שנור לי ואשנור לך

הכסף הגדול של ההייטק הישראלי נמצא בפרויקטי המחשוב של ארגונים גדולים. ב־2007 הם גלגלו 7.5 מיליארד שקל, לפי נתוני IDC. הלקוחות היו בנקים, חברות ביטוח ומשרדי ממשלה, ונותני השירותים היו חברות מחשוב גדולות כגון מטריקס, נס טכנולוגיות, תים־מלם, יבמ וטלדור.

אלא שלפרויקטי המחשוב הישראלים יש בעיה: הם כל הזמן נכשלים. פרויקט מרכב"ה - הקמת מערכת משותפת לניהול כלל נכסי המדינה - החל ב־2001 עם תקציב של 375 מיליון שקל. שבע שנים לאחר מכן ההוצאות כבר עומדות על כ־675 מיליון שקל, והפרויקט זוכה לאזכור שנתי שלישי בדו"ח מבקר המדינה. פרויקט מזור, למחשוב בתי החולים בישראל, נקלע לקשיים ולמריבות על מחירים עוד בשלבי התכנון.

גם בשוק הפרטי פרויקטי מחשוב גדולים נכשלים לעתים קרובות מדי. הפרויקט של חברת הביטוח הראל להפקת פוליסות ביטוח ממוחשבות הסתיים בתביעה נגד המבצעת נס, שלבסוף שילמה להראל פיצויים של 9 מיליון דולר.

בתחילת השנה קבר הרמטכ"ל גבי אשכנזי פרויקט מיחשוב רוחבי בצה"ל, שעלותו התנפחה במהלך שנתיים למאות מיליוני דולרים - שנזרקו לפח. הפרויקט הצה"לי סבל מאותם תחלואים של הפרויקטים הממשלתיים והעסקיים - הוא לא שיער כמה הרבה זה יעלה, וכמה זמן זה באמת יקח.

מדוע מעצמת הייטק כמו שלנו לא מצליחה להוציא לפועל יוזמות גדולות? הכישלון, אמר לנו השבוע מנהל בכיר באחת מחמש חברות שירותי המחשוב הגדולות, הוא בגלל שכולם מנסים להתחכם. זה מתחיל במכרז, כשמזמין העבודה תמיד בוחר בחברה שמוכנה לעבוד במחיר הפסד. "וזה ממשיך בתרגיל שהחברה הזאת מכינה למזמין העבודה", הוא אומר. "השיטה קבועה: את העבודה, החברה לא מבצעת במשרדיה, אלא שולחת אנשים שיעבדו על הפרויקט במשרדי הלקוח, ותחת ניהולו".

"השיטה הזאת היא מלכודת חכמה", ממשיך המנהל. "אחרי שאנחנו מתחילים לעבוד, כולם בארגון מתחילים להתעניין. סמנכ"ל הכספים דורש להתאים את הפרויקט לצרכיו, המנכ"ל מבקש להוסיף משהו ממש חשוב - ובכל פעם כזאת הפרויקט מעוכב ומתומחר מחדש. וכך, אנחנו נכנסים עם תקציב צר, ומתנפחים בפנים, עד שלפעמים ההוצאות מביאות לביטול הפרויקט. הנוהג הזה אפילו זכה לכינוי - שיטת המטרייה".

באופן מוזר, מזמיני העבודות דווקא מעדיפים את "שיטת המטרייה". הם מעדיפים לנהל בעצמם את הפרויקט ואת עובדי חברת המחשוב ששכרו, אבל הם שוכחים שכל תוספת ושינוי כיוון יוצאים מכיסם.

יש לבעיה פתרון - להציץ לשכנים. בארצות הברית ובאירופה פרויקטים נרחבים זוכים כבר משלבי התכנון הראשונים לליווי של יועץ חיצוני. הזוכה המכרז הוא לא זה שדורש הכי מעט, אלא זה שמוכן להתחייב לתוצאה, למסגרת התקציב ולעמידה בזמנים. מזמיני העבודות, מצדם, נותנים לחברות המחשוב לעבוד בשקט. מוזר, אבל זה עובד.