הרפורמה בהוצאה לפועל: הבנקים יפנו חייבים מהבית וישלמו על דיור חלופי

לא רק עורכי הדין יצאו בחריפות נגד הרפורמה שיחולל חוק ההוצאה לפועל החדש. סעיף אחד בחוק הצליח להעמיד על הרגליים את כל המערכת הבנקאית, וזו יצאה למלחמה בניסיון לבטלו. לפי סעיף זה, יחויבו הבנקים לממן דיור חלופי עבור כל מי שלא הצליחו לעמוד בהחזרי המשכנתה ופונו מבתיהם, אם אין להם דיור חלופי משלהם.

הבנקים התנגדו להצעה המהפכנית לאורך כל הדרך, אולם ידעו כי בתקופה שבה ריח הבחירות באוויר וחברי הכנסת מתחרים ביניהם מי יהיה יותר חברתי - סיכוייהם לטרפד אותה קלושים. לכן, במקום לתקוף את הרעיון כולו, מנסים נציגיהם לצמצם את הפגיעה באמצעות טיפול פרטני בסעיפים המרכיבים את הצעת החוק. בין סעיפים אלה ניתן למצוא את גובה מימון הדיור החלופי, את תקופת המימון שלו, את התנאים לקבלתו ואת השאלה האם המימון יינתן באופן רטרואקטיבי.

כך, למשל, הסכימו הבנקים למימון של דיור חלופי לתקופה של שנה וחצי לכל היותר, בתנאים מגבילים. הנימוק העיקרי שלהם בעניין זה הוא, שאם יחויבו לממן דיור חלופי, הם יגלמו את הסיכון הכרוך בכך בעלויות המשכנתה, כך שגובה הריבית על ההחזרים יעלה. באיגוד הבנקים אמרו ל"כלכליסט": "החוק יפגע בדיוק באוכלוסייה שעליה הוא מבקש להגן, מאחר שהוא ייאלץ את הבנקים להעלות את הריבית ללווים בעלי כושר החזר נמוך. באופן מעשי, הוא שולח אוכלוסיות חלשות לשוק האפור ומקים במו ידיו את שוק הסאב־פריים הישראלי".

דירה להשכרה | צילום: עומר הכהן

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל העניק בעניין זה רוח גבית לבנקים. על פי עמדת הפיקוח, מימון הדיור החלופי עלול להחטיא את כוונת המחוקק, מאחר שיביא לעליית הריביות ויביא למצב שבו מבקשי משכנתאות רבים יידחו בידי הבנקים. תופעה זו, טוענים בפיקוח, תהיה משמעותית דווקא באזורי הפריפריה ובקרב השכבות החלשות. נוסף על כך טוענים בבנק ישראל כי הסעיף יביא להקטנת מידת התחרותיות בשוק המשכנתאות, מה שיפגע בצרכנים.

מנגד ניצבים הארגונים החברתיים, שקוראים למחוקק לקבוע תקופת מימון של שלוש שנים לפחות. על פי ח"כ פרופ' מנחם בן־ששון (קדימה), יו"ר ועדת החוקה שייאלץ לפשר בין הצדדים, "טרם ברור מה תהיה תקופת המימון. אני מניח שנצליח להגיע להסכמות שהדיור החלופי יהיה סביר מצד אחד ולא גן עדן לחייבים מצד שני".

עם זאת, בהמשך לבקשת הבנקים, הם לא יחויבו לממן את הדיור החלופי כאשר מדובר בנוטלי משכנתאות שטרם החזירו 5% משווי המשכנתה או קיבלו סידור לדיור חלופי למשך חצי שנה בשלוש השנים שקדמו לבקשה לדיור חלופי חדש. נוסף על כך, ובניגוד לעמדת הבנקים, נקבע כי מימון הדיור החלופי יהיה בגובה שכר דירה חודשי בדירת מגורים ממוצעת, שמשקפת את דירת המגורים של נוטל המשכנתה המפונה מביתו. הבנקים, מנגד, מבקשים להגביל את מימון הדיור החלופי בסכום חודשי המבוסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שלא יעלה על 3,900 שקל.

1,500 משפחות בשנה

מסמך שהוכן במרכז המחקר והמידע של הכנסת קובע, כי מספר הדיירים המפונים מבתיהם מדי שנה בשל אי־תשלום המשכנתה עומד על כ־1,500, שהם 2% ממקבלי המשכנתאות. על פי המסמך, מימון שכר חודשי של דיור חלופי באזור הפריפריה, שבה מתרחשים מרבית הפינויים של דיירים בשל אי־עמידה בתשלום המשכנתאות, יעמוד על כ־2,000 שקל בחודש, שהם 72 אלף שקל בשנה.

עוד קובע המסמך כי מימון הדיור החלופי יגדיל את הקצאת ההון של הבנקים המחויבת על פי הוראות בנק ישראל, דבר שיאלץ אותם להעניק את המשכנתאות בריביות גבוהות יותר. על פי החישובים, שיעור העלייה הממוצע בריבית על המשכנתה יעמוד על 0.3%. המשמעות היא תוספת של עשרות עד מאות שקלים להחזר החודשי. לחילופין, במקרה של ויתור על ההצעה כולה, הדיירים ייאלצו לשאת בעצמם בגיוס כספים לטובת מימון הדיור החלופי, או לרכוש ביטוח משכנתה תמורת פרמיה המסתכמת ב־4.5% מההחזר החודשי, דבר שיגדיל גם הוא את ההחזר החודשי.

בארגוניים החברתיים שוללים את עמדת הבנקים. בחוות דעת של עמותת ידיד, שנכתבה בידי עו"ד דבי שדה ועו"ד יובל אלבשן, נטען כי הדיור החלופי צריך להינתן לדיירים המפונים מבתיהם, על פי צורכיהם ועל פי סביבת מגוריהם, למשך כל פרק הזמן שבו אין הם מצליחים למצוא פתרון סביר אחר למגורים. "הצעת איגוד הבנקים אינה משקפת תפיסה אמיתית של זכות הדיור החלופי שהמחוקק מבקש לתת לדיירים הנותרים חסרי קורת גג. הבנקים מבקשים להשתמש בזכות לדיור חלופי כהליך ביניים, שיקל עליהם בפינוי לווים מדירת המגורים המשמשת כביתם היחידי. לכן, מציע איגוד הבנקים הגנה שהיקפה מצומצם ביותר, הן מבחינת התקופה והן מבחינת סכום התשלום עבור סידור חלופי. זאת אף על פי שהבנקים מנסים לשוות להצעתם נופך של 'הליכה לקראת החייב'", נכתב בחוות הדעת. הארגונים החברתיים גם אינם מתרשמים מההערכות כי הריביות על המשכנתה יגדלו. "מוטב שמי שאינם מסוגלים להחזיר את המשכנתאות לא ייקחו אותן מלכתחילה וכך לא יסתבכו בחובות", אמרו בעמותת ידיד.

האוצר נחלץ לעזרה

כעת מרכזים הבנקים את מרבית מאמציהם לסכל את היוזמה לחייבם גם במימון רטרואקטיבי, עבור מי שכבר פונו מבתיהם טרם כניסת החוק לתוקף. בהתייחסו לנושא זה אמר בן־ששון כי "לבנקים יש יכולת לחץ מועטה מאוד על חברי הכנסת בעניין, ולכן הם הטילו את מרבית הלחץ על משרד האוצר. והנה, משרד האוצר הגיש הצעה, לפיה לא נחיל את החוק באופן רטרואקטיבי, ובתמורה המדינה תכיר במי שפונו מבתיהם כחסרי דיור, לצורך מציאת פתרונות דיור ממשלתיים".

ובאמת, הבנקים זוכים לגיבויו של משרד האוצר בעניין. במכתב שנשלח בידי אגף התקציבים במשרד האוצר אל ועדת החוקה נכתב כי "החלה רטרואקטיבית של מימון הדיור החלופי משמעותה עלויות גבוהות לבנקים, בהיקף שנאמד על ידי המפקח על הבנקים ב־1.1 מיליארד שקל. אנו שותפים לחששו של המפקח כי השתת עלויות רטרואקטיביות בהיקף כזה תפגע בבנקים בצורה מהותית, ובפרט בבנקים הקטנים".