במת כלכליסט: אגרות גודש עכשיו - למען הכלל
המתנה לשיפור התחבורה הציבורית בטרם תוטל אגרת גודש על הנכנסים למרכזי הערים, תביא לדחייה של שנים בהפחתת זיהום האוויר והעומס בכבישים. הטלתה המיידית תביא לשיפור מהיר באיכות החיים, תחילה של המשתמשים המסורתיים בתחבורה הציבורית ובהמשך של מי שינטשו את הפרייבט לטובת האוטובוס
משרד התחבורה החליט באחרונה להטיל אגרת גודש במרכז העיר תל אביב. הצפיפות בכבישים, ולא רק בתל אביב, מגיעה בשעות העומס לרמות בלתי נסבלות, היוצרות בזבוז זמן וזיהום אוויר ניכרים. בניית כבישים חדשים והרחבת כבישים קיימים אינן פתרונות אפשריים במקרים רבים, בעיקר במרכזי הערים הגדולות. הפתרון היחיד לצמצום הסבל הנגרם לציבור מהגודש בכבישים נמצא במעבר לשימוש נרחב בתחבורה ציבורית ובחלופות אחרות, כמו רכב דו-גלגלי.
ברם, חברי כנסת רבים ונציגי ארגונים שונים טענו שיש לאפשר חלופה סבירה - כלומר לשפר באופן ניכר את איכות התחבורה הציבורית - לפני שגובים אגרות גודש. בעמדה זו, למרות הפופולריות שלה היא זוכה, טמון היגיון מצומצם. אם תתקבל, היא תגרום במקרה הטוב לדחייה רבת שנים בפתרון בעיית העומס בכבישים, ובמקרה הסביר להמשך העלייה בצפיפות ובזיהום.
מס שיקטין את אי-השוויון במשק
ההיגיון הכלכלי העומד מאחורי אגרת הגודש פשוט. חיוב נהגים בתשלום מלא על עלות הנסיעה בכביש, עלות הכוללת לא רק את הוצאות הנסיעה הישירות (כמו דלק) שהנהג משלם מכיסו, אלא גם את העלות שמטיל הנוסע ברכב פרטי על החברה: צפיפות וזיהום. בהיעדר אגרת גודש נהגים מתעלמים מעלות זו, ובוחרים להשתמש ברכבם יותר מדי.
הניסיון בעולם מוכיח שאגרות גודש עושות את העבודה. האגרה המוטלת על הכניסה ברכב ללונדון, למשל, צמצמה במידה ניכרת את מספר המכוניות בעיר, והדבר בא לידי ביטוי במהירות הנסיעה באוטובוסים ובצמצום זיהום האוויר. בעקבות האגרה הצטרפו אנשי עסקים רבים לנוסעים בתחבורה הציבורית, והיקף השימוש באופניים עלה באופן ניכר.
מעבר לזאת, מדובר במס פרוגרסיבי, מקטין אי־שוויון מובהק. המתאם בין ההכנסה לבין השימוש ברכב פרטי גבוה מאוד. יותר מ-90% ממשקי הבית בשני העשירונים העליונים הם בעלי מכונית. בשני העשירונים הנמוכים השיעור הוא רק 17%. בהתאם לכך גם ההוצאה החודשית על תחבורה גבוהה פי חמישה בשני העשירונים העליונים לעומת השניים הנמוכים. עלייה בהכנסות הממשלה מאגרות גודש יכולה לאפשר הורדת מס ההכנסה או כל מס אחר, לסייע בצמצום החוב הציבורי או לאפשר הוצאות חיוניות, כמו השקעה בתחבורה הציבורית.
האגרות יביאו לשיפור התחבורה הציבורית
יתרה מזו, הדורשים שיפור ניכר בתחבורה הציבורית כתנאי מוקדם להטלת אגרות גודש מתעלמים מהשיפור בתחבורה הציבורית שיבוא עם הצמצום בשימוש ברכב פרטי עקב הטלת האגרות. ראשית, כבישים צפופים פחות יאפשרו תנועה מהירה יותר של אוטובוסים. שנית, העלייה בביקוש לשירותי האוטובוסים תביא לעלייה בתדירותם, ובכך לשיפור ניכר באיכות השירות. שלישית, שימוש ניכר בתחבורה הציבורית על ידי מעמד הביניים יגדיל את הלחץ הציבורי להשקעה בה ולשיפור איכותה, דרך הרחבת מסלולים, הוספת מסילות ברזל והגדלת התחרותיות.
נוסף על כך, המתנגדים פשוט מתעלמים ממאות אלפי האנשים שלא יכולים להרשות לעצמם שימוש ברכב פרטי. המחשבה שבעלי רכב פרטי יעברו לשימוש בתחבורה ציבורית מעוררת באותם פוליטיקאים תחושה לא נוחה, עקב איכותה הלא מצטיינת של התחבורה הציבורית - אבל עם העובדה שמאות אלפים משתמשים בתחבורה ציבורית בלית ברירה הם חיים בשלום. זאת אף שבכוחן של אגרות גודש להביא לשיפור ניכר באיכות החיים של בעלי האמצעים המצומצמים, עקב השיפור הצפוי בתחבורה הציבורית.
לסיכום, אגרות גודש יכולות להביא לאיזון סביר יותר בין זכותם של בני אדם לניידות ברכב פרטי, לבין זכותם לנשום פחות מזהמים ולנוע במהירות סבירה בתחבורה הציבורית.
הכותב הוא פרופ' לכלכלה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת לונדון ועמית בכיר במרכז
2 תגובות לכתיבת תגובה