הישראלים שיקפיצו את ההייטק הרוסי

תעשיית ההון סיכון ברוסיה היא ביטוי שעד לפני שנתיים היה בבחינת לא קיים. בשנה האחרונה מתחילה ההתעוררות, לאחר שממשלת רוסיה הבינה שעליה ליצור מנועי צמיחה נוספים, והקימה חברה ממשלתית להון סיכון RVC - Russian Venture Company. הממשלה הרוסית מתכננת להשקיע באמצעותה מאות מיליוני דולרים בהקמה של תעשיית הון סיכון מקומית.

יוזמה - התוכנית הממשלתית של שר האוצר אברהם (בייגה) שוחט והמדען הראשי במשרד התמ"ת יגאל ארליך להשקעה בקרנות הון סיכון - אשר הושקה ב־1993, היא המודל הקורץ לממשלת רוסיה. אם יוזמה השקיעה 100 מיליון דולר בעשר קרנות הון סיכון, הרי שבכוונת ממשלת רוסיה להשקיע לפחות פי עשרה בקרנות הרוסיות.

"רוסיה - כמו ישראל של 1993"

הממשלה הרוסית שכרה את ארליך ב־2007 כדי שיסייע לה בהקמת RVC, ובחרה בו להיות חבר בדירקטוריון של החברה, המאשר את הקמת הקרנות. RVC מנהלת כ־15 מיליארד רובל, השווים כיום כ־1.3 מיליארד דולר.

בכיר ישראלי נוסף שפועל למינוף התחום ברוסיה הוא יואב סאמט, בכיר בסיסקו העולמית. "רוסיה של היום היא ישראל של 1993, אשר התאפיינה בכל אותם מרכיבים שמאפשרים לתעשיית ההון סיכון לפרוח ברוסיה כעת".

בראיון לבלוג ההייטק הנחשב וונצ'רביט שנתן יורי אמוסוב, האחראי לפעילות ההשקעות בהון סיכון בממשלת רוסיה, אמר כי הוא מצפה מהשותפים שייתנו לממשלת רוסיה את המוחות, הניסיון והכישרונות. לדבריו, המודל הישראלי של פיתוח טכנולוגיה ומכירתה בשווקים בעולם קוסם לשוק הרוסי.

יגאל ארליך מסביר את הפוטנציאל בשוק הרוסי לעומת הישראלי. "ההבדל הוא במשאבים הרבים העומדים לרשות הממשלה הרוסית, השוק העצום שבו היא פועלת והתחומים שאליהם היא פונה. אני צופה עתיד ורוד לתעשיית ההון סיכון ברוסיה. אם הם יעשו מספר התאמות לצרכים של גופים מערביים, המעורבות של גופים אלה תגדל ותעשייה זו תפרח. אני מאמין שיש כיום חלון של שנה לכניסה להשקעות בסטארט־אפים בשוק הרוסי לפני שהמחירים שם יעלו. עם התחומים שאני מעריך שיצליחו שם נמנים תעשיות החומרים, הכימיה, האווירונאוטיקה והפיזיקה. מורגשת שם כניסה לאינטרנט ולמדיה".

ארליך מוסיף כי "עד כה קיבלו שתי קרנות את האישור של RVC. אחת מהן היא הקרן של תמיר פישמן, שנמצאת בשלבים הראשונים של גיוס הכספים. חמש קרנות אחרות נמצאות בתהליכי אישור מתקדמים".

הממשלה לא דורשת שותפות ברווחים

מודל ההשקעה של RVC הוא 49% מהון הקרן, כאשר החברות אמורות להוסיף 51%. הסכום שמוצע הוא בין 1.2 ל־3 מיליארד רובל. הקרנות מחויבות להשקיע עד 80% מהכסף בשלבים מוקדמים בחברות סטארט־אפ שעוסקות רק בהייטק, והחשוב מכל - הרווחים שמניבות החברות על בסיס הכסף הממשלתי מוחזרים למשקיעים ולמנהלי הקרנות ולא לממשלה. זה נותן למשקיעים אופציה לרווח כפול. הממשלה רק מבקשת את החזר השקעתה, ועוד 5% פיצוי על האינפלציה. כך הופכת ההשקעה של הממשלה בקרן להלוואה בריבית נוחה מאוד.

התשתית הדרושה להקמת תעשיית הון סיכון ברוסיה כוללת תשתית חינוכית, מדעית, טכנולוגית ותרבותית, המהווה כר יצירתי לפעילות יזמית. אחוז גבוה של האוכלוסייה ברוסיה הוא מתחת לגיל 35 - הגיל הממוצע של סטארטאפיסטים. תשתית פיננסית, הכוללת בעיקר הון פנוי להשקעות, וכן גיבוי ממשלתי הם שני גורמים חשובים להצלחה של תעשייה כזו. ההערכות הן שלתעשיית ההון סיכון ברוסיה סיכוי רב להצליח לנוכח ריבוי ההשקעות בתחום הזה במדינה, מאגר המדענים העצום הנמצא בה והצמיחה בכלכלה הרוסית שעומדת על כ־8% לשנה.

הקרן של סיסקו אינה קשורה לקרן הממשלתית. סאמט מציג אותה כקרן מערבית לכל דבר, עם משרדים במוסקבה ובעמק הסיליקון. "המשרדים במוסקבה יקרים יותר לשכירות מאשר בעמק הסיליקון", אומר סאמט. הקרן, שנקראת Almaz Capital Russia Fund I, נסגר בשלב ראשון ב־60 מיליון דולר. סיסקו השקיעה בקרן הראשונה כ־30 מיליון דולר, ויו אס ג'י ווסט, הנציגות הרוסית של דויטשה בנק, השקיעה את השאר.

לדברי סאמט, השותפים בקרן מתכוונים כעת להרחיב את הגיוס לכ־100–120 מיליון דולר בשנה הקרובה. "אנחנו עוקבים אחר ההתעוררות של רוסיה כבר הרבה זמן. הבנו שכעת זהו זמן טוב יותר להתחיל פעילות של הון סיכון לאיתור ההשקעות שם", אומר סאמט.

כאמור, גם תמיר פישמן הישראלית מתחילה בפעילות ענפה ברוסיה. לאחרונה נבחרה לנהל קרן הון סיכון מקומית, כשנה לאחר שנאלצה לצאת ממיזם דומה במדינה בעקבות שערורייה פוליטית הקשורה באחד המשקיעים. הקרן, תמיר פישמן רוסיה, תגייס 100 מיליון דולר בתמיכת RVC.

"החלטנו להיכנס לרוסיה משלוש סיבות עיקריות", אומר אלדד תמיר, מנכ"ל משותף בתמיר פישמן השקעות ובקרן ההון סיכון תמיר פישמן: "הסיבה הראשונה היא האוכלוסייה הגדולה, שלה יש ידע רב בהייטק, והרבה טכנולוגיות צבאיות שיוצרות כר מאוד נרחב לפיתוחים של טכנולוגיות עתירות ידע. הסיבה השנייה היא היות השוק המקומי עצום. הסיבה השלישית היא אנרגיה: מערכות תוכנה של אנרגיה ומערכות ניקוז ותחום האנרגיה הירוקה".