אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האוצר מבקש לקצץ 10% בשכר הסנגורים הציבוריים צילום: shutterstock

האוצר מבקש לקצץ 10% בשכר הסנגורים הציבוריים

כך עולה מסעיף הכלול בחוק ההסדרים. כמו כן מבקש האוצר לבטל את חובת תמלול החקירות במשטרה - ולחסוך בכך 250 מיליון שקל בשנה

14.08.2008, 08:59 | איתי הר-אור ומארק שון

שבוע לאחר שנחשפה ב"כלכליסט" היוזמה להתיר לעורכי דין זרים לעבוד בארץ בלי לעבור הסמכה של לשכת עורכי הדין, מתברר כי בהצעת חוק ההסדרים 2009 ישנם עוד שני סעיפים הנוגעים במישרין לעבודה המשפטית: סעיף המבטל את החובה לתמלל חקירות של חשודים במשטרה, וסעיף שיפחית ב־10% את שכר הטרחה המשולם לעורכי הדין הממונים בידי הסנגוריה הציבורית. שני הסעיפים מעוררים ביקורת מצד עורכי דין.

כיום חלה על המשטרה חובה לתמלל כל חקירה של חשוד, מראשיתה ועד סופה, ואף נקבע כי התמלול יכלול לא רק את הדברים הנאמרים בחקירה אלא גם תיאור של העוויות פנים ותנועות גוף. דרישה זו נקבעה בחוק בעקבות מסקנות ועדה בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס אליעזר גולדברג, שמונתה ב־1993. בחוק ההסדרים החדש מוצע לתקן את סעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), כך שהמצאת קלטת החקירה, בלא תמליל בכתב, תהיה מיצוי של חובת התיעוד החוקית. מטרת התיקון היא לחסוך למשטרת ישראל את עלות עריכת התמלילים המודפסים, הנאמדת בכ־200-250 מיליון שקל בשנה.

השופט גולדברג אמר אתמול ל"כלכליסט" כי הוא אינו מתנגד לרעיון התיקון עצמו, אך חושש בעניין יישומו: "השאלה היא מעשית ולא משפטית, מכיוון שבתוך התיק לא יהיה נייר והשאלה היא אם בכך לא נפגעת הפומביות. אם מגישים כחומר ראייתי רק את הקלטת, השופטים יכולים לצפות בה בזמנם הפנוי, אך נשאלת השאלה מה בנוגע לציבור. אם מבטלים את חובת התמלול, אולי צריך לשקול לקבוע בחוק הוראה שמחייבת להקרין את קלטת החקירה בבית המשפט, למען שקיפות הראיות".

"אסור לחסוך באמצעי תיעוד"

בקרב עורכי הדין שעמם דיבר "כלכליסט" אין תמימות דעים בשאלה עד כמה יפגע התיקון המוצע בנחקרים. עורכת הדין קרן נהרי גורסת כי יש לתעד חקירת חשודים באופן המעמיק והיסודי ביותר האפשרי, וכי יש ערך ראייתי לחתימת החוקר על התמליל. "יש לעשות הכל כדי למנוע אי־ודאות", אמרה ל"כלכליסט", "נכון שהכל עניין של תקציב, וייתכן שניתן להקל בחובות התיעוד בהליכי חקירות אחרים, אבל בחקירת חשוד אין מקום לחסוך בשום אופן באמצעי התיעוד".

לעומתה, עו"ד יורם הלוי אינו רואה ערך מיוחד בתמליל בכתב. "עקרונית, אני בעד שכל חקירה תהיה מתועדת. עם זאת, איני רואה בתמליל עצמו חשיבות רבה", הוא מסביר. לטענת עו"ד הלוי, לתיקון החדש אף עשוי להיות יתרון מבחינת החשודים, שכן הוא ייאלץ את הצדדים, המסתמכים כיום לעתים קרובות על התמלול המודפס, לצפות בחקירות עצמן: "האינטרס הוא כפול — חיסכון אפשרי בתמלול לא רלבנטי, וגם 'אילוץ' הצדדים לצפות בכל הקלטות". הלוי מזכיר כי חתימת החוקר והנחקר על תמלול החקירה הוא זכר לחובה שנקבעה לפני עשרות שנים, כאשר איש לא חלם על אפשרות של צילום חקירות.

"ייצוג למראית עין"

בתוך כך מציעה טיוטת חוק ההסדרים לתקן את חוק הסנגוריה הציבורית וחוק הסיוע המשפטי כך ששכר הטרחה של עורכי הדין הממונים יופחת ב־10%. האוצר מעריך כי הצעד יחסוך למשרד המשפטים כ-10 מיליון שקל בשנה. בדברי ההסבר לחוק נטען כי נוכח ריבוי עורכי הדין בשוק ניתן להפחית את שכר הטרחה בלי לפגוע ברמת השירות שיקבלו המיוצגים.

אולם עו"ד קנת מן, מייסד הסנגוריה הציבורית ומי שעמד בראשה שנים רבות, אמר ל"כלכליסט": "הטענה בהצעת משרד האוצר, כאילו הורדת שכר הטרחה לא תפגע באיכות הייצוג — אינה נכונה, אינה מבוססת ומרגיזה מאוד. מאז הקמת הסנגוריה היו כבר מספר הורדות של שכר הטרחה, ועורכי הדין שעובדים כיום בסנגוריה מרגישים לחץ עצום לקחת על עצמם מספר רב של תיקים כדי שתהיה להם הכנסה סבירה. יש בהצעה הזאת סכנה של ממש לפגיעה ביכולות הייצוג, והמשמעות תהיה יצירת מצב של ייצוג למראית עין". "זה יכול להביא למצב של משבר בין הסניגוריה לבין משרד האוצר. לאחר שבעבר כבר היו הורדות שכר רבות, אי אפשר לספוג עוד הורדה. אם הייתי צריך לבחור בין הורדת שכר הטרחה לבין צמצום האוכלוסייה הזכאית לייצוג חינם — הייתי שומר על השכר, שנמצא כבר עתה ברמה שלא ניתן לגעת בה".

גם כל עורכי הדין האחרים שעמם דיבר "כלכליסט" הציגו חזית אחידה נגד הורדת שכר הטרחה.

האוצא בעקבות שכר הסנגורים הציבוריים האוצא בעקבות שכר הסנגורים הציבוריים האוצא בעקבות שכר הסנגורים הציבוריים

"תקופות חשוכות"

עו"ד בנצי קבלר, עורך דין פרטי המקבל על עצמו תיקים של הסנגוריה הציבורית, הסביר ל"כלכליסט" כי ישנם שני מסלולי תגמול: "ריטיינר" - שבו עורכי הדין חתומים מול הסנגוריה על מכסת תיקים, בדרך כלל 150 בשנה, ומרוויחים בין 1,300 ל-2,000 שקל לתיק, או תשלום עבור כל ישיבה, כל ביקור חשוד במעצר, וכדומה. לדבריו, על ישיבה בבית משפט השלום, לדוגמה, מקבל עורך דין עד 500 שקל, גם אם היא נמשכת מבוקר עד ערב.

"מנצלים בצורה גסה את המצוקה של עורכי הדין הצעירים, כי יודעים שעורכי דין במצוקה מוכנים לעבוד גם בתעריפים נמוכים. זה ינמיך את הרף המקצועי של עורכי הדין החדשים בתחום, המכסים את רוב העבודה הסיזיפית של הסנגוריה, וחבל שכך, כי מאז שהוקמה, הצליחה הסנגוריה הציבורית להביא למהפכה בתחום הייצוג".

גם עו"ד שרון ציונוב־ארד, לשעבר מנהלת מחלקת הנוער בסנגוריה בירושלים ומנהלת הקליניקות בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, זועמת על ההצעה. "התשלום הממוצע לעורך דין בסנגוריה הציבורית כיום הוא 1,600 שקל לתיק, וזה כולל הכל, ישיבות בבית המשפט ופגישות עם הלקוח. זהו מצב בלתי נסבל.

"לא ייתכן שעורך דין ייתן את אותה רמת שירות כשמפחיתים משכרו. ממילא יש מעט עורכי דין שרוצים לעסוק בזה, כך שהנימוק בדבר ריבוי עורכי דין בשוק הוא מקומם. חיי אנשים מוטלים על הכף, ורמת השירות שהם יכולים לקבל נמוכה בגלל השכר. העוני מחריף ויש יותר ויותר פונים, ובעצם אנחנו אומרים: 'גם הורדנו אתכם מתחת לקו העוני וגם הורדנו את רמת השירות שאתם מקבלים'. אנחנו יורים לעצמנו ברגל וחוזרים לתקופות חשוכות".  

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

5.
מכירים את הסיפור על הבדואי שמנסה להרגיל את הגמל שלו לאכול פחות?
מכירים את הסיפור על הבדואי שמנסה להרגיל את הגמל שלו לאכול פחות? בסוף הגמל באמת אוכל פחות אך הוא מת מרעב... אגף התקציבים בסוף יהרוס את המדינה בסירובו העקבי לא להגדיל את : 1. הרשויות החוקרות ( משטרה ורשויות המס ) . 2. כמות השופטים . 3. כמות הפרקליטים בפרקליטות . 4. מקומות המאסר בשב"ס. כיום בישראל הפשע לא ממוגר , אין בטחון אישי , ישנו הון שחור ענק , קיימים תכנוני ( תכמוני ) מס בכל הרמות , גביית דמי חסות , הימורים , השתלטות על דיונות חול ומגרשים ציבוריים וים של משפחות פשע וכו' צריך מייד להכפיל את המשטרה , רשות המיסים , הפרקליטות , כמות השופטים בבתי המשפט , ושב"ס – חלק מהמימון יבוא מהקנסות והחילוטים שיוטלו על העבריינים . בנוסף , צריך להכפיל את המשכורות לחוקרים והשוטרים שעובדים בשטח כדי שלמר עובדים טובים ולמשוך כאלה לתוך היחידות הנלחמות בפשע . צריך להגדיל משמעותית את העונשים שבחוקים ובנוסף לקבוע כי עבריינים סדרתיים נכנסים אוטומטית לעשרים שנה בעבירה השלישית / הרביעית החמישית ( בלי קשר למהות העבירה האחרונה ולעונש שנקבע בקשר אליה ) . גם למערכת המשפט עצמה יש מה לעשות : כבר היום להחמיר בענישה של עבריינים סדרתיים ולא לבחון רק את העברה הנוכחית שעליה העבריין נשפט כי מי שגוזר כמה חודשי מאסר בברוטו על מי שתקף/פרץ/גנב בפעם העשרים , שלא יתפלא אם העבריין הקטן של היום הוא ראש משפחת פשע בעוד עשרים שנה ( ראו איך גדלו כל הכבדים של היום – מפשעים קטנים שעשו בעבר ) . רק כך נלחמים בפשע וכל השאר זה דיבורים ריקים.
אחד שיודע  |  16.08.08
4.
הפרקליטות מתפללת שיעבדו עם הסניגוריה רק עו"ד חלשים שיתפשרו על שכ"ט זעום
בכדי לעלות את רמת הייצוג יש מקום להצמיד רטרואקטיבית את שכר הטירחה של הסניגורים החיצוניים לשכ"ט שהוקפא עוד בשנת 2000 ולכל הפחות לתקן את העוולה בהחזר הוצאות נסיעה שאינן ריאליות להוצאות החזקת הרכב ובכלל זה שילוש הוצאות הדלק.
סנגור  |  14.08.08
2.
הצעת ייעול
עו"ד מופיע בדיון כחצי שעה ולפעמים מייצג שניים או יותר חשודים, במקרה זה עורך דין מקבל 1000-1500 שקלים באותו יום. לעומת זאת הטוען המשטרתי נמצא בבית משפט 8-10 שעות כשהוא נאלץ להתמודד עם 10-20 תיקים באותו זמן והשכר אינו מושפע מכך. (השכר הזעום- נותר כפי שהוא). הצעת ייעול, את ההורדת שכר מסנגורים להעביר לטוענים.
דודי , גבעתיים  |  14.08.08
1.
אולי יורידו 10% משכר השרים והח"כים במקום????
ואני בכלל לא עו"ד. פשוט רוצה לחיות בחברה הוגנת וצודקת. זה שיש ריבוי עו"ד בשוק החופשי לא אומר שיש מספיק עו"ד שמוכנים לעשות עבודה סיזיפית ועמוסה וקשה בסניגוריה הציבורית. ובעצם, נערי האוצר כבר מצאו לכך פיתרון - ייבאו עו"ד זרים. וגם אם יורידו את השכר לשרים וח"כים - עדיין ירוויחו יותר מהעו"ד בסניגוריה ויעבדו פחות קשה. נראה את נערי האוצר פעם אחת עושים משהו נכון וצודק ולא רק כדי לשנות מספרים שיראו שינוי למראית עין ויפגעו בציבור הרחב.
מעין  |  14.08.08