אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סמי עופר, מאחוריך: על בני העשירים שמאמצים את הפילנתרופיה צילום: גלעד קוולרציק

סמי עופר, מאחוריך: על בני העשירים שמאמצים את הפילנתרופיה

הדור השני של אצולת הממון מאמץ את הפילנתרופיה כסמל סטטוס. במסיבות שלהם נהנים האורחים ממינגלינג וגם תורמים לנערים מעוטי יכולת. מירוק מצפון או נתינה אמיתית? אייל פטרושקה: "זה המעט שאנחנו יכולים להחזיר"

26.08.2008, 09:27 | קרן צור

ממש כמו מכונית פאר, בריכה בבית וטיסות במחלקה ראשונה, גם פילנתרופיה היא סמל סטטוס שלא כל אחד יכול להרשות לעצמו. בקרב מי שכן, היא כבר הפכה למאסט: אם בעבר אנשי עסקים נבחנו רק לפי הרווחים שהציגו במאזן השנתי, הרי שכיום כל יועץ תדמית ימליץ להם לפצוח בפעילות וולונטרית, שלא תשאיר אותם מפגרים אחרי המתחרים שכבר אימצו עמותה או פרשו את חסותם על נזקקים.

בניגוד לסמלים אחרים, תרומה לקהילה עטופה בהילה חיובית, אבל אפשר להיות ציניים גם לגביה. קחו למשל את נוחי דנקנר, שהזרים כספים לפילהרמונית, ובמהלך קונצרט חגיגי במאי האחרון קיבל שריקות בוז מהקהל כשמנחה הערב הפליג בנאום התודה לתורם המפורסם.

בוויכוח הזה לא ברור מי צודק: המקטרגים, שטוענים שזו רק דרכם של בעלי ההון לנקות את המצפון מעוולות הקפיטליזם, או אלה המפרגנים. דבר אחד בטוח: גם הדור השני של אצולת הממון רוצה לשלב קצת פילנתרופיה בחייו ומעוניין להתנדב, ולא אכפת לו אם תחשבו שזה מגיע מעומק הכיס או מעומק הלב.

בחודש האחרון שון קופלר (בנם של עירית שטראוס וליאון קופלר), לינור לנדסמן (בתו של יוסי לנדסמן) ולי גרבנאו (בתם של יפה ואורי גרבנאו) ארגנו מסיבה במועדון ה־TLV בנמל תל אביב, שכל הכנסותיה תרומה לבית השאנטי. מלבד ההורים הגאים משך האירוע מאות מוזמנים, ששילמו 120 שקל ונהנו מתוכנית אומנותית ומשמפניה חופשית.

הדור השני של אצולת הממון מאמץ את הפילנתרופיה כסמל סטטוס הדור השני של אצולת הממון מאמץ את הפילנתרופיה כסמל סטטוס הדור השני של אצולת הממון מאמץ את הפילנתרופיה כסמל סטטוס

לפני שבועיים אורי אנג'ל (30), אנג'ל, בנם של ליאורה עופר (יו"ר אגודת הידידים של הקאמרי) ואודי אנג'ל (יו"ר ארגון וראייטי), שלפני פחות משנה התמנה למנכ"ל עופר ספנות, הפעיל שישה אוטובוסים שלקחו כ־500 מחבריו ומכריו לחווה הפרטית של אביו ביישוב הר אליעזר בגליל.

האורחים, שתרמו 180 שקל לוראייטי כל אחד, נהנו מקייטרינג ומתוכנית אמנותית שהחלה אחר הצהריים ונמשכה עד אחרי חצות, וכללה הופעות של דנה אינטרנשיונל ורמי קלינשטיין. רשמו נוכחות: משפחת עופר בהרכב מלא, הילה ורני רהב, דוד לוני ורותי הרציקוביץ', יונה ויזנטל וחברתו אילנית באומן, אתי וגבי רוטר, דוד פתאל ועוד.

דן נפתלי (בנו של רונן נפתלי, מבעלי מי עדן) ואייל פטרושקה (בנו של אורני פטרושקה, יזם הייטק ומייסד כרומטיס) שניהם בני 26, הם סטודנטים ברייכמן שבזמנם החופשי מתפרנסים מיחצ"נות וארגון מסיבות, ואחת לשנה מקפידים לערוך אירוע שכל הכנסותיו תרומה לעמותה או לארגון כלשהו.

נפתלי: "בגלל שאנחנו מעורים בחיי הלילה, ויש לנו קהל נאמן שמגיע בקביעות למסיבות, היתה לנו יכולת לארגן אירועים יותר גדולים. זאת השנה השישית שאנחנו מארגנים את אירוע ההתרמה שלנו, שנקרא מסיבה בלבן. כרטיס עולה 60–70 שקל, ובגלל שאנחנו מנצלים את הקשרים האישיים שלנו, ורותמים למטרה חברות משקאות ואלכוהול שלוקחות חסות, ברמנים, תקליטנים שעובדים בהתנדבות ועוד, אין הוצאות. בכל מסיבה שארגנו עד היום הצלחנו לאסוף 50–100 אלף שקל".

ואיך אתם מחליטים למי לתרום?

פטרושקה: "אנחנו משתדלים לבחור בעמותות קטנות, שהכסף שאנחנו מגייסים יכול להיות משמעותי עבורן, ולא רק טיפה בים. עד היום הספקנו לארגן בסטואה אירוע ל'מוזות', בית ספר ביפו שעוזר לנוער שנפלט ממסגרת החינוך להשלים בגרות ולהתגייס לצה"ל; אירוע בבאר של סבא לעמותת 'גם אני אהיה סטודנט', שמחלקת מלגות לחבר'ה מעוטי יכולת מהפריפריה; ואירוע בפארק יקום ל'אופנים', עמותה שהופכת אוטובוסים ישנים לכיתות לימודים ניידות, שמסתובבות ברחבי הארץ. בכניסה למקום הצבנו אוטובוס לדוגמה, ובמסיבה שילבנו הרצאות והסברים על העמותה".

נפתלי: "האירוע הבא שלנו, שמתוכנן לאחרי החגים, יוקדש הפעם לעמותת צל"ש (צעירים לומדים שח). זאת עמותה שחבר שלי, דן זיו, הקים, ואני מתנדב בה באופן אישי. אנחנו מגיעים לבתי ספר, מלמדים את הילדים לשחק ומתחברים אליהם. כמי שכל החיים משחק שח, אני מאוד מאמין בתרומתו לפיתוח יכולת חשיבה וראייה אסטרטגית".

אפס הוצאות

העמותה הראשונה שחבריה הם באופן מוצהר דור שני לאנשי עסקים מובילים במשק היתה ללא ספק עמותת "לב אוהב", שייסדה ב־1997 קבוצת צעירים, בנים לאנשי עסקים ידועים ומובילים בכלכלה הישראלית, שהחליטו לגייס כספים למען ילדים ונוער במצוקה. כיום מכהן בתפקיד יו"ר העמותה חיים סקאל, בתפקיד המנכ"לית שרון איילון, ובין רשימת החברים אפשר למצוא לא מעט שמות מוכרים: ארז אלוביץ', עדי פדרמן, מור גלעדי, אריאל קצב, עדי קייזמן, אבנר קז, דובי שניידמן ועוד.

אייל גרינברג. מתייחס למבחן התוצאה, צילום: שלום בר טל אייל גרינברג. מתייחס למבחן התוצאה | צילום: שלום בר טל אייל גרינברג. מתייחס למבחן התוצאה, צילום: שלום בר טל

ניר שרצקי (37, בנו של איזי שרצקי) ואייל גרינברג (33, בנה של ג. יפית), שניים מהחברים המייסדים, נזכרים איך הכל התחיל. גרינברג: "לפני 'לב אוהב' אני ועמי פדרמן הקמנו עמותה בשם י"ש (ילדים שמחים), שלהבדיל מעמותות אחרות, 100% מכספי התרומות בה הגיעו לילדים נזקקים, ולא לתשלום משכורת לעובדים". שרצקי מוסיף שזה העיקרון שמוביל את "לב אוהב" כיום: "העמותה פועלת באפס הוצאות, כל העובדים מתנדבים, ואנחנו משתמשים במשרדים של סקאל".

למה החלטתם שכרטיס כניסה לחברות בעמותה הוא דור שני לאנשי עסקים?

שרצקי: "זה לא היה תנאי קבלה, אבל בהחלט חיפשנו אנשי עסקים או דמויות ציבוריות ובעלות השפעה, שיכולים לתרום ולרתום איתם קבוצה גדולה של אנשים".

למסיבות ואירועי ההתרמה שאתם מארגנים יצא שם של מינגלינג.

שרצקי: "האירועים הם החלק היחצ"ני, שעושה הרבה רעש וזוכה לחשיפה תקשורתית, אבל לב לבה של העמותה היא הפעילות השוטפת. תקציב התרומות החודשי שלנו עומד על 100 אלף שקל, שאותם אנחנו מפנים לבקשות סיוע".

לא חששתם מתגובות כגון "הנה ילדים עשירים מפונקים, שרוצים לתרום כי המעמד מחייב"?

גרינברג: "אני מסרב להתרגש ממה שאנשים אומרים, או מכתבות שמציגות את הפעילות הוולונטרית כטרנד או סמל מעמד. אני מתייחס רק למבחן התוצאה. מבחינתי, אם אשתו של מיליארדר מסוים החליטה להתנדב, זה בכלל לא מעניין אם היא עושה את זה סתם בגלל שהיא משועממת או שבאמת היא רוצה לעזור".

שרצקי: "היתרון שיש לאנשי עסקים הוא בכך שהם יכולים לקבל החלטות שיכולות לתרום לקהילה, יותר ממה שבכוחו של האדם הבודד. כשאני מקבל החלטה כמנכ"ל איתורן להתגייס למשל טובת הפרויקט הנוכחי שלנו, עזרה לגנים של ילדי עובדים זרים, אני יכול לרתום למען המטרה את 300 עובדי החברה. אני יכול לתרום בצורה יותר משמעותית, לא מפני שאני בן אדם יותר טוב, אלא מפני שאני יכול לגייס גם את האנשים שמסביבי".

תגיות