תורמים לקהילה - עובדים בהתנדבות

התנדבות עובדים היא אחת הפעילויות הנפוצות שיוזמות חברות במסגרת האחריות החברתית שלהן. אף על פי שנראה כי מדובר בעשייה קלילה וסוחפת, בעצם מדובר באחת הפעילויות המורכבות והתובעניות שארגון יכול לקבל על עצמו. תרומה כספית לקהילה, למשל, היא פעולה חד־פעמית שאינה דורשת זמן של עובדים, בוודאי לא לאורך זמן. לעומת זאת התנדבות עובדים מייצרת לחברה, לצד כל מעלותיה, עבודה רבה לאורך כל הפרויקט, וכדי שתעלה יפה נדרשים התלהבות רבה, הרבה אורך רוח וכסף, הן בשעות עובדים והן במזומן.

טווחי ההתנדבות רחבים ומגוונים - החל בשיפוץ חד־פעמי של מעון, עבור באיסוף אוכל וחלוקתו, וכלה בהתנדבויות ארוכות־טווח בחינוך וביזמות עסקית. המרוויחים העיקריים מהטרנד הם עמותות וארגונים ללא כוונת רווח. אבל לפי מספר החברות המקיימות פעילות קהילתית המבוססת על התנדבות עובדיהן, נראה שגם הן רואות עצמן כמרוויחות. זאת בתנאי שהפעילות מתוכננת ומנוהלת נכון, בלי לעלות על המוקשים שבדרך.

תועלת גדולה לחברה

אם שואלים את יוסי לוי, סמנכ"ל וראש אגף משאבים בבנק הבינלאומי, התועלת לחברה מהתנדבות ברורה, גם אם התועלת שהקהילה מפיקה ממנה היא שולית יחסית. "לעובדים יש על מה לדבר למחרת בבוקר, מעבר לעבודה נטו", הוא אומר. לוי אחראי בבנק לפרויקט נקודת מפנה, שהבנק מתכנן להשקיע בו כ־20 מיליון שקל בחמש השנים הבאות. הכסף מופנה למיזמים עסקיים ולליווי מקצועי של בני נוער בסיכון.

בבינלאומי רואים בהתנדבות העובדים חלק ממבנה הפעילות של הבנק, וצוות ייעודי של הדירקטוריון מפקח על הפרויקט ומלווה אותו. לוי מציין את הערך המוסף של הפעילות - גיבוש רוח צוות והעצמת תחושת הגאווה של העובד, שמרגיש שהוא חלק מחברה שנותנת. עינת רוטפלד, קשרי קהילה ב־ECI, מוסיפה: "יש גם התקשרויות פנים־ארגוניות בין עובדים במחלקות שונות שנוצרות כתוצאה מהפעילויות המשותפות, עובדים שבמצב אחר לא היו מכירים אחד את השני".

מי שכבר 15 שנה מוביל פעילות קהילתית הוא יגאל בריטמן, יו"ר ומנהל עסקים ראשי של פירמת ראיית החשבון דלויט בריטמן אלמגור זהר. לדברי בריטמן, "התרומה לקהילה היא חלק מהישות של הארגון, וחברה שלא תורמת לקהילה פוגעת בעצמה כי היא אינה מכניסה אלמנטים נכונים למערכת. לכן, בפירמה שלנו הכנסנו את נושא התרומה לקהילה באופן מובנה וחזק, כפעולות מתמשכות לאורך השנה, גם על חשבון שעות העבודה וגם על חשבון הזמן הפרטי". אבל מבחינתו של בריטמן, הדבר החשוב ביותר הוא הדוגמה האישית מצד ההנהלה. "מעסיקיך מצפים שתעשה את זה, ומעריכים אותך על כך שאתה עושה את זה. אנחנו מצפים שהעובדים יתנדבו".

תחזוקה שוטפת

בארגון המונה כמה מאות עובדים, קשה מאוד לבחור את תחומי ההתנדבות כך שיתאימו לרצון וליכולת של כל אחד מהם. לכן ארגונים פונים לגורמים מייעצים העוסקים בתחום. אחד מהם הוא עמותת מתן. אהובה ינאי, מנכ"לית העמותה, אומרת כי כדי להחליט, המנהלים והעובדים צריכים לשאול את עצמם כמה שאלות, למשל, מה הארגון רוצה להשיג בפעילות, אם עובדים יכולים להתנדב על חשבון שעות העבודה ואם ההתנדבות מחייבת העשרות נוספות לעובדים.

בעת בחירת ההתנדבות יש להביא בחשבון אם הפרויקט בנוי מכמה ימי שיא בשנה או אם מדובר בפרויקט מתמשך, וגם שילוב אפשרי. בכל מקרה, היא אומרת, העיקרון המנחה ברוב מקומות העבודה הוא שהעובד צריך לקבל משהו שיעשיר אותו באופן אישי.

שלב ההחלטה בעניין ההתנדבות צריך לכלול גם הגדרת תקציב. "ארגון צריך קודם כל להקצות משאבים כספיים לטובת ההתנדבות. המנהלים חייבים להיות מעורבים בתהליך, ולהבין גם שההתנדבות לא תוכל להיעשות דרך מקום העבודה אך ורק על חשבון זמנם הפרטי של העובדים", אומרת ינאי.

אחד הקשיים שנוצרים במהלך פרויקטים של התנדבות מתעורר בשלב הכניסה לשגרה וב"תחזוקה" של המתנדבים בתוכנית. בעיה זו בולטת בעיקר בהתנדבויות ארוכות טווח, שבהן נדרשים העובדים לפתח מערכת יחסים עם אוכלוסיות חלשות.

ב־ECI, שיותר מאלף מעובדיה לוקחים חלק בהתנדבות כלשהי המאורגנת על ידי החברה, מתמקדים בהכנה ובליווי של העובד כדי שיתמיד בתהליך. "צריך להיות כל הזמן בקשר עם העובדים, לכנס פגישות מתנדבים, לשמוע על קשיים ועל בעיות ולראות איך אפשר לעזור", אומרת רוטפלד. עוד אמצעי הוא משלוח ברכות תודה לא רק לעובד, אלא גם למנהל הישיר שלו.

התנדבות אינה מתאימה לכל חברה, ולעתים אף יכולה לגרום נזק. "כשחברה מסוימת מאוד תובענית כלפי העובדים, אולי אין טעם בהתנדבות", אומרת ינאי. "מצד שני, יש מקומות שבהם התרבות הארגונית היא כזו שבקשה להתנדב תיתפס כהוראה, ותעמיד את העובדים במצב לא נוח".

בתקופה שבה חברות רבות מנסות להדק את החגורה, קיים גם חשש שהפעילות ההתנדבותית תהיה בין הראשונות שיקוצצו. ינאי אומרת כי "כבר עברנו תקופות קשות. אני לא בטוחה שזה הדבר הראשון שארגון יפסיק לעשות, אך הוא בהחלט ישקול את היקף ההתנדבות". עבור עובדים רבים, צעד כזה יכול לשדר מסר שההתנדבות שלהם שולית מבחינת הארגון, בניגוד למסרים שהעבירו להם עד כה.

בעיה אחרת מעלה אבנר סטפק, מנכ"ל בית ההשקעות מיטב, שאינו חסיד גדול של התנדבות עובדים. "ארגונים רבים רואים בהתנדבות יום כיף לעובדים, אך הם לא מבינים שהפעילות עולה הרבה כסף לעמותות. פתיחת מועדונית עולה לעמותה 400-250 אלף שקל בשנה", הוא אומר.

"מעבר לכך, ברוב תחומי ההתנדבות העובדים גורמים נזק, בעיקר כאשר מדובר בפעילויות בעלות אופי מתמשך. כאשר 50 עובדי הייטק באים להעביר שיעורים פרטיים לילדים, לא כולם הם מורים או בעלי הכשרה מתאימה. אחרי רבעון נשארים 15, ואחרי שנה נשארים אולי שבעה, והילדים חווים נטישה", הוא מסביר. "צריך להתנדב באופן חד־פעמי, כדי שלא תהיה התקשרות מקצועית ואישית ארוכת טווח".