"סינג המלך" סוגר כהונה

כהונתו בת ארבע השנים של ראש ממשלת הודו מנמוהן סינג מתעוררת לחיים דווקא בחודשיה האחרונים. כאשר ממשלתו הדפה בשבוע שעבר הצעת אי־אמון שהוגשה לפרלמנט על ידי הקומוניסטים (שותפיו לקואליציה לשעבר), תחנת טלוויזיה הודית השתמשה בשיר בוליוודי פופולרי "סינג הוא המלך" ("SINGH IS KING") כרקע מוזיקלי לידיעה.

בבחירת השיר היה מסר מוסווה: עד עכשיו ראש הממשלה סינג התנהג יותר כאיש חצר מאשר כשליט. תחושת הקלה מוחשית הורגשה אצל הודים רבים המתגוררים בערים: ראש הממשלה שהם מנסים בצורה נואשת להעריץ, הראה סוף סוף שיש לו גם אופי. עכשיו הממשלה שלו יכולה לנוע קדימה בחזית המדיניות.

הממשלה של סינג כבר הודיעה על כוונתה לקדם מספר רפורמות, במיוחד במגזר הפיננסי. הצעת חוק שהגיש סינג כוללת פעולות בעלות אופי חוקתי, כמו חוק שיבטיח את הזכות לחינוך ורשת ביטחון סוציאלית לפועלים במגזר הלא רשמי (כלומר ב"כלכלה השחורה").

השינוי במזלו של ראש הממשלה מגיע מאוחר מדי עבורו, לאחר שבמשך שנים רבות הקפיד, לפי אנליסטים ב־UBS, "לבחור באפשרות הקלה ביותר". סינג נכנס לתפקיד כשהוא מבטיח "לשלב את כלכלת הצמיחה עם כלכלת השוויון". אין לו ברירה, הוא אמר, אלא "לצעוד על שתי הרגליים האלה".

בכל אופן, לשפוך כסף על תוכניות רווחה זה קל והתבטאויות האופוזיציה מוגבלות לטורים פובליציסטיים בעתונות. רפורמות כלכליות המקצצות בסובסידיות מיותרות או בתקציבי חברות ממשלתיות שאינן רווחיות, משפיעות על קהל בוחרים רחב ודורשות מיומנויות פוליטיות מעולות. כהונתו של סינג התבלטה בפעילות מטורפת בתחום הרווחה ובחוסר התקדמות בתחום הצמיחה - מדיניות כלכלית הצועדת על רגל אחת.

ההוצאות על חינוך שולשו והלוואות חולקו לכ־35 מיליון חקלאים. תוכנית לאומית להבטחת תעסוקה באזורים הכפריים (NREGS) שנהגתה כדי לספק הכנסה ל"עניים המרודים", יצאה אף היא לדרך. הרחבת התוכניות למלחמה בעוני מתוקצבת בקרוב לטריליון רופי.

"מעולם לא איבד אמון בבירוקרטיה"

ההנחה הבסיסית של סינג היתה שהוצאות הממשלה יובילו לתוצאות חברתיות. המדיניות שלו התבססה על ההנחה שהודו היא יעילה יותר וחורקת פחות מאשר מה שהיא באמת. כפי שאחד מיועציו לשעבר ציין, "סינג מעולם לא איבד את אמונו בביורוקרטיה ובביורוקרטים".

סוכנות הדגל החדשה שלו, ה־NREGS, ניצבת במקום החמישי בין 11 שירותים ציבוריים ברמת השחיתות מבחינת תשלומי שוחד שהעניים נאלצים לשלם כדי לקבל הטבות - כך לפי סקר שערך המרכז הבינלאומי לשקיפות.

סינג טוען בצדק שהוא עזר לממן מהפכה חקלאית שתוביל לצמיחה של כ־4% השנה במגזר המפגר הזה. הלכה למעשה, אי אפשר לכלכל אוכלוסייה כה גדולה על ידי עיבוד אדמה. אם רוצים שההכנסות שלה יעלו, עליהם לעבור לערים ולעבודה במפעלים - עובדה שסינג הוא הראשון שיודה בה.

השינוי יהיה אפשרי רק אם חוקי העבודה המגבילים ישונו. אחרי שפלרטט עם הרעיון הזה, סינג לא רק נטש את הרפורמות בשוק העבודה, אלא גם חסם ממשלות מקומיות של מדינות שניסו לייצר רפורמה משלהן.

תומכיו אומרים, שלא בצדק, שסוג כזה של רפורמות לא היה אפשרי כל עוד הממשלה היתה תלויה בתמיכת הקומוניסטים. אחרים טוענים, שהמנהיגות של סינג נפגעה בשל קרבתה של נשיאת מפלגת הקונגרס סוניה גנדי.

"ראש ממשלה במקרה"

בכל מקרה, סינג החמיר את המצב אחרי שלקח יותר מדי ברצינות את הכינוי "ראש ממשלה במקרה" שהודבק לו. הכלכלה בעלת הרגל האחת שמרה על האיזון משום ש־9% של צמיחה ומסים גבוהים יותר פירושם יותר הכנסות ממשלתיות. בסופו של דבר, הכלכלה התחממה כאשר מחירי הסחורות העולמיים, ובעיקר הנפט, עלו בצורה דרמטית. עליית המחירים העולמית והוצאות עודפות של הממשלה יצרו יחד אינפלציה דו־ספרתית.

לסינג נשארו כנראה רק עוד שתיים או שלוש ישיבות פרלמנט כדי לנסות ולהכניס לפעולה את הרגל השנייה. לממשלה הבאה הוא צפוי להשאיר גירעון תקציבי המגיע לרמה שלפני הרפורמות, בחירה מפחידה בין צמיחה לאינפלציה ומדף עמוס בתוכניות כלכליות מקולקלות, שאפשר לתקן ביוקר - או פשוט לזרוק לפח האשפה.