חוק ההסדרים: המאבק האמיתי עוד לפנינו

אחרי כמעט 15 שעות של דיון מרתוני משולב באין ספור משאים ומתנים משניים, אישרה הממשלה בלילה שעבר את תקציב 2009 ואת חוק ההסדרים הנלווה אליו.

התקציב אושר על חודו של קול: 13 שרים (ממפלגות קדימה והגמלאים) הצביעו בעד הצעת האוצר, 12 שרים (מש"ס ומהעבודה וכן שאול מופז מקדימה) התנגדו, ושר אחד (חיים רמון) נמנע.

חוק ההסדרים הגזירות שנשארו מחוץ לחוק חלק גדול מן הגזירות החברתיות שנכללו בטיוטת חוק ההסדרים מצאו את עצמם מחוצה לו לאחר ההתכתשויות הפוליטיות. בין השאר בוטלו הקיצוצים בקצבאות הזקנה והילדים שאול אמסטרדמסקי ומיקי פלדלכתבה המלאה

מסגרת התקציב המקורית, בהיקף של 236 מיליארד שקל נטו, נותרה ללא שינוי, כך שצד ההוצאות בתקציב יגדל כמתוכנן רק ב־1.7%. מההכרעה שביקש בר-און מהשרים לבצע - תקציב חברתי או ביטחוני - לא נותר דבר, ובסופו של דבר אושרה חלופת ביניים משולבת, שגם ביטלה את מרבית הקיצוצים המתוכננים בקצבאות הביטוח הלאומי וגם קיצצה 1.3 שקל מתקציב הביטחון (במקום 2.1 מיליארד שקל בתוכנית המקורית).

שרים שהתנגדו לתקציב קיבלו תוספות תקציביות למשרדיהם. השר לענייני גמלאים רפי איתן קיבל הבטחה להקדמת תשלומים שונים בהיקף של 350 מיליון שקל. השר לביטחון פנים אבי דיכטר קיבל תוספת של 200 מיליון שקל ב-2009, ו-200 מיליון שקל נוספים ב-2010. שרת התיירות רוחמה אברהם קיבלה תוספת של 45 מיליון שקל, ושר השיכון זאב בוים קיבל תוספת של 10 מיליון שקל.

את הפער התקציבי שנוצר כתוצאה מאימוץ חלופת הקיצוץ המשולבת החליטה הממשלה לממן באמצעות אסופה של קיצוצים קטנים ותרגילים חשבונאיים: העלאת תעריפי התחבורה הציבורית בהיקף כולל של 207 מיליון שקל, קיצוץ תקציב משרד ראש הממשלה באופן חד-פעמי ב-200 מיליון שקל וקיצוץ של 100 מיליון שקל בתקציב רשות המים. כמו כן, תקופת הזכאות לקבלת קצבאות ילדים ליורדים מהארץ תקוצר משישה חודשים לחודשיים. כמו כן פנה האוצר אל הפתרון המוכר והקל של קיצוץ רוחבי בשיעור אחיד. הקיצוץ יהיה בשיעור של 1% מתקציבי הקניות של הממשלה, פרט למשרדי הביטחון וביטחון הפנים, ההשכלה הגבוהה, הרשויות המקומיות ומשרד התרבות.

חלק גדול מהרפורמות במשק, או "השינויים המבניים", כפי שמכנה אותם משרד האוצר, נותרו בתוך חוק ההסדרים, שצפוי להגיע בסופו של דבר לכנסת. רפורמות אלה משרטטות, למעשה, את הקרבות העיקריים שעתידים להתחולל בכנסת החל מנובמבר (אז תגיע הגרסה הסופית של חוק ההסדרים לדיונים בוועדת הכספים ובוועדות הכנסת האחרות), שכן הן עלולות לפגוע באינטרסים המסחריים של גופים שונים.

בין היתר, מדובר ברפורמה בחברת הדואר ובשירותים שיעניק בנק הדואר (שיוכל להעניק שירותים פיננסיים), בסגירת הטלוויזיה החינוכית, בהרחבת תוכנית ויסקונסין לפריסה כלל־ארצית בשנת 2010 (כפי שרצו החברות המפעילות את התוכנית, ולמרות התנגדותו של שר התמ"ת אלי ישי), בהקמת קופת חולים חמישית, בביטול ההסכם בין משרד התחבורה לבין חברות התעופה הישראליות בדבר סבסוד הוצאות הביטחון שלהן, ובקיצוץ התקציב של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

חברות התעופה הישראליות ילחמו בכוונת האוצר לבטל החלטת ממשלה לסבסד את הוצאות הביטחון שלהם | צילום: צביקה טישלר

כבכל שנה, הגופים המסחריים הללו ייעזרו בשירותיהם של משרדי הלובינג השונים, בסוללה של עורכי דין מהמובילים במשק ובמשרדי יחסי ציבור שונים. לא מן הנמנע כי עד מועד הגשת חוק ההסדרים לכנסת במהלך אוקטובר עוד יחולו בו שינויי נוסח לא מעטים.

תגובות זועמות מכל הכיוונים

בענף התעופה הביעו זעם רב על התנהלות משרד האוצר בנושא, שכן לטענתם לא ייתכן שהממשלה מבטלת כעבור חצי שנה את החלטותיה, שלפיהן נקטו החברות צעדים שונים ודיווחו עליהם לבורסה. מחברת אל על נמסר כי "ההתנהלות של משרד האוצר והאופן שבו התנהלו העניינים הם שערורייה. אנו מקווים שבג"ץ יאמר את דברו". את הבג"ץ מטעם החברה הגיש עו"ד רם כספי, בדרישה לממש את החלטת הממשלה מינואר 2008, שלפיה המדינה תממן 80% מהוצאות הביטחון של חברות התעופה הישראליות בתמורה לפתיחת השמים לתחרות עם החברות ארקיע וישראייר.

גם בקרב קופות החולים הביעו אתמול חוסר שביעות רצון מן המהלכים שמקדם האוצר. מהנהלת הכללית, קופת החולים הגדולה ביותר במשק, נמסר כי "מדובר בצעד שאין מקומו במסגרת חוק ההסדרים אלא בחקיקה נפרדת. הבעיה המרכזית בהצעת האוצר היא מתן האפשרות לקופה החמישית לקום בתנאים לא שוויוניים, כלומר על בסיס אזורי עד להודעה חדשה, בעוד שקופות החולים הקיימות מחויבות לפעול במתווה ארצי".

קופות החולים יצאו למאבק בתוכנית האוצר להקים קופת חולים חמישית, מחשש לאובדן מבוטחים אמידים | צילום: גדי קבלו

גורם נוסף בענף התייחס גם לתוכנית משרד האוצר להקטין את מס הבריאות ולהגדיל את התשלום החודשי לקופות החולים בידי המבוטחים. לדבריו, "התפקיד של קופות החולים הוא לספק שירות רפואי, לא לגבות כספים. כדי להתמודד עם השינויים על הקופות יהיה להשקיע כ-350 מיליון שקל בהקמת מנגנוני גבייה מתאימים, כמעט כל גובה תקציב סל התרופות. זהו בזבוז משווע ותו לא".

מנכ"ל עמותת אור ירוק שמואל אבואב הביע זעם על הכוונה לקצץ את תקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ב-200 מיליון שקל. לדבריו, "החלטת הממשלה היכתה את המאבק בתאונות הדרכים מכה אנושה, וגזרה גזר דין מוות על הרשות. בהחלטתה הפקירה הממשלה את חייהם של אזרחי ישראל בכבישים, והורידה לטמיון עמל של שנים".

השמחה היתה מוקדמת מדי

עד שעות אחר הצהריים אתמול שררו בלבול ומבוכה גדולים בקרב אנשי משרד האוצר וכן בקרב הגופים השונים המושפעים מחוק ההסדרים, שכן חלק גדול מהחלטות הממשלה התקבלו על ידי הצבעה על פרוטוקולים שהוקראו בעל פה, ולא על סמך סיכומים בכתב.

למשל, מנהלת הטלוויזיה החינוכית מיהרה לשגר הודעה מטעמה שלפיה "כפי שסוכם אתמול, תוקם ועדה שבה ייקחו חלק נציגי ההסתדרות, משרד החינוך והטלוויזיה החינוכית, כדי להמשיך את הרפורמה בטלוויזיה החינוכית". זאת אף שההחלטה על סגירת הטלוויזיה החינוכית כלל לא הוצאה מחוק ההסדרים - בין משרד האוצר לבין עיני סוכם כי הצדדים ינסו להגיע להסכמה בעניין עד ינואר 2009, ובהיעדר הסכמה שכזו, החינוכית אכן תיסגר. גם יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית הודיע כי "לאחר מאמצים רבים הוחלט כי החלת שכר לימוד דיפרנציאלי במקצועות משפטים, מינהל עסקים וחשבונאות תימחק מחוק ההסדרים". זאת אף שהגזירה רק נדחתה בשנה.