אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
רן שחם: "אני פחות נחמד ונעים מאבא"

רן שחם: "אני פחות נחמד ונעים מאבא"

בגיל 62 החליט קלמן שחם להוריד הילוך, למנות את בנו כמנכ"ל משותף באלטשולר שחם ולפנות יום אחד בשבוע לציור. הבן רן מודה שהוא נכנס לנעליים גדולות אבל זה לא מפחיד אותו. ראיון משפחתי

11.08.2008, 07:43 | הדר רז

"אחד הזיכרונות החזקים ביותר שלי הוא מהתקופה שאבא עבד בסניף רחביה של בנק לאומי. אני זוכר שהיתה שם טלוויזיה גדולה שעליה היו מקרינים את נתוני המסחר, ומאות אנשים היו באים לראות מה קורה. אני הייתי עומד מתחת למדרגות ומסתכל על המסך", נזכר רן שחם. אביו קלמן שחם, שכיהן כמנכ"ל משותף בבית ההשקעות אלטשולר שחם לצדו של גילעד אלטשולר - שותפו לאורך כל השנים, פורש מניהול בית ההשקעות, ומפנה את כיסא המנכ"ל לבנו רן, שהיה חייל בן 20 כשבית ההשקעות הוקם.

"מגיל צעיר מאוד ספגתי את שוק ההון בבית, עם אבא שעבד בבנק ואחר כך בבטוחה ואמא שעבדה בבנק. כשהשתחררתי ונסעתי לדרום אמריקה, חוויתי את ההתרסקויות של 1994 במכתבים. לא היו אז אימייל או טלפון סלולרי. היינו רצים לשגרירות לחפש את המכתבים מהבית. בניגוד למכתבים של חבריי שטיילו איתי, המכתבים שלי היו משופעים בפרטים על התרסקויות של שוק ההון בארץ", מספר רן. "עם זאת רק אני נתפסתי בזה. יש לי שני אחים, אח שלומד צילום ואח שמתעסק באנימציה ממוחשבת", הוא מספר.

"אמא שלי היתה ציירת בחסד עליון", מסביר קלמן את המקצועות היצירתיים של שני בניו. "אני גם ירשתי מזה קצת. עכשיו אחזור ללמוד ציור. לצערי, עד עכשיו לא היה לי זמן לזה, אבל כעת יום שלישי יהיה יום החופש שלי. החלטתי שאני חייב את זה לעצמי".

קלמן אולי מפנה לבנו את כיסא המנכ"ל, אך הוא לא נפרד מבית ההשקעות. "אני אמשיך להביע בינתיים את דעתי גם בכל נושאי ההשקעות. נוסף על כך, אקים מחלקת לקוחות פלטינום עם מענה אישי יותר. אנחנו עושים את זה גם היום, אבל לטעמי פחות מדי. אני הולך לשדרג את המחלקה".

אחרי שנכנסים - אין דרך החוצה

במהלך לימודי התואר השני הצטרף רן לבית ההשקעות, בתחילה כאנליסט שעבד בחצי משרה. "הצטרפתי למחלקת האנליסטים ועבדתי עם חן (בת זוגו של גילעד אלטשולר - ה"ר)", מספר רן. אך מסתבר שהדרך לחברה המשפחתית לא היתה כל כך טבעית.

רן שחם (מימין) וקלמן שחם. רן: "אני מרגיש שאני נכנס לנעליים מאוד גדולות", צילום: עמית שעל רן שחם (מימין) וקלמן שחם. רן: "אני מרגיש שאני נכנס לנעליים מאוד גדולות" | צילום: עמית שעל רן שחם (מימין) וקלמן שחם. רן: "אני מרגיש שאני נכנס לנעליים מאוד גדולות", צילום: עמית שעל

"לא היה לי ברור שאצטרף. האמת שחשבתי להיות מבצע בבורסה. הלכתי לראיון אצל דב קוטלר בבנק אגוד, והוא אמר לי שאוטוטו משנים את שיטת המסחר ולכן חבל על הזמן שלי ובין היתר בגלל זה הצטרפתי לחברה. כשסיימתי את הלימודים, השתלבתי כבר במשרה מלאה. אחרי שאתה נכנס זה בלתי אפשרי לצאת, אין דרך החוצה".

"זה היה תהליך טבעי", אומר קלמן. "אנחנו חברה משפחתית מכל הבחינות. כשרן התחיל לעבוד, נושא המנכ"לות לא עמד על הפרק".

רן: "לדעתי, זה לא עמד על הפרק גם לפני שלוש שנים".

קלמן: "לא נכון, אז כבר חשבתי על זה".

לא שיתפת את רן?

"לא שיתפתי אף אחד, אבל התחלתי לגלגל ביני לבין עצמי את הדברים ולחשוב איך אני רוצה שהם ייראו. חילופי משמרות בחברה זה דבר חיוני ונכון. אני חושב שכל החברות, בעיקר חברות משפחתיות, שלא יידעו לעשות את חילופי המשמרות בזמן, יתנוונו לאורך זמן".

איך ידעת שהגיע הזמן לפנות לרן את כיסא המנכ"ל?

"כשבחנתי את הידע של רן, הכישורים שלו, הגיל וכל מה שהוא ספג במהלך השנים. הוא גם עבר הכשרה בשנה וחצי האחרונות, ואני חושב שהוא מגיע מאוד מוכן לתפקיד. אני מרגיש עם זה מצוין. הדברים עברו נכון, לאט ובצורה מסודרת. אני במקצוע כבר 40 שנה ואני רוצה להצעיר את החברה. אני נשאר פעיל, אבל יכול לפנות את הבמה ולהשקיף מהצד. אני חושב שרן צריך להתנסות בדברים וזה דבר טבעי ונכון".

איך מרגיש אבא כשבנו מחליף אותו?

"וואוו! זה הדבר הכי גדול עלי האדמות. לטעמי, זו הזכות הכי גדולה לאדם לראות את הבן שלו תופס את מקומו. זה הדבר הכי טוב שקרה לי בשנים האחרונות".

ואיך מרגיש בן שמחליף את אביו?

רן: "אני מרגיש שאני נכנס לנעליים מאוד גדולות".

זה בטח מלחיץ לעשות טעויות כשאבא שלך מסתכל כל הזמן.

"חינכו אותי שמי שלא מעז לא מצליח ושמותר לטעות. אין דבר כזה 100% הצלחה והמשימה שלנו זה להיות יותר צודקים מטועים. אין יום שאני לא טועה במשהו".

אתה קורא לקלמן "אבא" במשרד?

רן: "תלוי. זה משתנה. לפעמים אני שואל איפה אבא שלי".

אתה מגדל את הדור הבא?

רן: "לא נראה לי. יש לי ילד בן שנתיים וחצי. עכשיו זה התור של גילעד".

קלמן: "הבדיחה הכי גדולה היתה שכששאלו את הבן הצעיר של גילעד מה שם המשפחה שלו, הוא ענה אלטשולר שחם".

אתם מצליחים להפריד בין העבודה לבית?

קלמן: "ארוחות הערב ביום שישי הן קודש. גם אם אנחנו לוקחים את העבודה הביתה, היא ברוח הרבה יותר טובה. בקטע הזה יש הפרדה מוחלטת. גם אשתי מתנדבת שלושה ימים בשבוע בחברה ועובדת עם המזכירות".

"אני פחות נחמד מאבא"

ההבדלים בין קלמן ורן בולטים לעין. "צריך להבין את ההבדל בינינו", אומר רן. "אני טיפוס שונה מאבא שלי. יש מעט מאוד אנשים בעולם שיצליחו להתחכך עם אבא. אני פחות נעים ונחמד, נכון?"

קלמן: "לא".

רן: "אני לא חוסך במילים".

קלמן: "ההשוואה הזו לא הוגנת. ממרום גילי, אני חושב שאילו היית מראיינת אותי לפני 31 שנה כשעשיתי שביתת שבת בבנק לאומי, המסקנה היתה שונה. בגילי אני מקבל הכל קצת אחרת. אני חושב שרן, לגילו, בסדר גמור".

בחלוקת העבודה בין גילעד לרן אלטשולר יהיה אחראי על ההשקעות ורן יופקד על הניהול השוטף. "אנחנו שותפים ואת כל ההחלטות הקריטיות אנחנו מקבלים ביחד", אומר רן. עם זאת, המעבר מחדר המסחר לחדר המנכ"ל לא פשוט לרן שמתקשה להיפרד מהמסכים. "אני נשאר מנהל הנוסטרו וזה מחבר אותי לשוק", הוא אומר. "אני מבלה בחדר המסחר הרבה, אבל יהיה לי את המסך שלי בחדר. כשגילעד צריך לדעת מה קורה בנאסד"ק, למי את חושבת שהוא יתקשר? אליי. המסך נמצא אצלי באמצע הבית. הבן שלי קורא לי ובדרך לחדר שלו אני מציץ במסך", הוא צוחק.

לאן אתה לוקח את החברה?

רן: "יש הרבה מקומות. אנחנו עושים כמה ניסיונות קטנים בחו"ל. יש לנו קרן בברזיל שפתחנו ואנחנו מאוד מאמינים בה. יש לנו כוונה לפתוח קרן גידור בקרוב ויש את העסקים המרכזיים שלנו - ויש לנו המון מה להגיד שם. בגמל אנחנו מנהלים 6 מיליארד שקל היום מתוך שוק של 250 מיליארד שקל. אנחנו יכולים לגדול בקלות, לא ברכישות, אלא בצורה טבעית".

למרות האופי השונה, רן לא מתכנן לעשות שינויים משמעותיים בניהול החברה. "אני לא רוצה לעשות שום דבר אחרת, אבל האופרציה היום הרבה יותר גדולה מבעבר, וצריך לנהל אותה, ולי יש את האנרגיה לעשות את זה. אני מרגיש שיש לי אתגר מרתק בתקופה מעניינת. תקופה עם הרבה אתגרים, ויש לנו המון כיוונים חדשים להתפתח אליהם", מספר רן.

על אילו החלטות אתם מצטערים?

קלמן: "על טעויות אני לא מצטער כי למדתי מהן. בורסה זה המקום שיש בו את הכי הרבה מתחרטים. טעיתי המון, אבל אלה היו טעויות בגבול הנורמליות".

רן: "הרבה פעמים אתה מצטער על החלטות שקיבלת בהשקעות. אבל זה משהו כמעט יומיומי שאתה אומר שיכולת לעשות אחרת. הדבר היחיד שאני יכול לחשוב עליו הוא שהיו הרבה מאוד שנים שהשגנו תוצאות מעולות אבל לא שיווקנו אותן. אלטשולר שחם חיה המון שנים מפה לאוזן. לפני ועדת בכר אם היית שואלת מי זה אלטשולר שחם, אולי אחד מתוך עשרה היה יודע את התשובה".

קלמן: "אולי אחד מתוך 50. אבל שוב, זו היתה החלטה. גם גילעד וגם אני מאוד רחוקים מהנושא של שיווק. זה לא היה בראש מעיינינו. רצינו להגיע הביתה מוקדם", הוא צוחק.

רן: "זה עדיין ככה. אצלנו מי שנשאר אחרי שבע בערב צריך להסביר למה. לשבת פה עד תשע בלילה נראה לנו יותר מדי. יש לאנשים חיים. זה נחמד להרוויח, אבל יש לנו משפחות בבית. זה חלק מתפיסת העולם שלנו שיש חוץ מעבודה עוד דברים".

עכשיו לא מעניין אתכם לגדול?

רן: "כל הזמן מעניין אותנו לגדול, אבל אנחנו עושים את זה בצורה שפויה".

קלמן: "אף פעם לא שמנו לעצמנו מטרה. המטרה שלנו היא להיות טובים".

למה לא הנפקתם את בית ההשקעות?

רן: "בדיוק מהסיבה הזו. אנחנו לא רוצים שיבוא לפה גורם זר ויגיד לגילעד למה אתה נוסע על פיאט מודל 95. עד לפני שנה הוא נסע על פיאט 95 כי הוא אהב את האוטו עד שהוא נתקע שלוש פעמים ברציפות. אנחנו אנשים פרטיים ומעדיפים להישאר כך".

אתם רווחיים?

רן: "אנחנו רווחיים. בתקופות כאלה גמל חזק זה מהווה עוגן מאוד משמעותי. אנחנו רווחיים גם בקרנות נאמנות ובניהול תיקים".

הביקורות על ועדת בכר - מוקדמות

כמו מרבית האנשים בשוק ההון, גם קלמן מאמין שמפת בתי ההשקעות הולכת להשתנות בקרוב. "בסופו של תהליך ארוך, אני חושב שנהיה עם כמה בתי השקעות גדולים, כמה קטנים וכמה בוטיקים. אין צל של ספק שיהיו שינויים. היום שוק ההון נמצא בתקופת התגבשות. אני מצפה מכל בתי ההשקעות להשתדל לחנך את הציבור להשקעה נכונה ואני דורש את זה גם מעצמנו. הלקוח לא יודע מה הוא מחזיק בתיק. הרבה פעמים מוכרים את מה שהציבור רוצה ולא את מה שטוב לו. אולי גם אנחנו חוטאים בזה, אבל צריך להסביר לכל לקוח בדיוק מה הוא מחזיק בתיק ומה המשמעויות של החלטותיו. זה מה שאני מנסה להעביר לצעירים אצלנו".

"ההסתכלות שלי על השוק ההון היא בפרספקטיבה של 40 שנה", מוסיף קלמן. "כל מי שמבקר את ועדת בכר עכשיו, עושה את הביקורת מוקדם מדי ולא בצורה הנכונה.

"צריך לעשות את זה עוד עשר שנים ולבחון את הדברים בפרספקטיבה ארוכת טווח. כמו שאנחנו אומרים ללקוחות שלנו להיות סבלניים לאורך שנים, אני מצפה שגם בשוק ההון יעשו זאת. הצעדים שנעשו הם נכונים".

רן: "הם לא מספיקים".

קלמן: "אבל הם בהחלט נכונים. את הכיוון הסופי צריך לעשות אחר כך, אחרי שיבדקו ויראו ותהיה הסתכלות יותר רחבה על הדברים. כל אלה שחושבים שהם מתגעגעים למערכת הבנקאית כנראה לא הכירו אותה מספיק טוב. אני בא מהמערכת הבנקאית. היא לא כל כך גרועה, אבל בסך הכל בתי ההשקעות העלו את הרמה בצורה משמעותית. אם יש עכשיו ירידה בתשואה, אין צורך להיבהל. לאורך זמן, זה הדבר הנכון".

מה היה חסר בוועדת בכר?

רן: "קודם כל, היא נתנה הרבה כוח לחברות ביטוח ואנחנו מעריכים שעוד חמש שנים יבואו ויגידו את אותם הדברים שאמרו על הבנקים. נוסף על כך, היא לא טיפלה בניהול תיקים.

"רואים היום שהבנקים פתאום החליטו שהם יודעים לנהל תיקים. הם מקבלים עמלות על הפניות לקופות גמל וקרנות נאמנות וצריכים לקבל עמלות גם על ניהול תיקים. כשהם יקבלו כסף הם לא יחשבו שהם יודעים לעשות את זה לבד, אלא יפנו אלינו לקוחות וככה ייפתר הקונפליקט הזה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות