להיטות יתר בפרקליטות מיסוי וכלכלה? צווארון לבן תחת לחץ

צמצום הלכת קנזי על ידי בית המשפט העליון לפני כשנתיים יצר מצב חדש בהתנהלות בין הפרקליטות לבין נאשמים וסנגורים, ועורכי דין טוענים שיישום השינוי על ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה גורם למצבים בעייתיים. בין היתר, נטען, עדים בפרשה מסוימת עלולים לנסות לרצות את התביעה בשל חקירות או בשל הליכים המתנהלים נגדם בפרשות אחרות, ומידע בנוגע לחקירות רלבנטיות כאלה אינו נמסר לסנגוריה. מדובר במקרים גבוליים ב"תחום האפור", שצמצום הלכת קנזי אינו מתייחס אליהם ישירות.

הלכת קנזי, שנקבעה לפני 30 שנה, אסרה להביא לעדות שותפים לאותה עבירה, מחשש שעד שהוא גם נאשם יפחית מחלקו שלו במעשה ויפריז בחלקם של שותפיו, מתוך תקווה להמתיק את עונשו. צמצום ההלכה באוקטובר 2006 נעשה על ידי הרכב של שבעה שופטי בית המשפט העליון, שקבעו כי נאשם יוכל להעיד במשפט של שותף לעבירה עוד טרם סיום משפטו שלו, בכפוף לשיקול הדעת של השופטים בתיק. העליון בחר לצמצם את ההלכה לנוכח העומס בבתי המשפט, הגורם להתמשכות בלתי נסבלת של הליכים ולנוכח השתכללות הפשיעה המודרנית.

"המצב המשפטי אחרי צמצום הלכת קנזי הוא בעייתי", אומר עו"ד איתן מעוז, שותף במשרד עורכי הדין מ. זליגמן. "מטבע הדברים, אדם שמואשם בכתב אישום נפרד חרד להשלכות עדותו על משפטו שלו, עובדה המגבירה את האפשרות שהעדות שלו תהיה מוטה. למרות כל ההבטחות שהחומר לא ישמש נגדו, עדיין אין זה טבעי או אנושי לצפות שאדם בסיטואציה כזו יחוש מוגן. אם שני המשפטים מתנהלים באותו בית משפט אצל שופטים שיושבים חדר ליד חדר - גם אם יש הגנה פורמלית, לא תהיה הגנה מהותית".

"סחיטה באיומים"

פרקליטות מיסוי וכלכלה ידועה בשנים האחרונות באקטיביות רבה. הסנגורים שרואיינו לכתבה זו הדגישו כי יש להביא בחשבון שהפרקליטות מתמודדת עם פשיעה מתוחכמת מאוד ועם אנשים שמצוידים בטובי הפרקליטים, ורובם ציינו כי הם נתקלים ביריב מאוזן וממלכתי, ובשום אופן לא נבזי ומרושע. עם זאת, הסנגורים ציינו כי אינם יכולים להתעלם מהבעיות שמתעוררות לאחרונה ביתר שאת.

עמדה זו קיבלה חיזוק באחרונה, כאשר שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב חאלד כבוב פסל בסוף יוני עדות מטעם פרקליטות מיסוי וכלכלה, בנימוק ש"קיים חשש שהעד יקשור בין עדותו היום לבין ההחלטה אם יוגש נגדו כתב אישום בפרשיות אחרות אם לאו". כל עוד לא הוחלט אם להגיש כתב אישום נגד העד, איתמר מליח, קבע השופט, הרי ש"קיים חשש שעדותו תהא נגועה, משום חוסר ודאות לגבי מעמדו בפרשיות הנוספות".

מדובר בפרשה שבה הואשמו קרן ללום ודוד אבוטבול, עובדי הדסק הצרפתי בסניף בנק הפועלים בתל אביב, עם לקוחות הסניף אלכסנדר ופלורנס גאווי וחברת רנקו אסוסיאטס, בהעברת מידע כוזב לרשות לאיסור הלבנת הון. התביעה ביקשה להביא לעדות את מליח, שנחקר מוקדם יותר על ידי רשות ניירות ערך, בגין תפקיד שמילא כממונה בסניף בנק הפועלים על יישום, על הטמעה ועל הדרכה של עובדי הבנק בהוראות חוק איסור הלבנת הון.

מליח נחקר חמש פעמים במהלך 2005, ובאת כוחו עו"ד יעל גרוסמן פנתה בשבועות שקדמו לדיון לפרקליטות בבקשה לברר את מעמדו המשפטי. יום לפני הדיון קיבלה הודעה שלפיה הוחלט לא להגיש נגדו כתב אישום בפרשה המסוימת הזו, אך באותה נשימה הודיעו לה כי טרם התקבלה החלטה אם להעמידו לדין בגין פרשות אחרות שנחקרות על ידי הרשות.

"הסיטואציה היא כמעט מצב של סחיטה באיומים מצד התביעה כלפי העד", אמרה עו"ד גרוסמן במהלך הדיון, "איני מאשימה, חלילה, את חברותיי בכוונה כזאת, אבל מבחינת התוצאה המעשית זה מה שקורה. אם מליח יעיד מטעם התביעה, זה מגדיל את הסיכויים שהוא לא יועמד לדין בפרשות האחרות".

גרוסמן הוסיפה במהלך הדיון, כי "אדם שאינו יודע אם הוא כן או לא עומד לדין נמצא גם מבחינה נפשית וגם מבחינה משפטית בסיטואציה בלתי אפשרית כאשר הוא נדרש לבוא להעיד במשפט. אדוני לא יוכל לבחון את העדות שלו ולדעת אם מה שהוא אומר זה מפני שהוא חושש, מפני שהוא רוצה למצוא חן, או מפני שהוא רוצה לעזור לחברים שלו".

מסע צלב

הבעייתיות, כפי שמציין סנגור שעובד מול הפרקליטות בכמה תיקים כלכליים, היא ש"פעמים רבות רשויות החקירה פועלות כאילו הן במסע צלב נגד הפשע. יש בכך אלמנט של אמת, אבל לעתים חושבים שם שהמטרה מקדשת את האמצעים, והם דורכים על הקווים באופן מובהק. אני אישית מכיר מקרה אחד לפחות שבו רשות ניירות ערך ניסתה ללחוץ על עד תושב חוץ לשנות את הגרסה שנתן ולתת גרסה שנוחה להם. במהלך החקירה רמזו לו שכדאי לו לשתף איתם פעולה כדי שלא יסבכו אותו עם רשויות המס האמריקאיות". במקרה זה, מציין הפרקליט, העד לא הסכים, והחוקרים לא מימשו את האיום.

עוד דוגמה לבעייתיות אפשרית בהצגת מידע מטעם הפרקליטות נרשמה ב־19 ביוני 2006, בעדות שנתן רועי ורמוס, מנכ"ל קרנות הנאמנות של פסגות, במשפטם של אביב אלגור ואיאן נייג'ל דייויס, שנגדם הוגש כתב אישום בחשד למרמה ולשימוש באיש קש. במהלך עדותו חשדו עורכי הדין מטעם ההגנה כי ורמוס הציג גרסה שונה מהעדות שנתן ברשות ניירות ערך בחקירתו המקורית ב־2003, ושהוסיף פרטים כדי להציג גרסה הנוחה לפרקליטות. עורכי הדין מטעם ההגנה אף מצאו מסמך שנשלח מהפרקליטות לורמוס ושימש אותו כדי להתכונן לעדות. רק לקראת סיום עדותו של ורמוס התברר, תחת לחץ שהפעיל הסנגור, כי בכירים בבית ההשקעות פסגות נחקרו ברשות ניירות ערך בחשד למתן טובות הנאה ליועצי השקעות בבנק לאומי, בסמוך למועד עדותו. ורמוס אישר בחקירה הנגדית כי פסגות צפויה לעמוד לדין בפרשה זו. המידע על כך לא הוגש לסנגורים על ידי הפרקליטות.

"זה חמור מאוד אם הפרקליטות אינה מגלה את עצם קיומן של חקירות נגד עדים בהליך מקביל", אומר עו"ד דוד פורר, לשעבר בכיר בפרקליטות המדינה וכיום בעל משרד פרטי. "במקרה כזה אין לסנגור דרך לבקר ואין דרך להתמודד. כל עוד הפרקליטות מגלה שהעד נחקר, הסנגור יכול או לשכנע אותה או לשכנע את בית המשפט". במקרה של עדות שמוסתרת, "זאת בעייתיות גדולה שצריכה להביא לפסילת עדות ולזיכוי הנאשם. זה חמור מאוד. זה כמו אי־מסירה של חומר חקירה לבית המשפט".

אולם, פורר טוען להגנת הפרקליטות כי "היא קשובה לטענות הסנגורים לבעיות מסוג זה. במקרים שבהם גיליתי שפרקליטות מיסוי וכלכלה לא היתה ערה לקושי שהתנהלותה יוצרת, והסברתי להם את המצב - היא קיבלה את הדברים".

דובר משרד המשפטים מסר בתגובה: "עמדת הפרקליטות לא למנוע את העדת העד איתמר מליח במסגרת כתב האישום בפרשת הדסק הצרפתי התבססה, בין היתר, על ההחלטה לא להעמידו לדין בפרשה זו, ובכך לשיטתנו בעצם מתפוגג החשש כי העד יזכה לתמורה כלשהי אם יעיד במסגרת התיק. אמנם בפרשיות אחרות של בנק הפועלים טרם התקבלה החלטה אם יוגש נגד הנ"ל כתב אישום, אך בעניין זה עמדתנו היא כי אם יישאל העד בעניין פעילותו בדסקים האחרים, הגם שאינה רלבנטית לכתב האישום הקשור לדסק הצרפתי, הרי שעומד לו החיסיון בפני הפללה עצמית הקבוע בסעיף 47(ב) לפקודת הראיות".

"בית המשפט לא קיבל את עמדתנו, וקבע כי כל עוד לא הוחלט אם יוגש נגדו כתב אישום בפרשיות האחרות של בנק הפועלים, הרי שמעמדו הנו רגיש ביותר ומחייב זהירות רבה, אף מעבר לזהירות המתחייבת מעדותו של עד שהוא נאשם בתיק אחר. לאור האמור לעיל קבע כבוד השופט כבוב כי עדותו של איתמר מליח תידחה עד שיוחלט אם יוגש נגדו כתב אישום בפרשיות האחרות".

"טענת הסנגורים בדבר הסתרת מידע על ידי הפרקליטות אינה ברורה כלל ועיקר, וכל כולה נועדה להציג את התביעה כמי שאינה נוהגת באופן הגון וישר. אין שחר לטענה בדבר הסתרת מידע מסוג זה".

"באשר להחלטה אם יוגש כתב אישום נגד עד מסוים המעורב בפרשיות נוספות של תיק בנק הפועלים, הרי שמדובר בהחלטה שבבסיסה חומר חקירה רב, אשר נדרש זמן רב כדי להכריע בעניין. עם זאת, הפרקליטות עושה כל שביכולתה כדי להעביר מידע זה מבעוד מועד לסנגורים ככל שהעניין קשור לעדים נשואי כתב האישום, וזאת כדי לא לפגוע בתקינות ההליך המשפטי".