתי. היעד: פיתוח טלוויזיית ה־OLED המסחרית הראשונה בעולם.

בניגוד לטלוויזיה המצויה, טלוויזיית OLED אינה מבוססת על תאורה אחורית, אלא על שכבה דקה של חומר אורגני שפולטת אור כשמעבירים דרכה זרם חשמלי. משום שאין לה צורך בתאורה, היא חסכונית פי כמה ממתחרותיה - גם בגודל וגם בצריכת החשמל. המחיר הוא נקודת התורפה שלה.

בסוף 2007 חשפה סוני את המסך הראשון בעולם המבוסס על טכנולוגיית ה־OLED. גודלו היה 11 אינץ' בלבד, אך הוא חשף לראשונה את הפלא הטכנולוגי: מסך שעוביו כעובי גפרור (3 מ"מ), המשדר תמונה באיכות שגורמת ללסת להישמט. במספרים: התמונה חדה פי עשרה מהפלזמה הטובה ביותר בשוק כיום - ניגודיות של אחד למיליון במקום אחד ל־100 אלף. מגוון הצבעים שבה גדול פי שלושה, וזווית הצפייה היא עד 180 מעלות.

מאז שראיתי את המסך החדש באולם התצוגה של סוני בטוקיו, פלזמת ה־50 אינץ' שיש לי בסלון מדכאת אותי בעגמומיות צבעיה, ומשמניה הבולטים מהקיר מעוררים בי חוסר נוחות. אני תוהה אם לא תהיה זו חוצפה גדולה מדי להביא מדי יום את ארוחת הערב שלי לאולם התצוגה של סוני - שם אפשר לחזות בפלא עד שמסלקים אותך בנימוס אופייני.

והמסך הזה הוא רק ההתחלה. לאור התחרות הגוברת מול החברות הקוריאניות, וסמסונג בראשן, ביקשה הממשלה מהחברות השותפות לפרויקט לייצר עד 2015 מסכי OLED הגדולים מ־40 אינץ'. החברות היפניות כבר הודיעו כמה הן מרוצות משיתוף הפעולה הלאומי, אבל הבטיחו שאחרי שמסכי ה־OLED יכבשו את העולם, תתחדש התחרות ביניהן מהנקודה שבה הופסקה. אבל קודם צריך להאכיל את הקוריאנים אבק.