אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הטבות חסרות תקדים לחברות הייטק שישתפו פעולה עם רוסיה צילום: בלומברג

הטבות חסרות תקדים לחברות הייטק שישתפו פעולה עם רוסיה

כך מבטיח בראיון בלעדי ל"כלכליסט" מנכ"ל רוסננו, תאגיד הננו-טכנולוגיה הרוסי, שיעמוד בראש משלחת שתנחת מחר בנתב"ג ותנסה לקנות ננו-טכנולוגיה ישראלית, במטרה לפתח את הענף ברוסיה

01.09.2008, 06:57 | אולגה ויניאר

בעוד הפוליטיקאים מדברים על ירידה מחודשת של מסך הברזל בעקבות האירועים בגיאורגיה, תנחת מחר בישראל משלחת מטעם תאגיד רוסננו, תאגיד הננו־טכנולוגיות של רוסיה. רוסננו הוקם לפני שנה על ידי לא אחר מאשר ולדימיר פוטין, עוד בהיותו נשיא המדינה. פוטין, שנהפך בינתיים לראש הממשלה, לא איבד עניין בגוף שהקים וממשיך להזרים לשם כספים.

שלא לציטוט מספרים ברוסיה כי הגוף הוקם כדי לרכוש חברות זרות המציעות פיתוחים מעניינים במיוחד בעלי פוטנציאל גבוה ליישום בענפים שונים. ישראל, הנתפסת ברוסיה כמעצמת ננו־טק (טכנולוגיות זעירות), זוכה לעניין רב - בייחוד מצדם של העמיתים הרוסים. רגע לפני נחיתת המשלחת הרוסית בישראל, מנכ"ל החברה לאוניד מלמד מספר בראיון בלעדי ל"כלכליסט" מה בדיוק הם מחפשים כאן.

"ישראל ביצעה צעדים גדולים בתחום הננו-טכנולוגיות, וההמצאות הישראליות נהפכו מפיתוחים מדעיים לפיתוחים עסקיים מצליחים", מסביר מלמד. "הממשלה ברוסיה מקדישה תשומת לב רבה לענף הננו, ואחת ממטרות הביקור היא ללמוד מהניסיון הישראלי, ובעיקר לנסות להבין את המנגנון של גיוס הון לתחומי פיתוח חדשים יחסית". המוניטין הטוב של התעשייה הישראלית גרם למלמד להגיע לכאן עם המהנדסים שלו, לקראת מסע קניות של מוצרים מיקרוסקופיים.

מלמד אומר שברוסננו מוכנים לממן גם חברות זרות: "התאגיד שלנו לא עושה שום הבחנות בין חברות רוסיות לזרות. המגבלה היחידה שבה הן חייבות לעמוד - כל הייצור בפועל חייב להתבצע ברוסיה. יש לנו כבר כמה בקשות מימון מחברות זרות, ואנו מקווים כי לאחר הביקור בישראל נקבל גם בקשות מחברות ישראליות".

מלמד. 10 מיליארד דולר מחפשים את הטכנולוגיה של הדור הבא, צילום: בלומברג מלמד. 10 מיליארד דולר מחפשים את הטכנולוגיה של הדור הבא | צילום: בלומברג מלמד. 10 מיליארד דולר מחפשים את הטכנולוגיה של הדור הבא, צילום: בלומברג

אתם כבר מדברים על חוזים שייחתמו בתום הביקור?

"על תוצאות של ממש נוכל לדבר רק בסוף הביקור. המטרה שלנו היא לעניין את עמיתינו בישראל בהטבות חסרות התקדים ובסיוע שאנחנו מעניקים למשקיע פרטי שמעוניין לשתף פעולה עם רוסיה בענף הזה".

מלמד מסביר שרוסיה מפגרת אחרי מעצמות אחרות בתחום הננו-טק, ומתכוונת לסגור את הפער עם ארה"ב, אירופה ויפן.

מדוע היה צורך בהקמת תאגיד ממשלתי? האם יש כוונה להפוך את התחום הזה למונופול ממשלתי? כיצד זה ישפיע על חברות פרטיות?

"אנו לא מתכוונים להפוך לשחקנים בשוק הננו-טכנולוגיות, כך שאין מקום לחששות שהענף כולו יהפוך לממשלתי. תפקידנו לעזור במקרים שבהם גיוס הון ממשקיעים פרטיים הוא בעייתי בשל סיכונים גבוהים וחוסר ודאות טכנולוגי. כשחברות פרטיות יכולות להסתדר בשוק החופשי גם ללא הסיוע שלנו, אנו לא מתערבים".

ננו-טכנולוגיות נמצאות בשימוש גם בתעשייה הביטחונית, ובישראל חוששים ששיתוף פעולה עם רוסיה יביא לזליגת הפיתוחים למקומות כמו איראן וסוריה, מה תוכל להגיד על זה?

"אנחנו לא גוף פוליטי. את התפקיד שלנו אנו מממשים בדרך של השקעות בשוק הפרטי עם משקיעים עצמאיים. משקיעים פרטיים מעריכים פרויקטים רק לפי התשואה העתידית, אבל אנו רואים עוד כמה קריטריונים חשובים. כל הגופים שעמם אנו עובדים בשיתוף פעולה חייבים למלא אחר החוקים של המדינות שבהן הם פועלים, וזה נוגע גם לחקיקה הנוגעת לביקורת על טכנולוגיות רגישות".

מלמד מוכן לחשוף בפני "כלכליסט" - עבור הסטארט-אפים הישראליים שתוהים מאין ישיגו מקורות מימון - את התקציב ומקורות המימון של רוסננו: "ממשלת רוסיה השקיעה בהקמת התאגיד 130 מיליון רובל (5.2 מיליארד דולר), שהופקדו בחשבונות בנק ברוסיה. הממשלה התחייבה להשקיע 5 מיליארד דולר נוספים בארבע השנים הקרובות, בין היתר בקידום פיתוחים מדעיים ובהקמת תשתית מתאימה". 10 מיליארד הדולרים האלה יחפשו כאן ממחר את הטכנולוגיה של הדור הבא, ובלבד שתהיה מוכנה לשאת את החותם "תוצרת רוסיה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות