תקדים: ניתן לתבוע ייצוגית גם מנהלים ונושאי משרה

ביהמ"ש המחוזי בירושלים דחה לפני שבוע בקשה לסילוק על הסף של תביעה ייצוגית נגד נושא משרה בחברה - ובכך איפשר בעתיד הגשת תביעות מסוג זה נגד מנהלים בחברות, ולא רק נגד החברות עצמן. מדובר בהחלטה תקדימית בעניין.

עו"ד שלמה גן צבי הגיש בקשה לאשר תביעה כייצוגית נגד הבעלים והמנהלים של אטליז מעדניות האחים בכבוד בירושלים, בטענה כי מנהלי האטליז הציגו מוצרי בשר כמוצרים כשרים הנמצאים בפיקוח הרבנות, בשעה שלמעשה לא הייתה למוצרים תעודת כשרות והם לא היו כשרים.

מנהלי האטליז עתרו לביהמ"ש למחיקת הבקשה על הסף, בטענה כי מעשה ההטעיה בוצע ע"י מנהל התאגיד, ועל פי התוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, אפשר להגיש תביעה רק נגד התאגיד - ולא נגד המנהל.

הסעיף הרלבנטי בתוספת השנייה, עליו הסתמכו מנהלי האטליז, מאפשר להגיש תובענה ייצוגית בעניין "תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן". לטענתם, האטליז מופעל על ידי החברה, ויואב בכבוד (המנהל) אינו אלא בעל מניות ומנהל שכיר בה, שלא יכול להיות מוגדר כ"עוסק".

השופט יצחק ענבר דחה את הבקשה, ואיפשר הגשת תובענה ייצוגית גם נגד המנהל הנושא בחבות אישית בשל פעולותיו, וקבע כי לצורך זה ניתן לראות בו כ"עוסק".

מטרותיו של חוק תובענות ייצוגיות, קבע השופט, הן "לקדם את אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו, לקדם מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין, ולקדם ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות". השופט הוסיף, כי "תכליותיה של הטלת אחריות אישית מתיישבות יפה עם תכליותיו של חוק תובענות ייצוגיות. פרשנות, שלפיה לא ניתן להגיש תובענה ייצוגית צרכנית נגד אורגן (מנהל) של תאגיד על אף שהוא נושא באחריות אישית, חותרת תחת תכליות אלו".

השופט הודה כי מדובר ב"הרמת מסך" בין החברה לבין המנהל, וביסס את החלטתו בין היתר על עקרון השוויון. על פי ההחלטה, הטלת אחריות אישית מקדמת מטרות של שוויון, צדק, הגינות ויעילות כלכלית ותומכת באפשרות להגיש תביעה ייצוגית צרכנית לא רק נגד התאגיד - אלא גם נגד האורגנים הנושאים בחבות אישית.