אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חבר מועדון: ראיון עם מנכ"ל צוותא צילום: אוראל כהן

חבר מועדון: ראיון עם מנכ"ל צוותא

"אני רוצה שיהיו לי מיליון שקל להסתכן בהם", אומר משה טנא, מנכ"ל צוותא. בראיון לכלכליסט הוא מספר על מאבקי ההישרדות של המועדון שפעם היה אימפריה תרבותית־שמאלנית, והיום מנסה להיות מקום של כולם

28.07.2008, 09:18 | מאיה נחום שחל

"אנשים חושבים שצוותא היא אימפריה. אם תעברי ברחוב בקריית שמונה או באילת, אף אחד לא יגיד שהוא לא שמע עלינו, בניגוד להרבה מקומות אחרים. בגלל זה אולי חושבים שאנחנו עשירים", אומר משה טנא, המכהן כמנכ"ל צוותא תל אביב כבר 14 שנה, "אבל הם לא מבינים שזה חמישה אנשים שמנהלים עסק תרבותי של 120 אירועים בחודש, שיש הרבה אירועי פרינג' שבהם כל הכרטיסים הולכים לשחקנים, ושאנחנו באמת עושים הכל כדי שמחיר כרטיס לא יעלה על 100 שקל".

צוותא, האולם בעל הדימוי האליטיסטי־שמאלני, נוסד ב־1964 כ"מועדון לתרבות מתקדמת", וכמו כל הצוותאות בארץ, מטרתו הראשונית היתה להיות מעין מתנ"ס של התנועה הקיבוצית. מאז התחילו פה שלמה ארצי, ריקי גל, מתי כספי ואפילו עמיר בניון. בימים שעוד מותר היה לעשן באמצע ההופעה באולם ולהדליק מצתים כדי ללוות את שלמה ארצי, היו רק אולמות תרבות בודדים בבירת התרבות הישראלית, וכך תפס צוותא מקום של ראשוניות.

משה טנא, צילום: אוראל כהן משה טנא | צילום: אוראל כהן משה טנא, צילום: אוראל כהן

אבל היום, כמו חבריו הגדולים לתרבות, המועדון שגדל לשלושה אולמות נאבק בתקציבים נמוכים ובמחסור בקהל. מי שהתחיל בעיקר כבית מארח לאמנים יוצרים החל בשנים האחרונות להשקיע יותר ויותר בהפקות מקור. בימים אלו עולה בצוותא ההפקה "האיש מאחורי" - הצגת יחיד של דב'לה גליקמן, ובספטמבר תעלה "שירת העצבים" 2008 של אפרים סידון - פארודיה סאטירית על שירים ישראליים.

350 אלף מהעירייה

"למרות שחברי הקיבוצים טוענים שלא הם אלה שמשתמשים בשירותי התרבות של צוותא והם כבר לא רוצים להיות אחראים עליה, הם תומכים בה בכ־700 אלף שקל בשנה", מפרט טנא את התקציב, "מעבר לכך, משרד התרבות תומך בעוד מיליון לשנה, אבל אני צריך לשכנע אותם כל פעם מחדש שמה שאני עושה חשוב. עיריית תל אביב תומכת לפי פרויקטים. התקציב הוא 350 אלף שקל בשנה. אני תמיד חושב שהם יכולים לעזור יותר. אני רואה מה עושים באבן גבירול שני מטרים ממני - אם היו נותנים לי רק חצי מטר מזה".

בניגוד למוסדות דומים אחרים, לצוותא אין אגודת ידידים: "ניסינו להקים פעמיים ונכשלנו. יכול להיות שחושבים שבגלל שהתנועה הקיבוצית מאחורינו יש לנו גב מספיק, ואנשים שיש להם מעדיפים לתרום במקומות שיותר נראים, ולא במרתף של צוותא, שהוא ספוג תרבות אבל לא ספוג עושר ארכיטקטוני או נברשות זהב. אנחנו באיזשהו מהלך של הקמה. התורמים מבקשים - בצדק - תמורה, ואני לא בטוח שהתמורה שאני יכול לתת מספיקה. זה לא שאני מוכר את צוותא אחרת היום, אבל אני מקווה שלאנשים שעכשיו התחברנו אליהם יהיה הכוח להשיג אנשים".

טנא לא רוצה להתבכיין, אבל הוא גאה כל כך במוסד שהוא עומד בראשו שהוא רוצה שכולם יבינו שאסור לתת למקום להשתנות או ליפול, וחשוב לשמור על האופי הכל כך אחר שלו בנוף התרבותי. הוא גם לא רוצה מיליונים כדי לבנות אולמות מפוארים ושירותים משיש.

מה רע להתבכיין?

"קודם כל זה לא עוזר. אני רואה את המאבקים כל שנה, ותקציב התרבות כמעט לא השתנה בחמש השנים האחרונות.

"צוותא היום מאוזנת, אבל הבעיה שלה היא כמו המצב במדינת ישראל: היא לא יכולה להפסיד בשום מלחמה, לא יכולה להסתכן, ומועדון כמו צוותא צריך להסתכן כדי לעשות את ההצגות שלו. כל הפקה שלנו עולה 150–300 אלף שקל, וקשה מאוד להחזיר השקעות כאלה במכירת כרטיסים. אנחנו לא מתעסקים רק בחומר נגיש לכל הקהל. פעם לא היתה בעיה למלא את צוותא כי לא היו הרבה מקומות בילוי בתל אביב. פעם היינו היחידים שעבדו בשישי בערב, וכל הדור הצעיר היה נפגש פה, לא משנה מה היה".

חנונים ואשכנזים

טנא מודע לתדמית של המקום: "לצוותא יש תדמית של השמאל: קצת חנונים, ובעיקר אשכנזים. ביבי לפני שבע שנים אמר 'מה נשאר לכם אנשי השמאל? שינקין, צפון תל אביב וצוותא'. אם היריבים הפוליטיים שלי אומרים ככה, זה לא סתם. עדיין אומרים שזה המקום של השמאל, ואני מאוד מרוצה מזה, אבל זה לא שכל הצגה נגמרת בהודעה מתי תהיה הוועידה הבאה של מרצ. כל דבר קשור לפוליטיקה, ואם אנחנו עושים הפקת תיאטרון או סאטירה, זה על דברים שקורים פה. לא נעשה הפקה של צ'כוב או שייקספיר, כי הרפרטוארי יעשה את זה יותר טוב. אנחנו מחפשים ייחוד".

אבל הוא גם מודע לבעייתיות: "כשבאתי לצוותא אמרתי שתדמית אי אפשר להוריד בסקוצ'ברייט, צריך לשנות. ביקשתי מעמיר בניון לעשות את ההופעה הראשונה שלו פה. צוותא היא בשביל כולם לכולם. אם אני עושה את פסטיבל תרבות של שלום ומביא מוזיקה שניגנו היהודים בעיראק, אז בא קהל שאף פעם לא היה בצוותא, וזה לא היה בעבר. מאוד רציתי לשבור את ההגדרה של אשכנזיות, ואני מקווה שהצלחתי".

מי הקהל שלכם היום?

"מה שאני אוהב פה זה שב־3:30 לפנות בוקר יוצאים כל הילדים מהסטנד־אפ וב־11:00 מגיעים הסבים שלהם. המניפה היא לא רק במגוון התרבותי אלא גם בגיל".

מה מייחד את צוותא?

"הרבה דברים. למשל, אנחנו לטעמי עושים את ערבי המשוררים הכי מכובדים שיש בארץ. אני מפחד שהדור הצעיר לא יכיר את כל המשוררים הנפלאים שלנו, משלונסקי ואלתרמן ועד אגי משעול ורוני סומק, ולכן אנחנו מקפידים שיהיו מבצעים צעירים ויולחנו השירים כדי למשוך קהל צעיר. קרן פלס התחילה בערבי המשוררים בצוותא".

ואתם נותנים במה גם לשחקנים חדשים?

"צוותא לדעתי מובילה בתחום של עזרה לשחקנים צעירים. אנשים מכירים רק את הדובדבן, ולא יודעים כמה שכבות יש למטה שבקושי גומרים את החודש. יש פה שחקנים מוכשרים שגם בשבילם אנחנו עושים את פסטיבל תיאטרון קצר, צו קריאה, ומטפחים את נושא הפרינג'. אם היה לי עוד תקציב הייתי עושה יותר עבורם".

מה היית רוצה שיקרה?

"אני רוצה שיהיו לי מיליון שקל להסתכן בהם. לעשות דברים שיבוא אדם אחד להופעה. זה מה שאני רוצה".

תגיות

5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
חשבון פשוט
"אני רוצה שיהיו לי מיליון שקל להסתכן בהם. לעשות דברים שיבוא אדם אחד להופעה. זה מה שאני רוצה" מר טנא, מנכ"ל מאוד מיוחד אתה, אני חייב לציין. שאלה לי אליך: אם במיליון שקל תגרום לאדם אחד לבוא להופעה, בכמה אתה מתכוון למכור את הכרטיס לבנאדם האחד הזה (לא יותר מ-100 ש"ח לפי המאמר), ומה הרווח/הפסד שאתה צופה? אם תפתור לי את הביזנס קייס המעניין הזה, אשקול השקעה.
כלכליסט אחד , תל אביב  |  29.07.08
2.
למר ידידותי מ-1
א. יש הרואים בצפיפות ובמחנק דווקא סוג של איטימיות, מגע בלתי אמצעי בין האומן לקהל. צוותא 1 משמרת את האווירה של בראשית שהתוכן חשוב יותר מהברק מסביב. ב. האם ביקרת לאחרונה בצוותא 3-אולם חדש ע"ש חזן?! אולם מרווח וחדיש. אתה מוזמן. ג. הרי אתה יודע שהכל עניין של כסף. אם היה עודף ממנו ועל זה בדיוק מר טנא מדבר בכתבה, הכל היה הופך לידידותי יותר, גם התנאים בשטח... ד. למרות הצפיפות, תמיד מלא... יום טוב
א , באר שבע  |  29.07.08