האוצר מבקש לקצץ 10% בשכר הסנגורים הציבוריים

שבוע לאחר שנחשפה ב"כלכליסט" היוזמה להתיר לעורכי דין זרים לעבוד בארץ בלי לעבור הסמכה של לשכת עורכי הדין, מתברר כי בהצעת חוק ההסדרים 2009 ישנם עוד שני סעיפים הנוגעים במישרין לעבודה המשפטית: סעיף המבטל את החובה לתמלל חקירות של חשודים במשטרה, וסעיף שיפחית ב־10% את שכר הטרחה המשולם לעורכי הדין הממונים בידי הסנגוריה הציבורית. שני הסעיפים מעוררים ביקורת מצד עורכי דין.

כיום חלה על המשטרה חובה לתמלל כל חקירה של חשוד, מראשיתה ועד סופה, ואף נקבע כי התמלול יכלול לא רק את הדברים הנאמרים בחקירה אלא גם תיאור של העוויות פנים ותנועות גוף. דרישה זו נקבעה בחוק בעקבות מסקנות ועדה בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס אליעזר גולדברג, שמונתה ב־1993. בחוק ההסדרים החדש מוצע לתקן את סעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), כך שהמצאת קלטת החקירה, בלא תמליל בכתב, תהיה מיצוי של חובת התיעוד החוקית. מטרת התיקון היא לחסוך למשטרת ישראל את עלות עריכת התמלילים המודפסים, הנאמדת בכ־200-250 מיליון שקל בשנה.

השופט גולדברג אמר אתמול ל"כלכליסט" כי הוא אינו מתנגד לרעיון התיקון עצמו, אך חושש בעניין יישומו: "השאלה היא מעשית ולא משפטית, מכיוון שבתוך התיק לא יהיה נייר והשאלה היא אם בכך לא נפגעת הפומביות. אם מגישים כחומר ראייתי רק את הקלטת, השופטים יכולים לצפות בה בזמנם הפנוי, אך נשאלת השאלה מה בנוגע לציבור. אם מבטלים את חובת התמלול, אולי צריך לשקול לקבוע בחוק הוראה שמחייבת להקרין את קלטת החקירה בבית המשפט, למען שקיפות הראיות".

"אסור לחסוך באמצעי תיעוד"

בקרב עורכי הדין שעמם דיבר "כלכליסט" אין תמימות דעים בשאלה עד כמה יפגע התיקון המוצע בנחקרים. עורכת הדין קרן נהרי גורסת כי יש לתעד חקירת חשודים באופן המעמיק והיסודי ביותר האפשרי, וכי יש ערך ראייתי לחתימת החוקר על התמליל. "יש לעשות הכל כדי למנוע אי־ודאות", אמרה ל"כלכליסט", "נכון שהכל עניין של תקציב, וייתכן שניתן להקל בחובות התיעוד בהליכי חקירות אחרים, אבל בחקירת חשוד אין מקום לחסוך בשום אופן באמצעי התיעוד".

לעומתה, עו"ד יורם הלוי אינו רואה ערך מיוחד בתמליל בכתב. "עקרונית, אני בעד שכל חקירה תהיה מתועדת. עם זאת, איני רואה בתמליל עצמו חשיבות רבה", הוא מסביר. לטענת עו"ד הלוי, לתיקון החדש אף עשוי להיות יתרון מבחינת החשודים, שכן הוא ייאלץ את הצדדים, המסתמכים כיום לעתים קרובות על התמלול המודפס, לצפות בחקירות עצמן: "האינטרס הוא כפול — חיסכון אפשרי בתמלול לא רלבנטי, וגם 'אילוץ' הצדדים לצפות בכל הקלטות". הלוי מזכיר כי חתימת החוקר והנחקר על תמלול החקירה הוא זכר לחובה שנקבעה לפני עשרות שנים, כאשר איש לא חלם על אפשרות של צילום חקירות.

"ייצוג למראית עין"

בתוך כך מציעה טיוטת חוק ההסדרים לתקן את חוק הסנגוריה הציבורית וחוק הסיוע המשפטי כך ששכר הטרחה של עורכי הדין הממונים יופחת ב־10%. האוצר מעריך כי הצעד יחסוך למשרד המשפטים כ-10 מיליון שקל בשנה. בדברי ההסבר לחוק נטען כי נוכח ריבוי עורכי הדין בשוק ניתן להפחית את שכר הטרחה בלי לפגוע ברמת השירות שיקבלו המיוצגים.

אולם עו"ד קנת מן, מייסד הסנגוריה הציבורית ומי שעמד בראשה שנים רבות, אמר ל"כלכליסט": "הטענה בהצעת משרד האוצר, כאילו הורדת שכר הטרחה לא תפגע באיכות הייצוג — אינה נכונה, אינה מבוססת ומרגיזה מאוד. מאז הקמת הסנגוריה היו כבר מספר הורדות של שכר הטרחה, ועורכי הדין שעובדים כיום בסנגוריה מרגישים לחץ עצום לקחת על עצמם מספר רב של תיקים כדי שתהיה להם הכנסה סבירה. יש בהצעה הזאת סכנה של ממש לפגיעה ביכולות הייצוג, והמשמעות תהיה יצירת מצב של ייצוג למראית עין". "זה יכול להביא למצב של משבר בין הסניגוריה לבין משרד האוצר. לאחר שבעבר כבר היו הורדות שכר רבות, אי אפשר לספוג עוד הורדה. אם הייתי צריך לבחור בין הורדת שכר הטרחה לבין צמצום האוכלוסייה הזכאית לייצוג חינם — הייתי שומר על השכר, שנמצא כבר עתה ברמה שלא ניתן לגעת בה".

גם כל עורכי הדין האחרים שעמם דיבר "כלכליסט" הציגו חזית אחידה נגד הורדת שכר הטרחה.

האוצא בעקבות שכר הסנגורים הציבוריים

"תקופות חשוכות"

עו"ד בנצי קבלר, עורך דין פרטי המקבל על עצמו תיקים של הסנגוריה הציבורית, הסביר ל"כלכליסט" כי ישנם שני מסלולי תגמול: "ריטיינר" - שבו עורכי הדין חתומים מול הסנגוריה על מכסת תיקים, בדרך כלל 150 בשנה, ומרוויחים בין 1,300 ל-2,000 שקל לתיק, או תשלום עבור כל ישיבה, כל ביקור חשוד במעצר, וכדומה. לדבריו, על ישיבה בבית משפט השלום, לדוגמה, מקבל עורך דין עד 500 שקל, גם אם היא נמשכת מבוקר עד ערב.

"מנצלים בצורה גסה את המצוקה של עורכי הדין הצעירים, כי יודעים שעורכי דין במצוקה מוכנים לעבוד גם בתעריפים נמוכים. זה ינמיך את הרף המקצועי של עורכי הדין החדשים בתחום, המכסים את רוב העבודה הסיזיפית של הסנגוריה, וחבל שכך, כי מאז שהוקמה, הצליחה הסנגוריה הציבורית להביא למהפכה בתחום הייצוג".

גם עו"ד שרון ציונוב־ארד, לשעבר מנהלת מחלקת הנוער בסנגוריה בירושלים ומנהלת הקליניקות בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, זועמת על ההצעה. "התשלום הממוצע לעורך דין בסנגוריה הציבורית כיום הוא 1,600 שקל לתיק, וזה כולל הכל, ישיבות בבית המשפט ופגישות עם הלקוח. זהו מצב בלתי נסבל.

"לא ייתכן שעורך דין ייתן את אותה רמת שירות כשמפחיתים משכרו. ממילא יש מעט עורכי דין שרוצים לעסוק בזה, כך שהנימוק בדבר ריבוי עורכי דין בשוק הוא מקומם. חיי אנשים מוטלים על הכף, ורמת השירות שהם יכולים לקבל נמוכה בגלל השכר. העוני מחריף ויש יותר ויותר פונים, ובעצם אנחנו אומרים: 'גם הורדנו אתכם מתחת לקו העוני וגם הורדנו את רמת השירות שאתם מקבלים'. אנחנו יורים לעצמנו ברגל וחוזרים לתקופות חשוכות".