"ההצעה של אריסון מבישה"

"המחיר הוא מגוחך ואבסורדי; ההצעה לא תעבור - בוודאות", כך הגיב אתמול אחד פעילים בשוק ההון להצעת הרכש של אחזקות הציבור שהגישה אשת העסקים שרי אריסון לחברת תעשיות מלח שבשליטתה. הפעיל העדיף להישאר בעילום שם, אבל ביטא היטב את דעת השוק על העסקה.

אריסון, המחזיקה ב־82.2% ממניות מלח, הגישה אתמול הצעת רכש ליתרת 17.8% מהמניות שבידי הציבור תמורת 109.9 מיליון שקל ולפי שווי חברה של 617.5 מיליון שקל. הצעת הרכש הוגשה במחיר של 15.5 שקל למניה, ושיקפה פרמיה של 7.3% לעומת מחיר המניה שלשום בבורסה, 14.4 שקל.

אריסון התנתה את ההצעה בהיענות של לפחות 12.8% מבעלי המניות, שתביא אותה לאחזקה של 95% ואשר תאפשר לה למחוק את החברה מהמסחר מהבורסה בתל אביב.

אלא שההצעה הוגשה לאחר שמניית מלח איבדה בתוך שנה כ־60% מערכה, ולדעת משקיעים בשוק היא נסחרה עמוק מתחת לערכה הכלכלי. "ההצעה הזאת היא בדיחה. אריסון מתנהגת ומדברת על ערכים של שלום ומודעות עצמית, אבל מגישה הצעה שמביישת את המשקיעים. מניית מלח נסחרת במחצית משווייה הכלכלי. רק האחזקה של החברה במניות בנק הפועלים (5.76%) מעניקה לה שווי של 25 שקל למניה - וזה עוד לפני חישוב השווי של שאר הנכסים. היא מדברת על מחיר של 15.5 שקל למניה, זה פשוט לא הגיוני", ציין אחד הפעילים.

רוב השווי של מלח הוא בזכות האחזקה בבנק הפועלים | צילום: אביגיל עוזי

השוק הרגיש שאריסון מנסה לנצל את מחיר השפל של המניה ושידר כי תעשיות מלח שווה יותר. יום למחרת הצעת הרכש זינקה מניית החברה ב־20.4% ל־17.4 שקל - הרבה מעל למחיר של אריסון. כלומר, משקיעים היו מוכנים לשלם פרמיה גבוהה על המניה, כך שאין שום סיבה שהם יסכימו למכור את המניות לאריסון בעוד שבועיים בהנחה של 11%. לפי הפעילים, השאלה היא רק האם אריסון תשפר את ההצעה או לא. דוברת קבוצת אריסון מסרה: "אין תגובה".

בשוק ציינו כי בעבר ניסו בכירי מלח לברר עם המשקיעים באיזה מחיר הם יהיו מוכנים למכור את המניות. אבל הפעם, טוענים הפעילים, אריסון לא פנתה אליהם ולא היו מגעים לפני הצעת הרכש. פעיל אחד ציין כי להערכתו, המשקיעים לא יסכימו למחיר הנמוך מ־25 שקל למניה.

מלח היתה הפלטפורמה שבאמצעותה הצטרפה משפחת דנקנר לתד אריסון, אביה של שרי, ברכישת גרעין השליטה בבנק הפועלים בעשור הקודם. ביוני אשתקד רכשה אריסון את גרעין השליטה (60.65%) במלח מידי משפחת דנקנר תמורת 886 מיליון שקל, ורכשה במקביל 20.35% מהמניות משורה של גופיים מוסדיים בישראל. העסקה היתה חלק מתהליך השתלטותה של אריסון על גרעין השליטה בבנק הפועלים, שכלל גם את רכישת המניות של המשקיעים האמריקאים.

הנכס העיקרי של מלח הוא כאמור מניות בנק הפועלים, שבהן מחזיקה החברה בנוסף לאחזקה של אריסון עצמה בגרעין השליטה כולו (20%) בבנק. אחזקות החברה בבנק שוות כיום בשוק כ־1.1 מיליארד שקל, וזאת לאחר שאיבדו 30% מערכן בשנה האחרונה עקב ההסתבכות של בנק הפועלים במשבר המשכנתאות בארצות הברית. הפעילות השנייה של תעשיות מלח היא ייצור, עיבוד אריזה ושיווק של מלח, חקלאות ימית וייצור והפצה של מוצרי קוסמטיקה. הפעילות התעשייתית הניבה אשתקד למלח הכנסות של 95.8 מיליון שקל ורווח תפעולי של 4 מיליון שקל.

פעילות ייצור המלח משתרעת על שטח של כ־1,260 דונם בעתלית וכ־1,800 דונם נוספים באזור אילת. ב־1996 חתמה מלח על הסכם עם מינהל מקרקעי ישראל, במסגרתו היא היתה אמורה לפנות את שטחי המפעלים לטובת שטחים חלופיים ולקבל בתמורה 40% מזכויות הבנייה בקרקע שפינתה.

בהמשך תוקן ההסכם לכ־2,000 דונם בלבד ולקבלת 50% מזכויות הבנייה בעתלית ו־30% מהזכויות באילת, ואולם שורה של עתירות לבג"ץ כנגד המינהל, שהגישו התנועה לאיכות השלטון והחברה להגנת הטבע ב־2003, בלמה את השלמת העסקה. על פי מלח, לנוכח השלב המקדמי שבו מצוי הדיון בעתירות, ומכיוון שטרם התקבל אישור שר האוצר לעסקה, אי אפשר בשלב זה להעריך את סיכוי העתירות. עם זאת, אישור העסקה לבסוף צפוי להגדיל משמעותית את נכסי מלח - ובשוק יודעים זאת. אחד הפעילים העריך כי אריסון אינה רוצה לשתף את הציבור בתוספת לערך החברה שייצור הסכם הקרקעות.