דורגז: עוד תביעה ייצוגית מסתיימת בלי פיצוי ממשי לצרכנים

מנגנון התביעות הייצוגיות, המעניק פעם אחר פעם תגמול אך ורק לעורכי הדין המעורבים בהן, מצליח לשבור שיאים של אירוניה וחוסר צדק, הנובעים גם מחוסר עניין של השופטים העמוסים שכל רצונם לפנות משולחנם עוד תיק כבד.

בשבוע שעבר אישר שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב נסים ישעיה פשרה בתביעה הייצוגית נגד חברת דורגז. מהות הפיצוי המגולמת בפשרה, כפי שהיא באה לידי ביטוי בהודעה לציבור שהחברה התכוונה לפרסם, היא התחייבות מצד החברה לבצע פעולות שממילא היא מחויבת בהן לפי דין.

נוסח ההודעה הועבר לאישורו המוקדם של השופט כמתחייב, וישעיה אישר אותה בלי להבחין כי ההודעה מטעה ומסתירה מהצרכנים את מלוא הפיצוי שעליו סוכם. לפי ההודעה, חברת דורגז הודיעה כי כל אחד מלקוחותיה אשר בביתו לא בוצעה בדיקה תקופתית של מערכות הגז במשך חמש שנים - יוכל לפנות אליה בכתב בתוך שישה חודשים והחברה תערוך אצלו בדיקה ללא תשלום.

הודעה זו מהווה הטעיה מכמה סיבות: ראשית, לפי הסכם הפשרה שנחתם, התחייבה החברה לערוך בדיקה חינם אצל כל אחד מלקוחותיה שיחפוץ בכך - ללא כל קשר לשאלה מתי נערכה בביתו בדיקה בפעם האחרונה ובלי להגביל את הבדיקה רק לאלה שהמערכת בביתם לא נבדקה במשך חמש שנים.

שנית, צו יציבות במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) מחירים מרביים למוצרי נפט, שאושר ב־1996, בשילוב עם "תקן ישראלי 158", קובעים בצורה מפורשת כי חברות הגז מחויבות לערוך בדיקה תקופתית אחת לחמש שנים - על חשבונן. בפועל חברות הגז אף אינן מספקות גז למי שסירב לערוך את הבדיקה במשך יותר מחמש שנים.

שלישית, בשונה מתביעות ייצוגיות אחרות שבהן נקבע מנגנון שיאפשר לאתר את הקבוצה שנפגעה כדי להעניק לחבריה פיצוי, במקרה זה המצב הפוך: הלקוחות שנפגעו צריכים לגלות את דבר הפשרה בכוחות עצמם באמצעות הודעה שאמורה להתפרסם בשני עיתונים יומיים. בית המשפט לא מצא לנכון, וככל הידוע הנושא כלל לא עלה, לחייב את החברה למשל לשלוח מכתבים לכל לקוחותיה כדי להסב את תשומת לבם לפשרה שהושגה ולפיצוי שהם זכאים לו.

נוסף על כל אלה, עצם פרסום הודעה כזו לציבור עלול ליצור הטעיה נוספת, שכן מי שקורא אותה עלול לחשוב כי עריכת בדיקה תקופתית אחת לחמש שנים איננה זכות כדין של הצרכן, אלא הטבה שמעניקה החברה בעקבות התביעה הייצוגית נגדה.

בעקבות פניית "כלכליסט" לעורכי הדין שניהלו את ההליכים בתביעה הייצוגית מסרו עורכי הדין עוזי מור ממשרד ליפא מאיר, שייצג את דורגז בהליך, ועו"ד רועי רוזן, שייצג את התובעים הייצוגיים, כי "נפלה טעות" בנוסח ההודעה לציבור והיא תתוקן, כך שיובהר כי הזכאות לבדיקה היא של כל לקוח שיבקש זאת.

"הטבה" לא ברורה

נוסח המודעה איננו הבעיה היחידה בהסכם הפשרה. הבעיה המרכזית היא כי נראה שבדומה לפשרות רבות אחרות בתביעות ייצוגיות, היא אינה מעניקה פיצוי אמיתי לצרכנים.

הפשרה מול דורגז חותמת סאגה ארוכת שנים, שתחילתה בתביעה ייצוגית בהיקף מוערך של לא פחות מחצי מיליארד שקל שהוגשה נגד חמש חברות הגז הגדולות. הטענה בתביעה היתה שהן לא ערכו בדיקות תקופתיות, או שערכו בדיקות אך גבו תמורתן תשלום. לפני כשנתיים, כשהתיק התברר בפני נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב אורי גורן, הושגה פשרה בין ארבע חברות הגז האחרות לבין התובעים הייצוגיים. לפי אותה פשרה, זכו הצרכנים בבדיקה חינם של מערכת הגז הביתית שלהם. דורגז לא הצטרפה להסדר והתביעה בעניינה נמשכה עד שבשבוע שעבר הושגה, כאמור, פשרה זהה.

משמעות הענקת הבדיקה בחינם היא כי גם צרכן שבביתו נערכה בדיקה בשבוע שעבר, למשל, יכול לדרוש מחברת הגז לשוב ולבדוק את המערכת. אולם קשה להבין מדוע צרכן יחפוץ לעשות זאת, ולכן מהי ההטבה שלה הוא זוכה בפשרה הזו, בעיקר לנוכח העובדה שחברות הגז מחויבות להגיע באופן מיידי כאשר צרכן מדווח להם על חשש לדליפת גז.

לפי החלטת הנשיא גורן בשעתו, הפשרה לא תכלול פיצוי כספי לצרכנים שנפגעו. עם זאת, כל החברות הצהירו כחלק מהפשרה כי הן השקיעו "עשרות מיליוני שקלים" בביצוע בדיקות תקופתיות של מערכות הגז. בית המשפט לא ביקש, ולא קיבל, כל פירוט של אותם כספים שהושקעו לפי הנטען.

הכסף המזומן היחיד שחברות הגז נדרשו להוציא מכיסן כתוצאה מהפשרה היה בעבור שכר הטרחה לעורכי הדין שהגישו את התביעות בשם לקוחותיהם: יעקב רוזן, רועי רוזן, איתי בסיס, אריאל שמר ואלישבע אהרוני. נוסף על שכר הטרחה שנפסק בפשרה בשבוע שעבר מול דורגז חולקת שורת הפרקליטים בסך הכל כ־2.4 מיליון שקל.

ארגוני צרכנים לא יוכלו להתנגד

במכתב ששיגר עו"ד מור, בא כוח דורגז, למנכ"ל החברה אלי משגב לאחר אישור הפשרה, ואשר הגיע לידי "כלכליסט", כתב מור: "לשמחתנו עלה בידינו לאשר את הסדר הפשרה כמו שהוא, ללא התניית האישור בפרסום הודעות מקדימות בעיתונים, מינוי בודק לבחינת סבירותו של ההסדר, ומתן ארכה לשמיעת מתנגדים וארגוני צרכנים שונים".

שמחתו של עו"ד מור בהחלט מוצדקת: אף שחוק התביעות הייצוגיות החדש (שנכנס לתוקף לפני שנתיים) קובע שורת מנגנונים שיאפשרו פיקוח על סבירות הפשרות המושגות, פעם אחר פעם נמנעים השופטים ממינוי מומחה שיבחן את הפשרה - כפי שקובע החוק, תוך שהם נעזרים בהוראה בחוק המאפשרת להם להימנע מכך מ"טעמים מיוחדים".

עורכי הדין איתי בסיס ורועי רוזן שייצגו את התובעים הייצוגיים נגד דורגז מסרו אתמול בתגובה: "לצערנו לא הובנה משמעות הפשרה וההישג העצום. כתוצאה מהתביעה החלו כל חברות הגז הגדולות בישראל לבצע בדיקות תקופתיות ללא גביית תמורה עבורן. בדיקות אלו לא בוצעו כמעט כלל לפני כן מאחר שחברות הגז טענו כי אין עליהן חובה על פי דין לבצען. ההישג הינו מהפכה של ממש בבטיחות מתקני הגז הביתיים.

"ההסדר לא כלל פיצוי כספי מאחר והנשיא גורן לא אישר את התביעה הכספית כייצוגית. הסדר הפשרה הנוכחי עם דורגז זהה להסדרים שנעשו עם חברות הגז לפני כשנתיים. משמעותו הינה קבלת בדיקה תקופתית נוספת חינם, גם אם בביתו של אותו צרכן כבר בוצעה בדיקה מעין זו במהלך חמש השנים האחרונות. בית המשפט הורה על מנגנון פרסום על פיו תפורסם מודעה בשני עיתונים גדולים בישראל ובה הפרטים הנדרשים לקבלת ההטבה על פי הסדר הפשרה. זוהי דרך הפרסום המקובלת באישור תובענות ייצוגיות".