צילום: בועז אופנהיים עיבוד מחשב: אורן שירי
מהווקמן עד האייפון: כך הפכו הגאדג'טים לאבן יסוד בתרבות
בתוך שנים ספורות הפכו הגאדג'טים מתחביב של חנונים לחברים הכי טובים שלכם. איך זה קרה, וכמה רחוק זה יגיע
הדודה קאת' חגגה לאחרונה את יום הולדתה ה־91. בדרך כלל מצפים מקשישות בגילה לעסוק בסריגה. אבל הדודה קאת' מצאה לה תחביב אחר - האייפון של אפל. "זה טוב!" היא מכריזה בסרטון ביוטיוב, בעוד היא צופה בגלריית התמונות שבמכשיר. "האייפון! אפילו הדודה קאת' מסוגלת להשתמש בו!" מכריזה הכותרת בסיום הסרטון.
הסרטון של הדודה קאת' מצטרף לסרטוני "תינוקות האייפון" שצצים ביוטיוב בחודשים האחרונים. בסרטונים נראים תינוקות שעוד לא למדו ללכת מקבלים לידיהם אייפון, ומפעילים אותו בלי בעיה. הצפייה בתינוקות ובדודה קאת' מציירת תמונה של חברה שבה בני אדם משחקים בצעצועים אלקטרוניים נוצצים - מהעריסה ועד בית האבות. והתמונה הזאת לא מפתיעה. אנחנו חיים בחברה הזאת.
מהאולר לסלולר
לא תמיד זה היה כך. בתחילת המילניום גאדג'טים עדיין היו צעצועים נדירים שעניינו רק הרפתקנים טכנולוגיים. הם היו יקרים, מסובכים לתפעול והעידו על החנוניות של בעליהם. רבים מהם בקושי עבדו. מאז הווקמן שנוצר ב־1979 לא היה צעצוע אלקטרוני שהצליח לכבוש את העולם.
בשנים האחרונות משהו השתנה. בשנים 2005–2007 זינקו מכירות מוצרי האלקטרוניקה בעולם מ־483 מיליארד דולר בשנה ל־625 מיליארד דולר (לפי מכון המחקר הגרמני gfk). ההערכה בנוגע להכנסות העולמיות לשנת 2008 עומדת על 679 מיליארד דולר. מאיפה מגיע הכסף הנוסף? בין היתר ממנקי רחובות המצוידים באייפוד, מרבבות סטודנטים בעלי מחשבי Eee קטנטנים, וממכירות המצלמות הדיגיטליות, מכשירי ה־GPS, כונני ה־USB, קונסולות המשחק ויותר מכל - הטלפונים הסלולריים. אלה הפכו בעשור האחרון מצ'ופר לבכירים למכשיר שמחצית מאוכלוסיית העולם משתמשת בו. הטלפון הסלולרי הוא סמל המהפכה הגאדג'טית: כאולר שוויצרי אלקטרוני הוא כולל טלפון, אלבום תמונות, מצלמה ונגן מוזיקה. וכמו האולר השוויצרי בזמנו, הוא כה נפוץ עד שאנחנו כבר לא חושבים עליו כ"גאדג'ט".
הווקמן התחיל הכל
איך הפכו הגאדג'טים מתחביב שוליים לאביזרי חובה? לדברי אורי ברוכין, אסטרטג מותג המתגורר בלונדון וממייסדי האתרים קונספציה ורשימות, המהפכה לא התרחשה בן לילה, אלא נמשכת זה כמה עשורים. "לא היתה שממה לפני האייפוד", הוא אומר בראיון ל"כלכליסט". "הווקמן הוא שלב מוקדם וחשוב באותו טרנד של התפתחות הגאדג'טים. בזכותו רבים שינו את התפיסה שלהם בנוגע למושג המוזיקה, והוא בישר את לידתו העתידית של האייפוד. גם הגיימבוי מ־1989 משחק תפקיד היסטורי בהפיכת הגאדג'טים לאופנה המונית. מיליוני ילדים אמריקאים שהסתובבו בגיל עשר עם גיימבוי הגיעו עכשיו לגיל 30 ומרגישים צורך בצעצוע טכנולוגי חדש".
"אפשר לתאר את ההתפתחות בעולם הגאדג'טים בדרך של גרף", אומר ברוכין. "הצמיחה הולכת ומתגברת מאז שנות השבעים והשמונים, ונכנסת לתאוצה בשני העשורים האחרונים, שכרגע אנחנו חווים בהם זינוק".
מה הביא לזינוק הזה?
"כמה מגמות, שמתרחשות במקביל ומזינות זו את זו. בהתחלה היתה זו מהפכת המזעור, שמאז שנות השמונים משכה מעצבים תעשייתיים לעסוק בטכנולוגיה. שיפור העיצוב, במקביל לירידת המחירים, משכו עוד לקוחות, שהביאו ליצירת תחרות בין החברות. התחרות הביאה את החברות להשקיע סכומים גדולים יותר ויותר באריזה ובעיצוב, וביצירת ממשק משתמש נוח וקל לתפעול. אלה משכו עוד משתמשים, מה ששוב הגביר את התחרות, שמשכה עוד מעצבים תעשייתיים, שהביאו לשיפור העיצוב, וחוזר חלילה. הסכומים הגדולים שמושקעים בתחום בשנים האחרונות מוסיפים שמן למדורת הצריכה".
הסוד - פשטות
"הסיפור של הצלחת הגאדג'טים הוא סיפור של ממשקי משתמש. הממשק הוא הכל", אומר ל"כלכליסט" מארק ווילסון, עורך באתר Gizmodo.com. גיזמודו הוא אחד מחמשת הבלוגים הנקראים בעולם לפי אתר הבלוגים טכנוראטי - והוא מוקדש אך ורק לגאדג'טים. ווילסון מסקר למחייתו עשרות גאדג'טים מדי שבוע. "השאלה החשובה ביותר בתעשייה היא כמה שניות לוקח להבין איך מפעילים את הגאדג'ט. כרגע אנחנו חווים את הטרנד של מסכי המגע. האייפון הוא הדוגמה המפורסמת ביותר, אבל צפה בקרוב למתקפה של מסכי מגע".
"קלות השימוש היא בין הסיבות להצלחת האייפוד ולהובלה של אפל בעולם הטכנולוגיה", מוסיף ליאנדר קאהני, עורך במגזין הטכנולוגיה הוותיק "Wired". "הפעלה פשוטה ואינטואיטיבית הופכת גאדג'ט לחפץ קסום".
האייפוד שאפל הוציאה ב־2001, מדגישים ווילסון, ברוכין וקאהני, לא היה נגן ה־mp3 הראשון, ובוודאי לא מחולל מהפכת הגאדג'טים. אבל אחת הסיבות להצלחתו היתה פשטות ההפעלה. כמה מנגני ה־mp3 שקדמו לאייפוד עדיפים עליו באיכות השמע ובאורך חיי הסוללה, אולם ממשק המשתמש המסובך שלהם הרתיע את הקונים. האייפוד כה פשוט להפעלה עד שאפל לא טרחו לצרף לו מדריך הפעלה. הוא נמכר עד היום בקצב של כ־25 מיליון יחידות בשנה.
"חלק מעולם האופנה"
"הטלפונים הניידים הם דוגמה לאופן שבו שימושיות הגאדג'ט מביאה להצלחתו. הם מעלים את השאלה מתי אתה מפסיק לקרוא למשהו גאדג'ט", אומר ברוכין. "מה שקרה להם, וקורה לגאדג'טים בכלל, הוא שמצעצוע עם פוקוס טכנולוגי הם הופכים למוצר להמונים".
ד"ר מיקי דליות־בול מהחוג למזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב מספרת שביפן הטלפונים הסלולריים כבר לא נחשבים לגאדג'טים, ואפילו לא למוצרי צריכה טכנולוגיים. עבור היפנים, היא אומרת, הטלפון הסלולרי הוא אביזר אופנה. "נערה מתבגרת ביפן מחליפה טלפון סלולרי בכל שלושה חודשים", אומרת דליות־בול. "כשגאדג'טים מוחלפים בכזו תדירות, זה אומר שהפונקציה העיקרית שלהם היא כבר לא השימושיות, אלא משהו סמלי יותר שקשור לביטוי עצמו ושייך לעולם האופנה יותר מלעולם הטכנולוגיה".
עיצוב רגשי
הטלפון החכם בלקברי (Blackberry) נחשב לגאדג'ט כה ממכר, עד שזכה לכינוי "קראקברי" על שם סם הקראק. בראיון מסוף 2007 התוודו משקיע ההון סיכון פרד ווילסון ויוצר הקומיקס דילברט סקוט אדמס שהם חווים "תחושות פאנטום" של רטט באזור הירך, המעיד על הודעה נכנסת בבלקברי שלהם - גם כשהמכשיר לא עליהם. אפילו במקלחת. יש שרואים בווידוי של ווילסון ואדמס ראיה לתהליך האטי שבמסגרתו הופכים הטלפונים הסלולריים לא רק לאביזר חובה אופנתי, אלא לפריט שהוא כה נחוץ ויומיומי, עד שהוא מקבל מעמד של המשך של גופנו.
"זמינות הטכנולוגיה וקצב הפיתוח המהיר כבר לא משאירים לחברות מקום לבדל את הגאדג'טים שלהן מבחינת היכולות. המצאה חדשנית שחברה אחת תשיק תחת הגנת פטנט תופיע בתוך חודשים אצל חברה אחרת, תחת פטנט אחר", אומר ברוכין. "לכן החברות משקיעות כיום בעיקר בעיצוב". ואכן, ככל שיותר גאדג'טים נמכרים ויותר נישות נוצרות, כך גדל התפקיד של העיצוב והאריזה.
יצרניות הטלפונים מצמידות כיום למהנדסים התעשייתיים שלהם מומחים לפסיכולוגיית הצבעים, וכמה מיצרניות הסלולר אף שיתפו פעולה עם מעצבי אופנה מובילים. בספרו מ־2004 "עיצוב רגשי" תיאר פרופ' דונלד נורמן מאוניברסיטת קליפורניה את הדקדקנות והמחשבה שמושקעים בעיצוב התעשייתי של מוצרי אלקטרוניקה: עיצוב מוצרי האלקטרוניקה, הוא מסביר, פונה כיום אל האינסטינקטים, שמעדיפים סימטריה וקווים מעוגלים. המוצר גם משדר שימושיות, וגם מנסה להיות הצהרת אופנה.
וזה עובד, השוק הולך ומתמלא בנגני מוזיקה, לפטופים וכונני זיכרון ניידים ומעוצבים. אתרים כדוגמת Techiediva מוקדשים לסיקור גאדג'טים אופנתיים. "מספר הנשים שרוכשות גאדג'טים קרוב מאוד למספר הגברים", אומרת אילנית קבסה, חוקרת טרנדים ממכון המחקר Nextep ובכירה בבית הספר לעיצוב בצלאל. "גם חברות הטכנולוגיה מתייחסות לגאדג'טים כאל פריטי אופנה, ועוקבות אחרי מגמות הצריכה והטרנדים שלהם".
בתכנון: עוד טרנדים
העדות החזקה ביותר לכך שצמיחת שוק הגאדג'טים נמצאת רק בראשיתה היא ריבוי הטרנדים והאופנות בתחום: מאופנת המזעור, שמולידה נגני מוזיקה ולפטופים יותר ויותר דקיקים, דרך אופנת ההתקרבות לגוף, שבאה בדמות מסכי המגע, אוזניות הבלוטות' והמצאות כמו משקפי הווידיאו - שכוללים מסך זעיר בזגוגיתם, ועד לטרנד הגאדג'טים ה"ירוקים", שמתהדרים בחסכוניות ועשויים מחומרים שניתן למחזרם.
המגמות רק הולכות ומתרבות, וכך גם המכשירים שכל מגמה מולידה. והמגמה הברורה היא שזה יימשך. באחד מהאיורים בספר העתידנות "עידן המכונות החושבות" של ריי קורצוויל (1999) נראה אדם היוצא מחנות בגדים בשנת 2009, ובגדיו מלאים במחשבים המצפצפים מכל עבר. בניגוד לספרי מד"ב רבים, שלא מצליחים לחזות נכונה את העתיד, נדמה שחזונו של קורצוויל הולך ומתממש. המהפכה בעיצומה.
השתתפו בהכנת הכתבה: איתמר שאלתיאל ואסף אביר
3 תגובות לכתיבת תגובה