אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אופטימיות זהירה בדיוני ארגון הסחר העולמי על הסכם סחר חדש צילום: בלומברג

אופטימיות זהירה בדיוני ארגון הסחר העולמי על הסכם סחר חדש

מדינות המערב הסכימו להפחית את הסובסידיות החקלאיות והמדינות המתפתחות יפחיתו את המכס על מוצרי תעשייה, אך התנגדות של הודו וארגנטינה, שדורשות הפחתה נוספת של סובסידיות במדינות העשירות, מונעת בינתיים את החתימה על הסכם

26.07.2008, 18:30 | רן לוצקי

35 שרי החוץ של המדינות המובילות בעולם מבחינה כלכלית ממשיכים היום (ש') בדיונים בז'נבה, במטרה לגבש הסכם סחר עולמי חדש. הודו וארגנטינה הן המתנגדות העיקריות להסכם המתגבש, הכולל את הפחתת הסובסידיות החקלאיות של המדינות העשירות והורדת תעריפי המכס על מוצרים תעשייתיים במדינות המתפתחות.

הניסיונות להגיע להסכם סחר עולמי החלו כבר בוועידת דוחא ב-2001, אך לא התקדמו הרבה מאז בגלל חילוקי דעות בין המדינות העשירות למתפתחות. אתמול (ו') נרשמה פריצת דרך בדיונים, אחרי שארה"ב, האיחוד האירופי ורוב המדינות המתפתחות, ובראשן ברזיל, הסכימו לקבל את טיוטת ההסכם שהציע מנכ"ל ארגון הסחר העולמי, פאסקל לאמי.

לפי טיוטת ההסכם, ארה"ב תקבע תקרה של 14.5 מיליארד דולר בשנה לסובסידיות למגזר החקלאי - קיצוץ של כ-70% מהנהוג כיום. האיחוד האירופי מצידו יקצץ ב-80% מגובה הסובסידיות, שיסתכמו ב-24 מיליארד יורו בשנה. מנגד, המדינות המתפתחות יסכימו לקיצוץ במכס על מוצרים תעשייתיים, כך ששיעורו לא יהיה גבוה מ-8%.

אבל, להסכם קיימות כאמור מס' הסתייגויות, שהבולטות שבהן הן: שלמדינות המתפתחות תהיה אפשרות להגן על 4% מתעריפי המכסים, בכל הקשור למוצרים שיוגדרו כ"מוצרים רגישים". כמו כן, מדינות אלה תוכלנה להגן על עוד 12% מתעריפי המכסים על מוצרים שיוגדרו כ"מיוחדים". בנוסף, בידי המדינות תהיה אפשרות להעלות את המכסים ב-15% מעל התעריף עליו יוסכם, כ"צעד חירום" להגבלת הייבוא - במקרים בהם זה יהיה גדול בצורה מסוכנת למשק המקומי. 

מדינות השווקים המתעוררים, לעומת זאת, יוכלו לבחור בין 3 מסלולים להגנה על המגזר התעשייתי על ידי מכסים: להגן על 14% מסוגי המכס אך בלא יותר מ-16% מהמגזרים, להגן על 10% מהם אבל עם הגבלה של פחות מ-5% מהנפח הכולל או להגן על 25% מסוגי המכס מבלי לבחור בשום "מוצר רגיש".

35 המדינות המשתתפות בדיונים מתחלקות למספר גושים עיקריים: ה-G8, הכולל את המדינות המתועשות ורוסיה, ה-G20, הכולל 20 מהמדינות המתפתחות, ובראשן קבוצת ה-G3 – ברזיל, הודו ודרום אפריקה – שמ-2003 פועלות במשותף למען האינטרסים של המדינות המתפתחות, וכן נחשבות כקבוצה בדיונים מדינות ה-G4 - ארה"ב, האיחוד האירופי, ברזיל והודו – המהוות את המשקל הגדול ביותר בדיונים.

הודו,אינדונזיה וארגנטינה מערימות קשיים

קבוצת אינטרס אחרת, הכוללת את ארה"ב, יפן, האיחוד האירופי, אוסטרליה, ברזיל, הודו וסין, מרכזת את המאמצים להגיע להסכם חדש, כשמלבד הודו, כל המדינות בקבוצה כבר הסכימו להסכם שהוצע על ידי לאמי. כדי שהסכם ייכנס לתוקף, הוא חייב להיות מקובל על כל המדינות המשתתפות בדיונים ולהיות מאושר פה אחד גם על ידי 153 המדינות החברות בארגון הסחר העולמי.

כאמור, כרגע הודו אינדונזיה וארגנטינה הן המתנגדות העיקריות להסכם המוצע. "לא נסכים להצעה הנוכחית" אמר שר החוץ הארגנטינאי, חורחה טאיאנה, הדורש קיצוץ נוסף בסובסידיות החקלאיות במדינות העשירות. שר החוץ של הודו, קאמל נאת', אמר שארצו "לא תפקיר את יכולת הקיום של מיליוני חקלאים ועובדי תעשייה".

ברזיל, שמנהיגה את קבוצת ה-G20, מפעילה לחץ על הארגנטינאים וההודים במטרה להגיע להסכם. למרות שהאיחוד האירופי הכריז על תמיכה בהסכם המוצע, חקלאים בכמה מדינות בו – כולל איטליה ופורטוגל - כבר הודיעו שיתנגדו לו.

תגיות