אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הזנב הארוך של עולם השיווק צילום: עידן איצקוביץ

הזנב הארוך של עולם השיווק

חוק הספאם אוסר פרסום לא-קרוא באימייל, בפקס, בסמס ובטלפון. אבל איפה החוק שימנע פרסום לא קרוא במרחב הציבורי?

28.07.2008, 15:53 | עידו קינן
(פורסם ב-26.03.2008)

חוק הספאם (דואר זבל‭,(‬ שעשה אתמול עוד צעד לקראת אישורו, יאסור שליחת הודעות פרסומיות באימייל, בפקס, במסרונים ובהודעות מוקלטות בטלפון, אלא אם הנמען ביקש לקבלן. החוק מטפל בבעיה אמיתית: הצפת אמצעי התקשורת האישיים שלנו בפרסומות בלתי רצויות. אך מי יטפל בבעיה הגדולה יותר — הצפת המרחב הציבורי בהן?

לפי החוק החדש, ל"ספא ממלכת החמאם" אסור לשלוח לי אימייל, ולאורי זוהר אסור לצלצל אלי הביתה ולנסות לשכנע אותי בשיחה מוקלטת לרשום את הילדים למעון של ש"ס.

אז למה מותר לחברות האופנה, הסלולר, הטלפוניה, האינטרנט, הקמעונאות והאחרות לטנף את המרחב הציבורי במסרים פרסומיים על שלטי חוצות, מדבקות על אוטובוסים, מסכי וידיאו בצמתים גדולים ושלטי חוצות ענקיים על בניינים שלמים?

התשובה היא כסף. ספאם הוא הזנב הארוך של עולם השיווק, מדיום פרסומי לעסקים קטנים שאין להם כסף לקמפיין בעיתונות ובטלוויזיה. לא בכדי, שיעור ניכר מהספאם העברי מציע שירותי שליחת ספאם. העסקים הקטנים האלה אינם עשירים ומאורגנים מספיק כדי לשכור לוביסטים שיגנו על האינטרסים שלהם בכנסת, בניגוד, למשל, לחברות שלטי החוצות, שהפעילו לוביסטים והצליחו לקדם חוק שמבטל את איסור הפרסום בדרכים בין-עירוניות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות