מנכ"ל סאטקום: "המשקיעים לא הפנימו את השינוי"

בסאטקום מערכות מתייחסים לרכישת השליטה בחברה על ידי יורוקום באפריל 2007 כ"אירוע חשוב באבולוציה של החברה". כדי להגדיל את אחיזתו בשוק התקשורת הלוויינית, רכש בעל השליטה ביורוקום שאול אלוביץ' (המחזיק גם ב־yes ובחברת חלל) את השליטה בסאטקום מערכות מידי חברת ההשקעות וורלד גרופ הולדינג בתמורה ל־35 מיליון דולר.

אלוביץ' מצא חברה שאמנם מתמחה במתן שירותי תקשורת מקומית ובינלאומית המבוססת על תקשורת לוויינית ופועלת ביותר מ־40 מדינות בעולם, אך עם רווחיות מדשדשת.

בארבעת הרבעונים שחלפו תחת ההנהלה החדשה שמונתה בסאטקום עברה החברה מהפכה של ממש ואף הציגה גידול עקבי בהכנסות. ברבעון האחרון היא אף עברה לרווח קטן לעומת הפסד של 1.5 מיליון דולר שרשמה ברבעון המקביל בשנה שעברה.

"יורוקום הכניסה יציבות שלא היתה בחברה קודם לכן", מסביר המנכ"ל החדש יחסית של סאטקום, רועי הס, את המהפך. "בשנים האחרונות היתה תחלופה מהירה בבעלויות, ואז הגיעה יורוקום שהעניקה גב לחברה. חברה מקבוצת יורוקום יודעת שאין לה בעל שליטה שמחר צריך כסף וימשוך מהחברה סכומי ענק. יורוקום היא חברה פרטית מוכוונת רווח נקי, ומכאן השינויים שעוברת החברה. אם הדירקטוריון הקודם היה מבוסס בעיקר על אנשי פיננסים, שתקשורת לא היתה התחום המרכזי שלהם, היום יש לנו דירקטוריון מקצועי. זו רק אחת הדוגמאות ליציבות שהביאה יורוקום ומקרינה החוצה כלפי השוק, אך עדיין - לא כל המשקיעים הפנימו את השינוי שעברה החברה".

תחום העיסוק העיקרי של סאטקום הוא מתן שירותי קישור לאינטרנט באמצעות לוויין, ושוק היעד העיקרי שלה הוא מדינות אפריקה (מקורן של 22% מהכנסות החברה הוא בפעילות ביבשת זו). בחברה צופים התפתחות משמעותית של שוק התקשורת ביבשת, ועל כן החברה הצטרפה באחרונה גם לפרויקט להקמת סיב אופטי לאורך חופה המזרחי של אפריקה, שיקושר לשדרת האינטרנט העולמית, בהשקעה של 2.7 מיליון דולר. בסאטקום מעריכים כי שימוש בסיב אופטי יאפשר לחברה להרחיב את חדירתה לשוק האינטרנט בפס רחב במזרח אפריקה, נוסף על הפעילות הלוויינית שלה במקום.

אופי הפרויקטים השתנה

בתקופה שחלפה מאז הרכישה על ידי יורוקום עברה סאטקום שינויים, בעיקר בכל הנוגע למודל התפעולי שלה. "הבנו שמרשת הלוויינים שכבר יש לנו אנחנו צריכים להפיק כמה שיותר מגה־בייטים כדי למכור אותם ללקוחות", אומר הס, "מכיוון שהגדלת ההכנסות על בסיס הקיבולת הקיימת משקפת עלות שולית נמוכה מאוד ביחס לתוספת להכנסות.

"מודל הפעילות החדש שלנו מבוסס על דחיסה ועל התייעלות ברמה הטכנולוגית. מכאן השתנה גם אופי הפרויקטים שהחברה לוקחת על עצמה. אם פעם היינו חברה מוטת שירות, אנחנו מחפשים גם פרויקטי תשתיות, למשל פרויקט הסיב האופטי באפריקה".

אחד הצעדים המשמעותיים שביצעה החברה לאחרונה תחת בעל הבית החדש הוא מחיקתה מהמסחר של החברה־בת גילת סאטקום מהבורסה המשנית בלונדון (AIM). החברה הונפקה ב־2005 לפי שווי חברה של 38 מיליון דולר (אחרי הכסף) - כ־171 מיליון שקל - אולם מאז ועד המחיקה ביולי האחרון איבדה רבע משווייה.

אלוביץ' רכש את אחזקות הציבור בחברה בתמורה ל־12 מיליון שקל, ובכך שונה המבנה של הקבוצה לכזה שבו חברת סאטקום מערכות, הנסחרת בתל אביב, מרכזת תחתיה את כל פעילות הקבוצה.

סחירות בעייתית בלונדון

גילת היתה החברה הישראלית החמישית בתקופה האחרונה שהודיעה על יציאתה מהבורסה המשנית בלונדון, וגם מנכ"ל סאטקום תולה חלק מהסיבות למחיקה בבעיות ההיסחרות שם. "הבנו שהציבוריות של גילת לא מוסיפה לה דבר", אומר הס.

"השוק בבורסה המשנית בלונדון הוא שוק מורכב למניות קטנות בכלל ולא מתאים לחברות בתחום התקשורת בפרט".

האם גם סאטקום מערכות עשויה להפוך לחברה פרטית, כמו יורוקום?

"אני לא יכול להגיד שזה משולל המציאות, אבל זו לא התוכנית. הכוונה היא לנצל את הפלטפורמה של המסחר בבורסת תל אביב כדי לצמוח. לפני הצעת הרכש, באיזשהו מקום גם בחנו את ההנפקה של גילת בנאסד"ק, אבל הגענו למסקנה שבשלב הראשון יהיה יותר נכון למחוק אותה ממסחר, לראות מה קורה בשוק ואז לחשוב שנית. אם הבורסה בתל אביב תתברר כמנוע צמיחה לא מספיק חזק בעבורנו, אז זו אופציה. יש משהו טבעי בהיסחרות שלנו כחברה אחת בבורסת תל אביב. אנחנו בבורסה מ־2002 ומרגישים שבמיוחד עכשיו, כשאנחנו חלק מיורוקום, יש משמעות לישראליות שלנו, בוודאי כאשר כל העובדים ישראלים והטכנולוגיה ישראלית.

"היום אנחנו מעוניינים לגדול, מכיוון שלהקים פעילות באזורים חדשים לוקח הרבה זמן ועולה הרבה כסף. אנחנו מתמקדים בחיפוש חברות לרכישה בתחומי הפעילות שלנו במרכז אסיה, למשל במדינות כמו קזחסטן ואוזבקיסטן. אנחנו מתכוונים להרחיב את הפעילות באפריקה, וכדי לעשות את זה יש משמעות להיותנו חברה ציבורית".

תיאלצו לגייס כסף?

"ברור שכדי לבצע רכישות נצטרך לגייס הון, אבל עוד לא גיבשנו לעצמנו את המכשיר הפיננסי הנבחר".

מקורן של 9% מהכנסות סאטקום הוא בפעילות במדינות המזרח התיכון חוץ מישראל - מה שמלמד גם על פעילות במדינות ערב. "אנחנו עובדים גם במדינות ערב, אך לא באופן ישיר", אומר הס, "מכיוון שהלקוחות שלנו מעדיפים לא להעביר כסף ישירות לישראל, למרות שהם יודעים שבקצה השרשרת הם מקבלים שירות מחברה ישראלית. אנחנו מרגישים עם זה בנוח, ועובדים רק עם מדינות שמותר לעבוד מולן. מנקודת המבט שלנו, אין פעילות יותר ציונית מזו", הוא מסכם.