יין טוב מתחיל בבחירתה של אשה

מסתובבות שמועות שוביניסטיות על כך שנשים לוקות ביכולתן לטעום ולהעריך יינות. הדבר כמובן מופרך, מרושע וחסר אחיזה במציאות. ובכל זאת, יקב מסחרי שבוחר בייננית לאשת המקצוע המובילה שלו - בענף שהוא גברי מאוד, גם היסטורית וגם בהווה - עושה צעד שיש בו מרכיב של אומץ. במקרה של יקב דלתון והייננית הראשית שלו, נעמה מועלם, זה פשוט מעשה נבון. נקודה. היינות של היקב שבמרום הגליל הם בשנים האחרונות שילוב מוצלח במיוחד של איכויות ומחירים טובים.

דלתון התחיל את דרכו כיקב בוטיק צנוע, שעשה כמות קטנה של יין בחצרו של ארמונד ממן, חקלאי ממושב כרם בן זמרה, שבסביבתו מצויים כמה מהכרמים הטובים בישראל. בשנת 1995 התהפך גורלו של היקב. משפחת הרוני, אנשי עסקים ציונים מלונדון, החליטו להשקיע בישראל - ודווקא בגליל, התמקדו ביין והפכו לשותפיו של ממן. הוזרם כסף, הוכנו תוכניות עסקיות, ואלכס הרוני הפך לדמות הפעילה בדלתון. היקב עבר בשנת 1999 למקומו החדש, המצויד להפליא, בפארק התעשייה דלתון, והייצור הגיע השנה ליותר מ-800 אלף בקבוקים.

יקבי דלתון | צילום: נעמה מועלם

נעמה מועלם (33) גדלה ברמת הגולן, והיא בתו של מי שהיה אחראי הכרמים של יקבי רמת הגולן. אחרי שסיימה תואר ראשון בביוטכנולוגיה ארזה בן זוג ותינוקת בת שנה, הפליגה לאוסטרליה ללימודי ייננות והמשיכה להתמחות בקליפורניה. זו השנה החמישית שלה בדלתון, ואם בתחילת הדרך גילתה נטייה ברורה ליינות "עולם חדש", הרי שבבצירים האחרונים היא מטפלת עם גלישות לכיוון "עולם ישן", והתוצאות מעניינות עוד יותר. שלושה יינות חדשים שהיא שחררה זה עתה - שלושתם משב רוח לבן ורענן - הם דוגמאות מצוינות ומומלצות לכך.

דלתון רזרב, ויונייה, 2007: זן חדש יחסית בארץ, שמשמש לעשיית כמה מהיינות הלבנים הגדולים של עמק הרון הצרפתי. הקליטה שלו בארץ מוצלחת, והיין הזה הוא הוכחה טובה לכך. הענבים גדלו בכרם באזור ירושלים, כ-750 מטר מעל פני הים, נסחטו, וכשליש מהכמות עבר תהליך שכלל תסיסה ספונטנית באמצעות שמרי הבר המצויים על קליפת הפרי ובאוויר. זאת גישה מסורתית, של פעם. שאר היין תסס כרגיל עם תוספת שמרים. אחרי הערבוב עבר על היין חודש בחביות עץ.

כעת, בכוס, הוא שופע ארומות עדינות של פרי, אפרסק, מלון, תאנה בשלה וגם דבש ורמזי תבלינים. על החך הוא מורכב, מרתק ורענן. אולי הויונייה הישראלי הטוב ביותר מסוגו ששתיתי עד כה. מחיר מומלץ: 73 שקל.

דלתון, סוביניון בלאן רזרב, 2007: יינות הזן הזה, הנותנים במיטבם שפע של רעננות וניחוח הדרים משגע, קונים לעצמם יותר ויותר מעריצים בארץ. הבקבוק הזה, שענביו גדלו בסביבת היקב בגליל העליון, הוא דוגמה טובה. היין שתסס ודגר על משקעיו במכלי נירוסטה, ללא מגע עם עץ, מחזיק בכל טעמי הפרי ומעלותיו. הוא רענן, ניחוחי, ארומת האשכוליות שלו מדגדגת את האף, ומגעו על הלשון פריך ומאוזן. מחיר מומלץ: 54 שקל.

דלתון, שרדונה, רזרב, 2007: גם היין הזה נעשה בחלקו באמצעות תסיסה ספונטנית על שמרי בר (כ-40% מהכמות), ועם שהות בחביות עץ אלון צרפתי. הגוון שלו בכוס זהוב-קש נעים לעין, וניחוחו הוא של מלון, משמש בשל ותפוח ירוק, עם רמזי וניל ועישון קל מעץ החבית. על החך הוא כיפי, מאוזן, טעים ובעל סיומת נהדרת. מחיר מומלץ: 65 שקל.