גששים בשירות חברות הנדל"ן מהודו

זרם ההשקעות הזרות שהגיע להודו פיתח תיאבון בריא בקרב יזמי נדל"ן. עם זאת, בהודו לא ניתן לקבל מימון מקומי לפרויקטים, וברוב המקרים מוכרחים הזרים להביא כסף מהבית - מה שמאפשר רק לגופים הגדולים לעבוד במדינה, ויזמים קטנים או בינוניים נאלצים לחפש שותפים מקומיים.

לאחר שחברות גדולות כמו אלביט הדמיה של מוטי זיסר ומבני תעשיה וכלכלית ירושלים של אליעזר פישמן החלו לפעול בהודו, החלו גופי ייזום נדל"ן מהודו לשלוח לארץ "גששים" מסוגים שונים כדי לחפש שותפים מעניינים לפרויקטים בהודו.

יגאל גיא, גשש בשירות חברת נדל"ן הודית. "אנו צופים שהסערה בשוק ההון בכל העולם תגרום להאטה מסויימת גם בהודו" | צילום: אוראל כהן

"גשש" כזה הוא האדריכל יגאל גיא, שחתום על פרויקטים בארץ ובחו"ל, בהם חידוש מלון פלמירה באילת ותכנון מעונות סטודנטים באוניברסיטה גדולה בצרפת. גיא, שנחשף לחברות ואנשי עסקים הודיים במהלך הרצאות שהעביר בכנסים בעולם, נהפך לאחרונה לשותף בפעילות חברת נדל"ן מקומית בבנגלור, והוא מנסה כעת למצוא בארץ משקיעים שמעוניינים להשקיע בפרויקטים בהודו.

"מדובר בחברת ייזום ובנייה בהודו, חברה ותיקה מבנגלור שפועלת בשוק המקומי כבר 30 שנה", הוא אומר, ומסביר שהחברה מבקשת לגייס משקיעים לפרויקטים של אלפי יחידות דיור באזור שהוכרז כ-SEZ (אזורים כלכליים מיוחדים שבהם ניתנות הנחות במס ליזמים).

לדברי גיא, שאינו מוכן לחשוף את זהות החברה ההודית, מדובר בחברה הוותיקה ביותר בבנגלור. "הם לא נחשפו עד היום להשקעות זרות. הם מעורבים גם בפרויקטים של אנרגיה חלופית וטורבינות רוח, ומחוברים מאוד לכל מה שקשור בפארקים טכנולוגיים, תעשייה ושירותים", אומר גיא. "החברה פועלת במיקומים מעולים בבנגלור, צ'נאי, קויימבטור, היידרבד, קוצ'ין ופונה. ליד בנגלור ייפתח שדה תעופה בינלאומי חדש, כ־30 ק"מ מצפון לעיר, ושם הם מתכננים לפעול".

אילו משקיעים אתה מחפש עבורם?

"אנחנו מחפשים משקיעים מוסדיים שיהיו מוכנים להשקיע 20-10 מיליון דולר בפרויקט של החברה, שנמצא בין העיר בנגלור לבין שדה התעופה שלה. חברות רבות קנו שם שטחים ומתכננות לבנות מגורים, תעשייה ומרכזים לוגיסטיים", אומר גיא. "כל שדה תעופה בינלאומי מושך אליו פיתוח נדל"ני מואץ, פרויקטים של תעשייה תומכת לשדה ומרכזי לוגיסטיקה.

היקף הפעילות של השותף המקומי שלי עומד על אלף יחידות דיור בבנגלור עצמה ועוד מאות יחידות דיור בפרויקטים אחרים במקומות אחרים".

לדברי גיא, הפרויקטים יהיו מהירי בנייה, ובנייתם תסתיים בתוך שלוש שנים. "השותף המקומי מאוד מעורב וזהיר. הם לא נסחפים אל תוך ההתלהבות הבועתית של הזמן האחרון. לאחרונה כולם מתחילים להירגע בגלל עליית הריבית ותחושת האטה בקצב עליית המחירים, שעד עכשיו עלה כל הזמן".

בנייה תעשייתית בבנגלור. החברה מזמינה את היזמים לפעול בשדה תעופה בינלאומי חדש שיפתח ליד העיר | צילום: בלומברג

גיא מספר כי בחבל קוצ'ין הנמצא על הים ("מעין פלורידה של ההודים") מתפתח כעת שוק גדול, ומחירי הווילות עולים. "וילה על שטח של 4.5 דונמים בשטח בנוי של 500 מ"ר עולה 3 מיליון דולר. מדובר במחירים גבוהים בכל קנה מידה. דירת 4 חדרים בפרברים של בנגלור, בשטח של

200-150 מ"ר, עולה 150 אלף דולר. שם, דרך אגב, הסלון לא נחשב לחדר כמו אצלנו, אז בעצם אפשר להשוות את זה לדירת 5 חדרים. דירה באותו גודל במרכז בנגלור עולה פי שניים - 300 אלף דולר".

האם השפעת המשבר במערב מורגשת שם?

"גם מדינה עם ביקושי ענק כמו הודו אינה חסינה בפני הגלובליזציה. אנחנו צופים שהסערה בשוק ההון בכל העולם תגרום להאטה מסוימת גם בהודו. יהיו גם התאמות מבחינת מחירי הקרקע לסכומים שהשוק יכול לשלם. המחירים לא ימשיכו לעלות בקצב המסחרר שעלו עד עכשיו".

האם איכות הבנייה של החברות המקומיות ההודיות נחותה לעומת המערב ועלולה לסכן את ההשקעה?

"למקומיים יש עוד מקום להשתפר בכל מה שקשור לבנייה. יש לנו הרבה מה לתרום להם, ואפשר לראות את ההתקדמות. באזור בנגלור יש חברה מתחרה שבונה פרויקט בשם 'ונציה', עם אלף יחידות דיור ואגם מלאכותי. הם הציגו בפרויקט דירה לדוגמה, מושקעת ובסטנדרטים בינלאומיים. בפרויקטים מסוג זה אפשר לראות מהי הודו החדשה".