עוקץ: הקלף המשוגע של דאבוש

אם הצהרותיה של הרשות השנייה אכן יתממשו, וזכיונו של ערוץ 10 יישלל, איזה גוף עסקי בעל היגיון בראשו יסכים להתמודד במכרז חדש ולהיכנס לנעליו של ערוץ 10?

לאחר הקפאת הליכים אחת, שלושה שינויי חקיקה ומיליארד שקל של הפסדים, ברור מעל כל ספק שתנאי המכרז לפיהם פועל ערוץ 10 כיום משוללים הגיון עסקי. אם הרשות השנייה תצא למכרז חדש, היא תהיה חייבת לבצע הקלות במחויבויות של הזכיין. אם כן, מדוע להמשיך ולמרר את חייו של הערוץ ולא להקל עליו כבר עכשיו?

לפיכך, קשה לקבל כפשוטה את חלטת מועצת הרשות השנייה. נוכח עודף הרגולציה והאגו שמאפיינים את תחום השידור בישראל, ברור שישנם הרבה אינטרסים מתחת לפני השטח. כל עוד התחום מנוהל על ידי אנשי ציבור, כלומר שרים, חברי כנסת או רגולטורים מטעמם, גובר האינטרס קצר־הטווח על פני השיקול המקצועי. מעטים מבין נבחרי הציבור יהיו מוכנים להקריב את חזותם הציבורית כדי לקדם שינוי חשוב, שתוצאותיו ניכרות רק בטווח הארוך.

שינוי כזה נדרש כיום בתחום השידורים. לזכותה של יו"ר הרשות השניה נורית דאבוש יאמר כי היא מודעת לכך, וגם היתה מוכנה לקדם שינוי מסוג זה. היא תמכה בהארכת הזיכיון לערוץ 10, והאמינה בחלקים מהותיים מהסכם היוצרים. אך כאשר מצאה עצמה לבד במערכה, סופגת ביקורות ללא גיבוי מהשר שלה, היא החליטה לשלוף את הקלף המשוגע. לא רוצים למצוא פיתרון לערוץ 10? אין בעיה. עכשיו נראה אתכם, חברי הכנסת והשרים הנכבדים, מסבירים לציבור מדוע אתם זורקים מהמסך את מיקי ויעקב, את שלח ודרוקר, ואת לונדון וקירשנבאום.