התנהלות משפטית תמוהה בתיק בורגראנץ': הקציצות יחכו לסוף הפגרה

התעקשותה של השופטת ורדה אלשיך, סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, לטפל בתיק הקריסה של רשת בורגראנץ' באופן חלקי בלבד - אינה פוסלת את עצמה מחד, אך מתחמקת מלדון בחלק מהבקשות המוגשות לה מאידך - הובילה לתוהו ובוהו משפטי, שתוצאתו קיפאון מוחלט בפעילות הרשת. כך עולה מבדיקה שערך "כלכליסט".

מסקירת כל המסמכים שהוגשו בעניין בורגראנץ' לבית המשפט עולה כי זה שבועיים מועבר התיק בין חמישה שופטים שונים, וכל אחד בתורו הודף את הבקשות הבהולות ומגלגל את התיק הלאה לשופט אחר, או מבקש מהפונים לשוב רק לאחר שפגרת בתי המשפט תסתיים, ב־1 בספטמבר. כתוצאה מכך שורר בינתיים קיפאון מוחלט בניסיונות להפעיל את הרשת, שאפילו אינה יכולה לנצל את הימים האחרונים של אוגוסט כדי להכניס עוד קצת כסף לקופת הנושים. וחמור מכך: הנושים מתחילים לעשות דין לעצמם, באין כל גורם שיפוטי מוסמך המעניק טיפול רציני לתיק.

אף שמבדיקת "כלכליסט" עולה כי השופטת ורדה אלשיך נכחה בלשכתה לכל אורך השבוע האחרון ועיינה בבקשות ובתיקים שהועברו אליה, רק הבוקר ייערך הדיון הראשון בתיק - שבועיים לאחר שהגיע לראשונה לפתחו של בית המשפט המחוזי. נוסף על כך, חרף העובדה שלרשת מונה כבר לפני שבוע כונס נכסים זמני, עו"ד שלמה נס, ושני מפרקים זמניים, עו"ד שאול ברגרזון ורו"ח אליעזר שפלר, הרי שבפועל אין כמעט משמעות לכניסתם לתפקיד, שכן באף אחת מהבקשות שהגישו (כחמש במספר) לא נמסרה החלטה אופרטיבית המתירה להם לפעול.

חלק ניכר מהתוהו ובוהו שנוצר אפשר לתלות בעובדה ששתי השופטות המתמחות בפירוקים וכינוסים, השופטת אלשיך והשופטת דניה קרת־מאיר, טענו כי הן נמצאות בניגודי עניינים שמונעים מהן לטפל בתיק.

ל"כלכליסט" נודע כי הבקשה הראשונה בתיק, בקשתה של חברת פז למנות באופן דחוף כונס נכסים זמני לרשת, הועברה לטיפולה של השופטת קרת־מאיר, המטפלת באופן קבוע בבקשות כינוס נכסים לחברות. אלא שקרת־מאיר הודיעה כי היא אינה יכולה לטפל בתיק משום שבעלה, עו"ד דניס מאיר, משמש כיועץ עסקי המתמחה בביטוח ומעניק את שירותיו לחברות רבות במשק.

הלכות בית המשפט העליון בעניין פסילת שופטים הן מצמצמות, וקובעות כי רק במקרים שבהם קיים חשש למשוא פנים יפסול השופט את עצמו. בית המשפט העליון הדגיש פעמים רבות כי "הזכות לשבת בדין היא גם חובה לשבת בדין" - כלומר השופט יפסול עצמו רק כאשר יש לכך הצדקה אובייקטיבית. לכן, פעמים רבות מסתפקים שופטים בגילוי נאות על אודות ניגודי ענייניים אפשריים, ובאין התנגדות של איש מהצדדים הם יושבים בדין. כך נהגה גם קרת־מאיר בעבר, כאשר ציינה בפני כל הצדדים את דבר עיסוקו של בעלה ולאחר הגילוי הנאות הזה המשיכה לדון בתיקים. אלא שבמקרה הנוכחי נהגה קרת־מאיר בצורה שונה ופסלה עצמה מיוזמתה, בלי לאפשר כלל לצדדים להודיע אם הם מסכימים שתשב בדין.

שמחה מוקדמת

כתוצאה מכך הועבר התיק לטיפולם של שופטים תורנים, ואף שגם נשיא בית המשפט, אורי גורן, נחשב לבעל מומחיות בענייני פירוק וחברות, נותב התיק לשופטת אסתר קובו, שאינה עוסקת בתחום זה בדרך כלל. קובו דחתה בקשה של פז למנות כונס נכסים, תוך קציבת לא פחות מ־20 יום לרשת בורגראנץ' להגיש את תגובתה. התוצאה של פרק הזמן הארוך היתה גל שמועות ששטף את הרשת, חששות מצד עובדים וספקים ונטרול מהיר של יכולתה להמשיך ולהתקיים.

אולם הבלגן האמיתי החל כשהתיק הועבר לטיפולה של השופטת אלשיך, שופטת הפירוקים הקבועה של בית המשפט. תחילה סברו העובדים והספקים כי יוכלו סוף סוף לנשום לרווחה, שכן אלשיך ידועה כשופטת יעילה ומנוסה, וברגע שקיבלה לידיה את התיק אכן דרשה שכל הצדדים יגישו לה תגובות בתוך 48 שעות.

אלא שעד מהרה התברר כי השמחה היתה מוקדמת: אלשיך אמנם רצתה מאוד לטפל בתיק בורגראנץ' ולא להעבירו לטיפולו הבלעדי של שופט אחר, אך היא גם חששה כי יועלו נגדה טענות להימצאותה בניגוד עניינים משום שבעלה, יוסף אלשיך, משמש דירקטור באחת החברות שבשליטת צדיק בינו, בעל השליטה בפז. לפז מקום מרכזי בתיק בורגראנץ', שכן היא היתה הבעלים הקודמים של הרשת והיא גם בעלת החוב הגדול ביותר של הרשת כלפיה, כ־14 מיליון שקל.

בפני אלשיך עמדו לכאורה שתי אפשרויות: לטפל בתיק תוך גילוי נאות על עיסוקו של בעלה, או להעבירו לשופט אחר. אלא שאלשיך בחרה ליצור אפשרות שלישית: טיפול במסמכי התיק שאין להם קשר לפז, תוך שהיא נמנעת מפסילה עצמית או מהצורך לתת גילוי נאות (שכן היא אינה מטפלת בפז בפועל). התוצאה שנוצרה היתה אבסורדית. אלשיך דנה לדוגמה בבקשה של קבוצת נטו, שתקפה באופן חריף את פז, אך התעלמה מכל הטענות הקשורות לפז והעבירה אותן לטיפולו של השופט התורן נסים ישעיה. היא סירבה למנות את עו"ד שלמה נס לתפקיד כונס הנכסים, לבקשת פז, אף שגם הכנ"ר עו"ד שלמה שחר המליץ על מינויו לתפקיד, והעבירה את החומר לישעיה, שמסר החלטות משלימות לאלו שלה.

באופן אירוני מעט, העובדה שאלשיך אינה מטפלת בפז אך מוסיפה לטפל בתיק גרמה נזק בעיקר לפז עצמה, שנותרה למעשה מחוץ להליך שהיא אמורה לעמוד במרכזו. גורם בכיר בפז אמר ל"כלכליסט" כי "אלשיך רצתה שלא יגידו שיש לה העדפה לטובתנו, אבל בסוף פז נדפקה ממנה הכי הרבה". מקורות משפטיים העוסקים בתיקים דומים אמרו כי לטעמם אפשר היה למנוע את כל המהומה אילו אלשיך היתה מסתפקת בגילוי נאות או לחלופין פוסלת עצמה לחלוטין.

מחול האבסורד נמשך

בימים האחרונים הגיע מחול האבסורד בבית המשפט המחוזי בתל אביב לשיאו, כאשר שורה של בקשות שהוגשו על ידי הכונס הזמני, עו"ד שלמה נס, עם המפרקים הזמניים, עו"ד שאול ברגרזון ורו"ח אליעזר שפלר, נתקלו בהתעלמות מוחלטת. למשל, הוגשה לבית המשפט בקשה מטעם הכונס והמפרקים לפרסם הצעה למכירת הרשת, שלא טופלה עד כה, ובקשה לאשר תוכנית הפעלה דחופה לרשת, שהדיון בה מתעכב מסיבה לא ברורה - חרף טענת הכונס והמפרקים כי יש לאפשר באופן בהול את פתיחת הסניפים כדי למקסם את ההכנסות בימים האחרונים של החופש הגדול.

הנזק החמור ביותר שעלול להיגרם לרשת בשלב זה הוא מצד משכירי השטחים המשמשים לסניפים, שהחלו לעשות דין לעצמם, להחליף מנעולים ולתפוס את החזקה בשטחי הסניפים. מנספחים שצורפו לבקשת הכונס והמפרקים להורות על צו מניעה דחוף עולה כי משכירים לא מעטים שיגרו לסניפים מכתבי התראה לפני פינוי, שבהם הם מודיעים על הפרת הסכמי השכירות על ידי בורגראנץ'. התראות אלו נשלחו בעיקר מטעם קניונים שבהם פועלים סניפי הרשת, שנותרו סגורים בימים האחרונים - בניגוד לתנאי החוזה המחייבים את הסניפים להיות פתוחים במקביל לשעות פתיחת הקניון. הבקשה למתן צו המניעה הזמני הועברה לאלשיך, שהעבירה אותה לשופט יהודה זפט. זפט מצדו מסר החלטה שלפיה יש "לזמן את הצדדים לדיון בתחילת ספטמבר". משמעות החלטה כזו היא שכרגע אין כל מניעה מהמשכירים להחליף מנעולים ולתפוס חזקה על הסניפים.

הנפגעים המרכזיים בפרשה הם כמובן הנושים ועובדי הרשת, שתקפו בימים האחרונים את המפרקים והכונס הזמני והאשימו אותם באחריות לסחבת שנוצרה. היום, כאמור, ייערך דיון בפני השופטת אלשיך, שהעובדים והנושים מצפים שיאפשר למזער את הנזקים ולפעול סוף סוף להפעלה ומכירה מהירה של הרשת.