הקרב האחרון: רלף קליין הלך לעולמו

בגיל 77, ואחרי מאבק של יותר מארבע שנים במחלת סרטן המעי הגס, הלך הבוקר (ה') רלף קליין לעולמו. אבל כבד ירד על עולם הכדורסל הישראלי, עם לכתו של גדול מאמני הכדורסל בישראל בכל הזמנים, האיש שניצח את צסק"א, הביא למכבי תל אביב את גביע אירופה הראשון בתולדותיה, והפך לנכס צאן ברזל של הספורט הישראלי.

קליין הובהל שלשום לבית החולים "שיבא" בתל-השומר לאחר שבמצבו חלה הדרדרות קשה, בשל מחלת הסרטן ממנה הוא סבל בשנים האחרונות, ואשר בסופו של דבר הביאה למותו. ביומיים האחרונים לחייו פקדו את חדרו עשרות שחקני עבר, אוהדים וחברים קרובים, כדי להיפרד ולעודד את בני המשפחה. מועד הלוויתו טרם פורסם.

קליין. האיש מאחורי ההצלחה האדירה באליפות אירופה של 1979 | צילום: שאול גולן

הילד מברלין שזכה בפרס ישראל

רלף קליין נולד בברלין בשנת 1931. משפחתו עברה להונגריה, שם העבירה את השנים הקשות של מלחמת העולם השנייה. אביו רודולף לא שרד את המלחמה ונרצח באושוויץ, בעוד משפחתו ניצלה תודות לעזרה שקיבלו מחסיד אומות העולם, ראול ולנברג.

הקשר של קליין לספורט החל לאחר מלחמת העולם, אז הלך בדרכי אביו והצטרף ל-MTK בודפשט כשחקן כדורגל מן המניין. אחרי כמה חודשים ביצע הסבה לכדורסל, בעצת מאמנו גיולה מאנדי, שבהמשך הפך למאמן נבחרת ישראל בכדורגל. רלף הצטרף ל-VAC ושיחק בליגה הלאומית של הונגריה.

ההחלטה לעלות לארץ התקבלה ב-1951, עם התגברות גילויי האנטישמיות בהונגריה. לאחר ההגעה לישראל הצטרף כשחקן למכבי תל אביב, איתה שיחק בכ-160 משחקים, קלע 2,701 נקודות וזכה בשש אליפויות ושישה גביעי המדינה. קליין שיחק גם 68 משחקים בנבחרת ישראל, בהם קלע 318 נקודות.

למרות הנתונים המרשימים בסיומה של הקריירה כשחקן, ההתחלה לא היתה קלה. "באותה תקופה ה'צברים' שלטו בארץ ולא אהבו זרים", סיפר מי שהגיע לישראל כשהוא מחוסר פרוטה ואינו יודע עברית. "אחרי כל אימון השחקנים היו יושבים בבית קפה סמוך, אני נשארתי על המגרש להתאמן עוד ועוד בקליעות. האתגר שלי היה להוכיח שאני יכול להשתלב".

בשנת 1964 פרש ממשחק ומונה למאמן נבחרת הנוער של ישראל, אותה הוביל למקום השביעי באליפות אירופה 1968. באותן שנים יצא קליין להשתלמויות בארצות הברית, במקביל לעבודתו כמאמן את הפועל גן שמואל. בעונת 1969/70 מונה לראשונה למאמן מכבי ת"א, איתה זכה בשלושה דאבלים רצופים. בשנת 1972 הגיע עם נבחרת הנוער למקום הרביעי באליפות אירופה.

אחרי שנתיים כמאמן הפועל ירושלים והפועל חיפה, חזר קליין למכבי כעוזר מאמן, כשבעונה לאחר מכן כבר מונה למאמן ראשי והוביל את מכבי לגביע האירופי הראשון בתולדותיה אחרי ניצחון בגמר בבלגרד - 77:78 על וארזה. "הרגשנו שאנחנו נלחמים עבור המדינה ובדברי ציונות העלתי את המוטיבציה של השחקנים", סיפר קליין שנים אחר כך.

כמאמן הנבחרת הלאומית, היה קליין האיש מאחורי ההצלחה האדירה באליפות אירופה של 1979, אז זכתה הנבחרת במקום השני בטורינו. פעמיים נוספות הוליך קליין את הנבחרת למקום השישי באליפות אירופה, בשנים 1981 ו-1983. בשנת 1983 הפתיע כשהודיע על מינויו למאמן נבחרת גרמניה וקבוצת קלן, שם אימן עד 1985.

רבים בישראל ואף חלק מבני משפחתו ביקרו את ההחלטה של קליין, אבל הוא סיפק את ההסבר שלו: "ראיתי בזה את הניצחון שלי על הגרמנים, כשגרמניה הגדולה והחזקה מזמינה ישראלי לאמן אותה". תחת הדרכתו העפילו הגרמנים לראשונה למשחקים האולימפיים.

בשנות ה-90 נדד גם להפועל חולון (עמה הגיע לגמר הגביע), הפועל אילת ואפילו הפועל ת"א. עם האדומים זכה קליין בגביע המדינה, אך פיספס הזדמנות לזכות באליפות מחוץ למכבי כשהפסיד בגמר הפלייאוף להפועל גליל עליון בעונת הדובדבנים של 1992/93. בשנת 1998, אחרי שאימן את מכבי נתניה וירדה איתה לליגה השנייה, פרש מאימון קבוצות. בשנים האחרונות שימש כמנהל מקצועי של נבחרת הבנות בבית-ספר ויצ"ו הדסים באבן יהודה.

במהלך שנות הקריירה שלו כמאמן זכה קלייף להניף 14 צלחות אליפות ו-10 גביעים, אחד בהפועל ת"א וכל השאר במכבי. "אני לא מכיר את המושג 'להפסיד בכבוד', הוא לא קיים אצלי. אני שונא להפסיד", אמר קליין מספר פעמים כשנשאל על עתיד הכדורסל הישראלי. "יש לנו נוער מעולה, חייבים לחנך את השחקנים לשאוף תמיד לניצחון".

בשנת 2006 זכה רלף אולי לכבוד הגדול ביותר בקריירה שלו, כאשר הפך לחתן פרס ישראל, על תרומתו לספורט הישראלי בכלל, ולכדורסל בפרט. בהחלט הכבוד לו היה קליין ראוי על קריירה מפוארת. יהי זכרו ברוך.