בלעדי: הנזק לעמיתי קרן הע"ל הולך ועולה: 150 מיליון שקל

למרות הדו"ח החמור של המבקר המיוחד, שמצא אי־סדרים קשים בהתנהלותם, קרן הפנסיה של הסתדרות העובדים הלאומית (הע"ל) ממשיכה לשלם שכר חודשי של עשרות אלפי שקלים למיקי צולר וציון כהן - עד עצם היום הזה. צולר שימש יו"ר דירקטוריון הקרן עד 2003 ומשמש כיום כסגן היו"ר. ציון כהן שימש כמנכ"ל עד דצמבר 2007 ומאז ועד סוף חודש חודש זהה הוא מבצע חפיפה למחליפו רו"ח יובל דרור. לפי הדו"ח, שנחשף ב"כלכליסט", השניים קיבלו בשנים 2006–2001 שורת החלטות בקרן, "תוך הפרה של כללי המינהל התקין, בקרה, גילוי ושקיפות וביצוע עסקאות תוך בניגוד עניינים".

חודשיים אחרי מינוי המנהל המיוחד נחשף מחירו של המחדל הניהולי

חודשיים חלפו מאז מונה לקרן הפנסיה הע"ל מנהל מיוחד, כדי לבחון את האי־סדרים שהתחוללו בה וכבר ברור שהפגיעה בעמיתים גדולה בהרבה מכפי שחשבו באוצר. בעקבות הדו"ח שערך המבקר המיוחד ושפרטיו נחשפו לראשונה ב"כלכליסט", העריכו באוצר כי הנזק לעמיתי הקרן מסתכם בכ־100 מיליון שקל. עם זאת, ל"כלכליסט" נודע כי נכון לעכשיו ההערכת הנזק עומדת על היקף גדול בהרבה, לפחות 150 מיליון שקל - והסכום עלול עוד לעלות.

מה שנראה בתחילה כנזק כספי שלא יפגע באיזון האקטוארי של הקרן מתחיל להתברר כנזק שעלול להעיב על הזכויות העתידיות של החוסכים בה. התוכנית של הקרן בנויה על צבירה של 2% מהשכר על כל שנת עבודה של העמית, כך שבתום 35 שנה הוא מגיע לפנסיה בשיעור של 70% מהשכר. אולם אם ההפסדים ימשיכו לצמוח, עלולים העמיתים למצוא את עצמם עם פחות מ־70% המובטחים.

מיקי צולר | צילום: ג'רמי פלדמן

בניסיון לצמצם את הנזק שייגרם לעמיתי הע"ל אומרים גורמים המקורבים לאגף שוק ההון במשרד האוצר, כי אין זה מן הנמנע שהמדינה תתבע מהסתדרות העובדים הלאומית, הבעלים של קרן הע"ל, את נזקי העמיתים. באוצר מסבירים כי בכירי ההסתדרות הלאומית הפכו את כספי עמיתי קרן הפנסיה למקור לביצוע השקעות, ומהתשואות והרווחים נהנתה ההסתדרות. נכון לעכשיו יש בחשבונות ההסתדרות 100 מיליון שקל, ובאוצר שוקלים לנסות ולשים עליהם את היד. כוונה דומה יש גם ביחס למניות שמחזיקה ההסתדרות בבית ההשקעות דש איפקס (13.4%), שלהן ערך לא מבוטל. יו"ר ההסתדרות, יואב שמחי, אמר ל"כלכליסט" כי אם אכן יתברר שנעשו מעשים פליליים ברכוש הקרן, הוא ישקול בחיוב מתן פיצוי לעמיתים.

למרות זאת, התקנון של קרן הע"ל, הקובע את זכויות העמיתים, עדיף להם במידה ניכרת מהתקנון של הקרנות הפרטיות החדשות השייכות לחברות הביטוח. אם עמית בן 57, למשל, שנותרו לו עוד עשר שנים של צבירת זכויות יעזוב את הקרן הוותיקה לטובת קרן פרטית, הוא עלול למצוא את עצמו עם הפסד זכויות של יותר מ־20%.

"האוצר מתעקש להלאים"

למרות הביקורת הלא מרומזת שנשמעת במשרד האוצר, בקרן הפנסיה לא מבינים על מה המהומה. בינואר האחרון התחלפו היו"ר והמנכ"ל, וכל הנוגעים בדבר היו בטוחים שהקרן יצאה לדרך חדשה אחרי השערוריות של המנהלים הקודמים. היו"ר החדש, יעקב זלוטניק, נחשב למומחה בתחום הפנסיה ולמי שמינויו נעשה מטעמים מקצועיים. כך גם המנכ"ל החדש, רו"ח יובל דרור.

שמונה חודשים אחר כך, ובקרן מדברים על תחושה קשה של חוסר אונים אל מול צעדי האוצר, המעוניין, לטענתם, רק בדבר אחר - להלאים אותה בשלב הראשון ולמכור אותה לגורם פרטי בשלב השני. עם תחילת הגברת הפיקוח של האוצר על הקרן, לפני חודשיים, הכחישו באוצר כוונה שכזו, אך ב־7 בספטמבר יגיעו מנהלי הקרן לשימוע באוצר לפני מינוי מנהל מורשה מטעמו - כלומר מינוי של מעין כונס נכסים והשתלטות המדינה על הקרן, כפי שנעשה לשמונה קרנות ותיקות אחרות ב־2003.

"האוצר כבר ירה את החץ ועכשיו הוא מסמן את המטרה", אמר ל"כלכליסט" בכיר בקרן.

"ביקורת מוזמנת ומגמתית"

דו"ח האוצר מתייחס בעיקר לשתי עסקאות שנעשו ב-2001-2006, בימי צולר וכהן. בשני המקרים, לטענת האוצר, מדובר בהתנהלות לא תקינה תוך הפרת ההוראות. כך לדוגמה אומרים באוצר מכרה הקרן את אחזקותיה בדש אייפקס להע"ל בהנחה של 50 מיליון שקל. עסקה נוספת, שבה הקרן השקיעה 350 מיליון שקל במלון הוד המדבר בים המלח, הסבה לעמיתים הפסד של כ־100 מיליון שקל.

במסמך מפורט בן יותר מ־70 עמודים מנסים ראשי הקרן להשיב על טענות האוצר. שם הם כותבים, בין השאר, כי "עמדת הקרן... הנה שהביקורת שנערכה בקרן היתה ביקורת מוזמנת, מגמתית ולא אובייקטיבית. ביקורת זו היתה מכוונת מראש למטרה שמאחוריה השקפת עולם, לפיה אל לה להסתדרות עובדים לנהל קרן פנסיה, גם אם המציאות מראה שניהולה של הקרן תקין והיא פועלת לטובת העמיתים בה".

לדברי זלוטניק, "מכיוון והמעשים המיוחסים הם עד שנת 2006, אין צורך להעניש את עמיתי הקרן על חטאי העבר ולהלאים אותה, אלא לתת להנהלה הנוכחית לתקן את הטעויות".

כבר ב־2003, אז החליט שר האוצר דאז בנימין נתניהו שלא להלאים את הקרן, הורמו גבות. משבר קרנות הפנסיה הוותיקות הביא לכך שההסתדרות הכללית, המזוהה עם מפלגת העבודה, נאלצה להיפרד מאחד ממוקדי הכוח העיקריים שלה. האוצר אז קבע קריטריון ברור - אם הגירעון האקטוארי של הקרן גדול מ־10% מהנכסים שהיא מנהלת, היא תולאם. אם לא, היא תישאר אצל בעליה. באותה תקופה ניהלה קרן הע"ל נכסים בכ־3 מיליארד שקל עם גירעון אקטוארי של כ־300 מיליון שקל, כך שפסע עמד בינה לבין הלאמה.

"הדו"ח מדבר בעד עצמו"

דירקטור לשעבר בקרן טוען היום כי אלמלא יו"ר ההסתדרות הלאומית דאז, אברהם הירשזון, לא היה עומד גם בראש ועדת הכספים, הקריטריון של האוצר היה שונה - כלומר שיקולים פוליטיים מנעו הלאמה של קרן הע"ל. בלשכתו של נתניהו דוחים את ההאשמות, ומוסרים כי כל השיקולים היו מקצועיים בלבד ולא פוליטיים. לדברי נתניהו, אנשי האוצר הם שקבעו את קריטריון ה־10%, ללא התערבות מצדו. עכשיו, אומרים בקרן, האוצר מיישם את מה שלא יכול היה ליישם לפני חמש שנים.

ממשרד האוצר נמסר: "לפני מספר שבועות נשלח לקרן מכתב לפיו מתכוון הממונה למנות מנהל מורשה בקרן לאור הדו"ח החמור שהועבר לקרן, אשר מדבר בעד עצמו באשר לאופן ניהולה ואשר מצביע על כשלים חמורים בקרן ועל פגיעה בזכויות העמיתים. בעוד מספר שבועות עתיד להתקיים השימוע לקרן, ולאחר מכן תתקבלנה ההחלטות הנדרשות. עד היום טרם הועברו מסמכים ונתונים אשר נדרשו על ידי המבקר ועל ידי המפקח המיוחד, כך שבפועל מקשה הקרן על תפקודו של המפקח המיוחד בהגנה ובשמירה על זכויות העמיתים".