שווה בדיקה: הגול העצמי של הגמלאים

אתמול התפרסמה בכמה עיתונים ידיעה שלפיה "גמלאי בנק ישראל כועסים על פסק הבוררות של בית הדין לעבודה בירושלים, שקבע כי עליהם להחזיר תשלומים עודפים שקיבלו משנת 1998". "הנהלת בנק ישראל מכרה אותנו בזול", נכתב בעיתונים בשם אותם גמלאים עלומים. "גורמים לנו הפסדים גדולים. ניאלץ להחזיר עד מאות אלפי שקלים לכל גמלאי. פשוט רימו אותנו".

נשמע חמור ומקומם, אבל בכל הסיפור ישנה בעיה קטנה אחת: פסק הדין שפרסם בשבוע שעבר השופט אייל אברהמי כלל לא חל על גמלאי הבנק. מכתב ששלח מנכ"ל בנק ישראל לשעבר יעקב דנון אל הממונה על השכר לשעבר אלי כהן ב-20 בדצמבר 2007 קובע כי ההסכם הקיבוצי של עובדי הבנק אינו חל על הגמלאים, אלא רק על מי שהביע את רצונו בכך בכתב.

ככל הידוע, מי שעומדת מאחורי הפרסום אתמול היא קבוצה קטנה של כ-20 גמלאים מקרב כ-700 גמלאי בנק ישראל. היוזמה של אותה קבוצה התבררה אתמול כירייה ברגלם של מרבית גמלאי הבנק. בעקבות הפרסום בעיתונים החליטו באגף השכר במשרד האוצר להאיץ את הטיפול בהשבת הכספים העודפים שקיבלו גמלאי בנק ישראל. כל גמלאי שלא הצטרף להסכם הקיבוצי ייאלץ עכשיו להתמודד בכוחות עצמו עם הדרישה להשבת הכספים שיעלה בקרוב הממונה על השכר. הגמלאות שמקבלים גמלאי בנק ישראל הן בין הגבוהות ביותר בשירות הציבורי במדינת ישראל. הגמלה הממוצעת של חלק ניכר מהגמלאים שפרשו מהבנק משנת 1998 ועד היום נעה בין 20 אלף שקל ל-30 אלף שקל לגמלאי.

החזרת הכספים תחול על חמישה רכיבי שכר: שני סוגים של חופשה מיוחדת, שני סוגים של דמי השתלמות מיוחדת והפרשי פדיון חופשת מחלה. חלק מגמלאי הבנק פדו עם פרישתם מבנק ישראל פדיון פרישה של יותר מ-2.8 מיליון שקל לעובד. הסכומים שיידרשו עכשיו להחזיר הגמלאים בגין השנים 1998-2002 מסתכמים בלא פחות מ-45 אלף שקל בממוצע לגמלאי.