שוק המרכזים הלוגיסטיים פורח

ההשקעה בתחום המתחמים הלוגיסטיים - תחום נדל"ן חדש יחסית שיובא לארץ מארצות הברית בסוף שנות השמונים - נהפכת לאחרונה לכדאית עוד יותר. תחת קורת גג אחת מרכזות חברות גם את פעילות הלוגיסטיקה שלהן וגם את פעילות המטה, כדי לחסוך בהוצאות המשותפות.

"לאור המחירים הגואים של שטח מניב להשכרה בתל אביב ובמעגלים הקרובים אליה, כמו גם הרחוקים ממנה, הולך וגובר הצורך של חברות לרכז יותר פעילות תחת קורת גג אחת", אומר גרשון קופיט, מנהל סניף תל אביב והמרכז של חברת השתתפויות בנכסים, המתמחה בניהול ובהקמת פארקים לוגיסטיים. "במצב שוק זה יותר ויותר חברות מוצאות כי זול יותר להכשיר שטחים בפארקים הלוגיסטיים ולמקם שם את הנהלת החברה ומשרדיה, נוסף על מחסני ההפצה, ומחליטות להעביר את משרדיהן לפארקים. כך הן ממקסמות את ניצול השטח, חוסכות בעלויות התפעול ובכוח האדם, וכמובן מקצרות את טווחי התקשורת בארגון ואת הפיקוח על תפקוד דרגי הביניים".

לדברי ענת רוטמן־ויזל, מנהלת השיווק של השתתפויות בנכסים, הביקוש הגובר למרכזים כאלה משפיע על הצלחת המשקיעים בו. "גם כאשר מחירי שכר הדירה של שוק המשרדים והמסחר צנחו, שוק הפארקים הלוגיסטיים הראה מגמה הפוכה. כיום, העלייה החדה במחירי שכר הדירה של המשרדים והמסחר באזור המרכז מלבה את הביקושים לשוק המרכזים הלוגיסטיים.

החברות מנסות לבצע תהליכי התייעלות. ההפרשים בארנונה ובעלויות הקבועות יכולים להגיע עד לכ־15%". קופיט מוסיף כי בתוך שנה עלו מחירי השכירויות בפארקים הלוגיסטיים באזור שדה התעופה בכ־10%, והם נעים כיום סביב 40 שקל למ"ר לשטחי הלוגיסטיקה וכ־50 שקל למ"ר למשרדים. "שטחי המסחר כבר מושכרים כיום בפארקים לוגיסטיים במחיר התחלתי של 80 שקל למ"ר בגימור מלא", הוא אומר. קופיט מסביר כי נותני שירותים זיהו את הפוטנציאל שנוצר בשל הגעת אנשי הנהלה לאזורים הללו - אוכלוסייה שלא היתה שם בעבר - והחלו לבקש לשכור שטחים במתחמי הפארקים הלוגיסטיים.

התייעלות וטריות

עם החברות שביצעו מהלך שכזה בשנים האחרונות נמנות ויסוצקי, חוגלה־קימברלי, עלית וקסטרו, הפועלות כיום בפארק הלוגיסטי בצריפין. שילב העבירה לאחרונה גם היא את המטה שלה לאיירפורט סיטי, ורבוע כחול מתכננת מרכז לוגיסטי גדול בצומת קסטינה. איחוד זרועותיה של ויסוצקי כלל העברה של משרדי ההנהלה שלה לפארק בצריפין, לשטח של כ־400 מ"ר.

מרכז לוגיסטי, חוגלה-קימברלי | צילום: עמית שעל

לאחרונה חנכה אסם את המרכז הלוגיסטי שלה בשוהם, המשתרע על שטח של 120 דונם, בהשקעה של 400 מיליון שקל. המרכז משרת את כל תחומי המוצרים שאסם מציעה. עם השקת המרכז הלוגיסטי דיווחה החברה כי חיפשה שנים ארוכות את המקום המתאים עבורה, וכי המיקום הנוכחי יאפשר לה להתייעל ולשמור על טריות המוצרים המגיעים למרכולים. המרכז כולל שטח לאחסון מוצרים יבשים של 30 אלף מ"ר, אזורי אחסון של מוצרי הקפאה בהיקף של 8,000 מ"ר ומבנה מטה והנהלה בשטח של 12 אלף מ"ר.

חוגלה־קימברלי ריכזה את כל השירותים הלוגיסטיים שלה תחת קורת גג אחת בצריפין. עד לפני כחמש שנים היתה פזורה פעילותה בשישה אתרים במרכז הארץ. החברה איחדה את האתרים וצירפה אליהם את מטה ההנהלה. מדובר בשטח לוגיסטי של כ־22 אלף מ"ר, שעבורו היא משלמת כעשרה דולרים למ"ר בחוזה ל־15 שנה. "הגענו למסקנה ששיתוף פעולה וקרבה בין ההנהלה והלוגיסטיקה מייעלים את תהליכי העבודה", אומר יעקב אקסט, מנהל הפרויקטים בחוגלה־קימברלי. לדבריו, ההחלטה היתה נכונה, ובעקבותיה החליטה החברה לאחד שלושה מפעלי נייר שונים למרכז אחד, בסמוך למודיעין.

15% מהעלויות

גם המתווכים לא נשארים אדישים לשינוי. מנכ"ל רשת התיווך רי/מקס, ישראל ברנרד רסקין, מספר כי לאחרונה פתחה הרשת מחלקה העוסקת במרכזים לוגיסטיים. רסקין מסכים עם הקביעה שהיציאה מהעיר מיטיבה עם החברות: "המשק הישראלי הבין שיש ענפים שעדיף שלא יהיו במרכזי הערים בגלל מחירי הנדל"ן הגבוהים, אך בעיקר בגלל הנגישות הבעייתית שפוגעת ביצרניות של החברה. חברה שיושבת בצומת, כמו המרכז הלוגיסטי בשוהם או איירפורט סיטי, נהנית מקרבה לצירים הראשיים עם כניסה ויציאה מהירים ממקום העבודה ואליו. גם הנהלת רי/מקס עצמה ובית הספר לנדל"ן שלה עברו למרכז בשוהם". על פי נתונים שהציג, מחיר השכירות למטר במרכז לוגיסטי מקצועי ברמה גבוהה עומד כיום על 12-10 דולרים למ"ר.