מי אשם בקריסת שיחות הסחר? תלוי את מי שואלים

השיחות על הסכם סחר גלובלי שהתקיימו בג'נבה קרסו אתמול (ג') בפעם השביעית מאז החלו ב-2001 בבירת קטאר דוחא, וכעת הצדדים עסוקים בלהטיח האשמות זה בזה. חלקם טוענים שיש לבצע ניסיון נוסף לחלץ את הדיונים התקועים, בעיקר לנוכח ההתקדמות המסויימת שהושגה בסבב השיחות הנוכחי.

סין האשימה היום את המדינות המערביות ה"אנוכיות" בכישלון האחרון. יפן, לעומתה, הפנתה אצבע מאשימה כלפי המדינות המתפתחות הגדולות. התקשורת הסינית טענה היום שהדיונים נכשלו בגלל שארה"ב והאיחוד האירופי לא היו מוכנים לוותר על סובסידיות חקלאיות שהן מעניקות לחקלאים שלהן.

יפן מצידה נזפה בסין ובהודו, כמעצמות כלכליות צומחות, על כך שלא לקחו יותר אחריות בארגון הסחר העולמי. גורמים בהודו טענו כי האחריות על קריסת שיחות הסחר מתחלקת בין ארה"ב, האיחוד האירופי, הודו וברזיל.

שר החקלאות הצרפתי אמר היום שהמדינות המתפתחות הגדולות הן האשמות בקריסת

הזווית הישראלית "ישראל מצרה על ההתפתחויות" ישראל נקטה בעמדת "ביניים" בין מדינות שביקשו להשיג פתיחות שוק דרסטיות על ידי הסרת מכסים ואמצעים אחרים, לבין אלה שביקשו להמשיך ולשמור על ההגנות. השיחות התפוצצו על רקע חוסר הסכמה על אופי "מנגנון הביטחון" החקלאי שינהיגו המדינות המתפתחות נעמה סיקולרלכתבה המלאה

השיחות. לדברי השר מישל בארניה, האיחוד האירופי עשה מאמצים ניכרים בשיחות והציע לקצץ את הסובסידיות במידה משמעותית, אך סין הודו וברזיל סירבו לסגת מרצונן "לחסום את היבוא ולהגדיל את היצוא אלינו".

עוד במהלך השיחות, כשנדמה היה שיש התקדמות, הביע נשיא צרפת ניקולא סרקוזי חשש מההסכם המתגבש, ואמר בשיחת טלפון לראש ממשלת איטליה סילביו ברלוסקוני שקיימים עדיין מכשולים רבים.

שר החקלאות הגרמני הורסט סיהופר הביע צער על "ההזדמנות שאבדה" בעקבות קריסת השיחות, וקרא להמשך הדיונים. "לנוכח התייקרות המזון, קיוויתי למצוא תמריץ חיובי לתעשיית החקלאות העולמית, בעיקר לטובתן של המדינות המתפתחות". משרד האוצר הגרמני מסר שברלין קיוותה ל"סימן הנכון בזמן הנכון לכלכלה העולמית", ושגרמניה מתכוונת ללחוץ על חידוש השיחות בהקדם האפשרי.

"יש להתייחס לקריסה כאל הפסקה בלבד"

שר התעשייה והמסחר ההודי קמאל נאת' אמר הבוקר: "הייתי רוצה לבקש ממזכ"ל ארגון הסחר העולמי (פסקל לאמי) להתייחס לזה כאל הפסקה, לא קריסה, ולשמור על השולחן את מה שכבר נמצא שם".

נציגת הסחר האמריקאית סוזן שוואב אמרה שקריסת השיחות היא "מצערת מאוד". לדבריה, "זה היה יכול לעבוד, אבל היו אחרים שדרשו יותר, ויותר כולל כלים לסגירת השווקים. אנחנו רוצים להאמין שבכל זאת הושגה כאן התקדמות שאפשר להמשיך ממנה".

נציגי המדינות האפריקאיות הגיבו בזעם על קריסת השיחות. שר המסחר של בורקינה פאסו מאמאדו סאנואו אמר: "קשה לנו לשלוט בכעסנו". שר המסחר של קניה אוהורו קניאטה אמר שהקריסה "מערערת בצורה קשה" את המאבק בעוני. "ההזדמנות של אפריקה להשיג סחר הוגן נפגעה קשות מחוסר ההתקדמות בדיונים האלו", אמר קניאטה.

מתנגדי הגלובליזציה מברכים

קבוצות מתנגדי גלובליזציה הביעו שמחה על קריסת השיחות, ואמרו שמדובר בניצחון לחקלאים, לעובדים ולעניים ברחבי העולם, ומכה ל"עסקים הגדולים". אפילו איגודים חקלאיים ואיגודי עובדים מתונים יותר אמרו שהעסקה שהיתה על השולחן בשיחות דוחא היתה גרועה מאוד, ועדיף היה לזנוח אותה.

הארגון הלא ממשלתי האמריקאי פאבליק סיטיזן מסר ש"הגוויה הנרקבת" של שיחות דוחא "היתה צריכה להיקבר לפני שנים". רשת אקשן-אייד מסרה שהקריסה היא "תוצאה של החמדנות התאגידית באמריקה ואירופה".

הצפי: יותר הסכמי סחר דו צדדיים

הסיבה הרשמית לפיצוץ השיחות אתמול היתה הצעה לסייע לחקלאים עניים להתמודד עם "מבול של יבוא". במהלך הדיונים נראה כי הושגה התקדמות, ואף נוסח מסמך בן עמוד אחד שמפרט את ההצעות והפשרות המרכזיות, ותאריך הסיום של השיחות נדחה מיום ראשון להיום.

המחלוקת המרכזית שמפוצצת שוב ושוב את השיחות על הסכם הסחר הגלובלי היא המחלוקת בין המדינות המפותחות למדינות המתפתחות בנוגע לשוקי החקלאות והתעשייה. המדינות המתפתחות דורשות מהמדינות המפותחות לבטל את הסובסידיות שהן מעניקות לחקלאים שלהן, והמדינות המפותחות דורשות מהמדינות המתפתחות לפתוח עוד את השווקים בפני מוצרי תעשייה.

לפי ארגון הסחר העולמי, הסחר הגלובלי רושם קצב גידול ממוצע של 6% בשנה בעשור האחרון. נתון זה צפוי לרדת ל-4.5% השנה, בגלל הסערה בשווקים הפיננסים.

ללא הסכם סחר גלובלי אחד, נראה שהמדינות השונות, מסין ועד צ'ילה, ינסו להשיג יותר הסכמי סחר דו צדדיים. בזמן סיום סבב שיחות הסחר באורוגוואי ב-1994 היו 80 הסכמי סחר חופשי דו צדדיים בעולם. ארגון הסחר העולמי צופה שמספרם יגיע עד 400 ב-2010.