אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מיהי עיר הספורט של אמריקה? צילום: אי פי איי

מיהי עיר הספורט של אמריקה?

התשובה בוודאי חשובה לכל איש הייטק או סתם פנטזיונר ישראלי ששם פעמיו לניו יורק או לפאלו אלטו. בסך הכל, לא קל להחליף את רפי גינת ככרוז או אף את ההתלהבות הניהולית של אבי נמני. אבל אנחנו נעזור, עם המדריך המלא לכל העדפה שתהיה לכם

31.07.2008, 07:06 | אסף רותם

הספורט הוא חלק מרכזי בהוויה העירונית בארצות הברית, שמערבת בתוכה דברים רבים, כגון ישיבה בברים ושיחות לתוך הלילה על פיצ'רים או סנטרים, אבל היא בעיקר צעדה לאצטדיון. לכן, כאשר בחנו את עיר הספורט של אמריקה, בחנו אספקטים שקל לנו להבין: הצלחה בארבעת הענפים המסורתיים, ושירות לתושבים במובן של השקעה במתקנים.

בוסטון מספר אחת

למכביסט היורד יש רק כתובת אחת. זאת משום שמבחינת ההצלחה הספורטיבית האולטימטיבית, אליפויות, בוסטון היא האימפריה של העשור הנוכחי. באליפות הראשונה של הסלטיקס זה שני עשורים צפו אמנם יותר עיניים ישראליות, אך היא היתה אנטי־קליימקס ביחס להצלחות אחרות מהעבר הקרוב. ב-2004 חוותה בוסטון אקסטזה ספורטיבית: אליפות בייסבול ראשונה של הרד סוקס זה שמונה עשורים, וכעת מדברים בעיר על שושלת חדשה ואליפות נוספת ב-2007. במקביל, קמה שושלת של הפטריוטס שהניבה שלוש אליפויות בפוטבול, ספורט שבו ניבאו הפרשנים את מותן של השושלות עם עידן השחקנים החופשיים.

קובי בריאנט, כדורסלן לוס אנג קובי בריאנט, כדורסלן לוס אנג'לס לייקרס | צילום: אי פי איי קובי בריאנט, כדורסלן לוס אנג

כפי שברור לכל אוהד, אליפויות אינן הכל. את האליפות לא תמיד לוקחת הקבוצה הטובה ביותר, אלא זו שמתחממת ברגע הנכון. ואולם, בעונות הרגילות עולה בשנים האחרונות חשיבות התקציב, וזה נוטה בגדול דווקא לשווקים גדולים. אבל באמריקה הסיפור צריך מנצח ומנוצח, ולכן הלכנו דווקא עם האליפויות. תנחומינו נשלחו לאנטוניו וייאראיגוסה, ראש עיריית לוס אנג'לס, שהשתדל ממש עם שלוש אליפויות של הלייקרס, אחת של אנהיים בבייסבול ואחת של אנהיים בהוקי.

אצלנו תקבל פתרון

יש גם אוהדי ספורט שאוהבים גיוון. נגיד אלה שגרים ברעננה ויכולים להזדהות עם קבוצה שמייצגת עיר בגאווה, כמו סן אנטוניו ב-NBA. יש גם צד שני למטבע: זה יפה ומעורר השראה כאשר קבוצה אחת מייצרת שושלת, אך עצוב כאשר היא מידרדרת ואין לאוהדים נחמה בספורט אחר. לכן תופתעו לגלות שגם שווקים קטנים יחסית, כמו זה של העיר מילווקי או של מדינת מינסוטה, נהנים מקבוצות כמעט בכל הענפים.

לאוהד הספורט שמחפש את הגיוון, המנצחת כאן תהיה כמובן ניו יורק: אם תתעקשו להחשיב את הניקס כקבוצה מקצוענית, תספרו שבע קבוצות מקצועניות, ותשע עם ניו ג'רזי. גם כאן, לוס אנג'לס תהיה שנייה עם שש קבוצות. ואולם, כראיה לחשיבות הספורט במיתוג העיר שימו לב לערים קטנות יותר, כגון סנט פטרסבורג בפלורידה, עם שלוש קבוצות ספורט מקצועני.

מייקל ג מייקל ג'ורדן. הסמל של שיקגו | צילום: mct מייקל ג

העניין התקשורתי בספורט עוזר לתושבים לפתח תחושת זהות מקומית מצד אחד, ולערים לשווק את עצמן מצד שני. ספורט איננו שונה במובן הזה ממוצרים אחרים - שיווקו תלוי בטיב המוצר, והצלחתו מנוכסת על ידי הפוליטיקאים. אולם אין לראות באחרונים רק טרמפיסטים - הספורט באמריקה משלב אנשי עסקים ותכנון מרכזי, שעליו ממונים הפוליטיקאים, והתוצר הוא הצלחה ספורטיבית וכלכלית, אך גם שירות ללקוח, לתושב שהוא גם אוהד הספורט.

אלופים בשירות

המירוץ אחר הכסף דוחף את בעלי הקבוצות להקים אצטדיונים חדישים, שחולבים את האוהדים עד טיפת כספם האחרונה. וכשהבעלים העשירים מדברים, הפוליטיקאים טובי הלב מקשיבים.

את השירות לאוהדים מדדנו באמצעות השקעה כספית באצטדיונים שהוקמו בעידן הנוכחי, כלומר מאמצע שנות התשעים.

עיר הספורט הטובה ביותר והמפתיעה ביותר היא מילווקי. 533 דולר לתושב הושקעו בשלושה מתקנים מפוארים, שלא יניבו שום אליפות בעתיד הנראה לעין. יוצאי באר שבע יוכלו לחיות היטב במדבר של פניקס, שם הושקעו 399 דולר לתושב.

מבחינת מתקנים, בוסטון יוצאת דופן בחסכנות שלה, וההשקעה בה תתאים לאלה שבאים מעיירות הפיתוח: הסלטיקס וקבוצת ההוקי, הברוינס, משחקים באולם שנפתח ב-1995 בהשקעה של 160 מיליון דולר; הפטריוטס משחקים באצטדיון שנבנה בעלות של 325 מיליון דולר ונחנך ב-2002; ורק הרד סוקס משחקים במקדש הבייסבול, פנוויי פארק, שנבנה ב-1912 בהשקעה של 650 אלף דולר, אבל כמו אוסישקין ז"ל, ערכו הרגשי הוא עצום, לדברי האוהדים. ההשקעה בבוסטון על כל תושב היא 107 דולר, ועם הדולר של היום, כבר עדיף להישאר כאן. שיא הקמצנות שייך למינסוטה, שם הושקעו 100 דולר על כל תושב.

עיר העתיד

מבחינת הצלחה ספורטיבית, ניו יורק זכתה בשתי אליפויות בעשור הנוכחי: אחת של היאנקיז, ואחת של הג'איינטס בפוטבול. שתי אליפויות הניבה ניו ג'רזי דווילז בהוקי. אפס אליפויות לניקס, למי שתהה, בשלושת העשורים האחרונים. הקבוצות של ניו יורק משחקות במתקנים ששמם נהפך לאגדה, אך הם מיושנים: יאנקי סטדיום, לדוגמה, נפתח ב-1923, והמדיסון סקוור גארדן נחנך ב-1968.

עם זאת, שום עיר אינה מציעה מבחר כזה של ספורט: בניו יורק ישחקו בעונה הבאה שבע קבוצות מקצועניות, תשע אם סופרים את ניו ג'רזי. מבחינת השירות ללקוח, המתקנים, הניו יורקרים עומדים לקבל את החוויה המושלמת: היאנקיז עוברים לבית חדש בעונה הקרובה - בית שעלה 1.3 מיליארד דולר.

המטס יעשו כן בשנה שלאחר מכן, באצטדיון שעולה 850 מיליון דולר. באותה עונה, 2010, יחנכו הג'איינטס והג'טס אצטדיון משותף שנבנה ב-1.3 מיליארד דולר. באותה עונה ניו ג'רזי נטס תנדוד לעיר ותשנה את שמה לברוקלין נטס, מה שאומר עוד כ-250 מיליון דולר על ארינה חדשה או משופצת. קבוצת ההוקי האיילנדרז צפויה לחדש את הארינה שלהם בכ-150 מיליון דולר, ולקינוח, ב-2011, עוד שלוש שנים, צפוי גם הגארדן להיפתח מחדש לאחר ניתוח קוסמטי בעלות של 500 מיליון דולר. בסך הכל, כ-4.4 מיליארד דולר יושקעו במתקנים, או כ-244 דולר לכל אחד מ-18 מיליון התושבים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות