אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מהם הקוקטיילים הנכונים לקיץ? צילום: אוראל כהן

מהם הקוקטיילים הנכונים לקיץ?

לצד המשקאות הנקיים קוקטיילים קלאסיים הם אבן היסוד של כל בר. כתב כלכליסט לגם שבעה מהם ברחבי הארץ, וחזר מרוצה: מצב המעורבבים בישראל מעולם לא היה טוב יותר

13.08.2008, 08:21 | שלמה פפירבלט

בתחילת ינואר 1777 גבר ג'ורג' וושינגטון על הבריטים בקרב פרינסטון, בניצחון שהיה אחת מנקודות התפנית החשובות במלחמה על עצמאות ארצות הברית. בסיום המערכה נאספו בכירי הצבא באוהל המפקד, ערבבו את שאריות האלכוהול שמצאו, מזגו לספלים, ואחד מהגנרלים הניף את ידו ובירך את קצין התותחנים שהצטיין באותו יום - ואשר בלט בכובעו עטור נוצות התרנגול - "נשתה לכבודו של קוקס טייל". כך בא לעולם שמו של המשקה האלכוהולי המעורבב.

בעצם לא מדויק. ישנם לפחות עוד תריסר סיפורים הטוענים בעקשנות כי הם מקור השם: מפונדקאית ניו יורקית שאהבה לקשט את כוסות המשקה בנוצות תרנגול, דרך קוקאטל, בתו של מלך מקסיקו, שרקחה משקאות משכרים, ועד לקסיקון מירוצי הסוסים, המכנה סוס ממוצא מעורב בשם קוק־טייל, על כי זנבו היה גזור בעבר בצורת זנב תרנגול, לידיעת המהמרים. כך או כך, שמו של המשקה המעורבב מופיע לראשונה בכתובים בסוף המאה ה־18, תחילת המאה ה־19, ואולם משקאות אלכוהוליים מעורבבים לגמה האנושות הרבה לפני.

הומרוס, המשורר העיוור בן המאה השמינית לפנה"ס, לגם יין מעורבב במי ים, או בדבש ותבלינים. שודדי הים הקאריבי, כמו גם מלחי הצי הבריטי שנאבקו בהם במאה ה־18, שתו רום מעורבב במיץ לימון על מנת לחזק את גופם בוויטמין C במאבק במחלת הצפדינה.

 

בתקופת היובש האמריקאית ערבבו קוקטיילים מכל הבא ליד, כיוון שטעמו של האלכוהול מזיקוק מחתרתי היה לרוב בלתי נסבל. הימים האלה, שבהם המסבאות פעלו בחסות הגנגסטרים והופרעו מדי פעם על ידי פשיטות פתע של אנשי האף.בי.איי, היו עת הפריחה הגדולה של הקוקטייל. תנופה נוספת העניקו לנושא תנועות שחרור האשה, כאשר היציאה בערב ללגימת אלכוהול על הבר איבדה את הבלעדיות הגברית שלה וחולקה בין שני המינים. נשים, בדרך כלל, הן צרכניות חשובות של קוקטיילים, לעומת הגברים, המצטיינים יותר בתחום המשקאות הנקיים.

 

ובחזרה להווה. יצאתי לדגום כמה קוקטיילים, קלאסיים ואחרים, במקומות שמהווים חלק מתבנית נוף מולדתנו האלכוהולית, כדי לקבל רושם כלשהו על רמת הביצוע בתחום. מניסיון השנים האחרונות, גם ובעיקר כשופט בתחרויות ברמנים ישראלים, נוצר אצלי הרושם הכוללני כי איש המשקאות המקומי בורך בדרך כלל בדמיון רב, חוש המצאה מפותח, לפעמים מוגזם, ונטייה להרבה פירוטכניקה על חשבון הטעם. אך המבחן האמיתי הוא לא בתחרויות, כי אם בערב, מאחורי הבר, מול הלקוח האלמוני המבקש קוקטייל. והמצב בארץ, אחרי הסיור האלכוהולי, טוב מאוד.

מוחיטו, צילום: אוראל כהן מוחיטו | צילום: אוראל כהן מוחיטו, צילום: אוראל כהן
מנהטן

באפלולית הנעימה של חמרה, בין פקעות העשן הלבן (זאת עיר המקלט של המעשנים מקרב הסועדים ברפאל), טוב היה להיזכר באמו האהובה של צ'רצ'יל, המנהיג הבריטי הדגול. ההיסטוריה של אומת הקוקטייל טוענת כי מה שנחשב לאחד המשקאות הפופולריים בעולם עורבב והוגש לראשונה כמחווה לליידי רנדולף צ'רצ'יל, ב־1874 בבר המועדון הניו יורקי מנהטן. הגרסה התל אביבית היתה כמעט זהה למתכון הקלאסי: וויסקי, רצוי בורבון, ורמוט ונגיעה של ביטר. יצוין לטובה הברמן (אחד בדורו על פי הסיבוב הזה), שהתעניין בהעדפה שלי בנוגע למותג הבורבון. הלכנו על "פור רוזס". הקוקטייל הוגש בכוס מרטיני על רגל פלמינגו, והיה עשוי כהלכה. פרקיו היו באורך המתאים, ויצרו סיפור הרמוני ומתוחכם, כפי שמנהטן צריך להיות. (42 שקל). מקום הטעימה: חמרה, הבר של מסעדת רפאל, הירקון 87 תל אביב.

מרגריטה קפואה

אחד הקוקטיילים הנפוצים בעולם וברכה אמיתית לכל מי שנקלע בטעות לאי טרופי עם ים כחול וחוף ירוק עד. אך המרגריטה האמיתית, שלה מגיע הכתר, היא כנראה מרג'ורי קינג, כוכבנית הוליוודית אשר צברה לעצמה מוניטין מסוים בעולם הקולנוע בתחילת שנות השלושים של המאה שעברה. כמכורה כבדה לטיפה המרה - ועוד בתקופת היובש - היא נהגה לחצות את הגבול למקסיקו לעתים קרובות, ולהתארח בחוות הנופש של דני הררה בטיחואנה. לכבוד מעלותיה הבולטות של קינג החליט הררה בשלב מסוים לקרוא לקוקטייל האהוב עליהם מרגריטה. בסבסטיאן היא הוגשה לי דווקא בכוס גוצית ועגולה, שעוטרה באופן אלגנטי בפלח ליים ובשני קשי פלסטיק שחורים. המשקה, בטעם לימון, מבוסס הטקילה, היה פרשנות מערבית מצוינת למשקה הלטיני. המרקם היה כמו־קצפתי ונעים (באמצעות קרח מרוסק כהלכה), עם אוקטן אלכוהולי מתאים ושילוב טוב עם טעמי הסאוור. (42 שקל). מקום הטעימה: הבר של סבסטיאן, משכית 33 הרצליה.

מוחיטו

לילה אחד, על הבר של לה בודגיטה דל מדיו, בהוואנה הישנה, נשבע באוזניי הברמן כי אביו מולידו הוא שערבב והגיש לארנסט המינגוויי את המוחיטו הראשון שלו - שגרם לו מיד להחליט כי קובה היא המקום האהוב עליו

מכולם. אין מוחיטו בעולם שיגרום לי לחשוב דבר דומה לגבי סי אנד סאן, אך ממרומי כיסא הבר של סיטרה, כאשר קטע חוף וצמרת עץ דקל מנקדים את הנוף, מוחיטו עשוי כהלכה יכול להקל במשהו את עומס אוגוסט. וזה שהוגש לי כאן היה בהחלט כזה. הרום, האלכוהול הארומטי של הקאריביים, עם עלי הנענע הכתושים והסאוור הלימוני, עורבבו במינונים נכונים של כמות וחוזק, ויחד עם צינת הקרח יצרו אשליית רעננות מבורכת. (44 שקל). מקום הטעימה: בר מסעדה סיטרה, סי אנד סאן, תל אביב.

קוסמופוליטן, צילום: אוראל כהן קוסמופוליטן | צילום: אוראל כהן קוסמופוליטן, צילום: אוראל כהן

פיצ'חזדה

הוודקה, האלכוהול של מזרח אירופה שהיה בדור האחרון לבינלאומי יותר מבכל ההיסטוריה של אלף שנותיו, הוא בן לוויה נאמן בקוקטיילים. כאלכוהול ניטרלי, הוא מעניק את הנשיכה החזקה שלו למיצי פירות ולמיצים בכלל, מבלי לבקש דבר בחזרה. קוקטייל וודקה כזה נבחר אצל ננוצ'קה הגיאורגית, לא בגלל היותו קלאסי אלא בזכות היותו מחווה לצייר מדהים, בן לאותה תפוצה. פיצ'חזדה על בסיס אבסולוט פיץ', סאוור וקוביית אפרסק קפואה התגלה כבחירה טובה. הוא היה מעניין על החך, נע בעדינות בין חמצמצות למתיקות, מאוזן, רענן, וגם ורדרד ונעים לעין. המסר שלו היה ברור: עשו אהבה ולא מלחמה. (36 שקל). מקום הטעימה: בר ננוצ'קה, לילנבלום 28 תל אביב.

בלאק ראשן

ייתכן שזה היה מראש מעשה שלא ייעשה, אבל בתפריט המשקאות של הפאב האירי־ישראלי הופיעה ההצעה: לגבי קוקטיילים שאלו את המלצר, ובימים אלה הפיתוי היה רב. מבין ההצעות שהובאו בעל פה, נשמע מבטיח הקוקטייל המשלב בין שני מרכיבים קיצוניים: הוודקה והקלואה, ואשר אמור להיות בתוצאה הסופית רחום ונעים, וקר מאוד. ה"בלאק ראשן" שהוגש במקרה זה היה בעיקר מימי, ושאר מרכיביו נמצאו בנחיתות של טעם והשפעה. חוויה עצובה ומסקנה ברורה: במקום הזה צריך לשתות בירה. (44 שקל). מקום הטעימה: מרפי'ס בר, קניון ארנה, הרצליה.

מינט ג'ולפ

קוקטייל שבא לעולם ככל הנראה בתחילת המאה ה־19, בשולי מסלולי מירוצי הסוסים של קנטאקי, ארה"ב. מלבד זאת, כמעט כל מדינות ואזורי דרום ארה"ב טוענים לבעלות היסטורית על ההמצאה. את שמו הוא שאל מסוג של תרופה בטעם מנטה שהיתה ידועה באותם ימים. זהו קוקטייל המבקש ללכוד את כל העולמות בבת אחת, להיות רענן וראוי ללגימה בחוץ, בשמש, להיות ארוך וחזק, "גברי" מהבחינה האלכוהולית, כראוי לאנשי סוסים, ומתאים כנחמה למי שזה עתה הפסיד את כל כספו בהימורים. בנורמה ג'ין, שם האווירה שונה ורק פעם בכמה ימים עובר בסביבה סוס רתום לעגלת אלטע זאכן, ה"מינט ג'ולפ" היה בכל זאת שתייה מצוינת על הבר. הוא הוגש בכוס וויסקי, עם ווליום סביר של ג'ים בים, נענע וסירופ סוכר, והיה נדיב מספיק על מנת לשתף בחגיגת החך את טעמי התירס של הבורבון. (38 שקל). מקום הטעימה: נורמה ג'ין, אליפלט 23 תל אביב.

קוסמופוליטן

הטרנד האירי המצליח בישראל מצמיח בימים אלה סניף נוסף בצפון, ומייסדו הוא אחד מאנשי האלכוהול הבכירים במזרח התיכון, שגריר בדימוס של הוויסקי הסקוטי, טל חוטינר. בתור מקום שמציע מניפה אלכוהולית מרשימה, לא נפקד גם מקומם של הקוקטיילים הקלאסיים. המום עדיין מהגרסה הקולנועית של "סקס והעיר הגדולה", ואחרי תקופת התנזרות ארוכה מהזן, החלטתי לבחון את הקוסמופוליטן המקומי. האם זהו הוורוד המפתה של המשקה, או של שפתי קארי בראדשו ושלוש חברותיה המופלאות, אשר חיבתן הטלוויזיונית לקוקטייל הפכה אותו לפריט חובה בכל בר מעודכן בשנים האחרונות? כך או כך, מדובר בשילוב סימפטי מאוד - במקרה השגור - של וודקה, מיץ חמוציות ועסיסו של ליים טרי, אשר בכמויות הנכונות משתלבים באופן מהנה ונאה, לא נשי ולא גברי, הכל שטויות. אתה יכול לשתות קוסמופוליטן, את יכולה לצדו ללגום גינס מהברז הקוצף. (39 שקל). מקום הטעימה: טמפל בר, קניון סינמול, חיפה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות