המנייה השבועית: אברבוך יוצאת לדרך חדשה

מניית חברת אברבוך עלתה ב־77% מתחילת השנה, בשוק שבו מעטות המניות שהציגו תשואה דו־ספרתית כה גבוהה, או תשואה חיובית בכלל. התשואה החריגה במניית יבואנית העץ והפורמייקה הקפיצה את שווי השוק של החברה, והיא נסחרת כיום לפי שווי של 374 מיליון שקל, בדומה לחברות גדולות עם ביצועים כספיים טובים פי כמה הנכללות במדד ת"א־100.

מתחילת השנה ביצעה החברה בעצמה ובאמצעות בעלי השליטה בה, משפחת אברבוך, כמה פעולות לאיסוף מניות בשוק, אך כעת, לאחר ששקלו למחוק אותה כליל מהמסחר נערכים באברבוך להנפקת מניות, מהלך עליו חברות רבות לא מעזות לחלום בימים אלה.

"בכל שנות המסחר שלנו בבורסה בתל אביב לא השכלנו ליהנות מהפירות של היותנו חברה ציבורית", מספר צביקה ארונוביץ, סמנכ"ל הכספים של אברבוך, הנסחרת כבר 14 שנה בבורסה המקומית. "אולי ההסבר לכך טמון באופי המשפחתי של החברה שלנו", הוא אומר, ובתוך כך מספר על היערכות החברה להנפקת מניות שנייה בתולדותיה, שתתבצע עם הבשלת התנאים בשוק ההון.

ב־1994 הנפיקו כמעט כל דבר, אומר ארונוביץ. "בתקופה הזאת יצאה גם אברבוך לבורסה. ההנפקה הזרימה 40 מיליון שקל לחברה וסייעה לנו לבנות את שטח האחסון ברמלה (יותר מ־20 דונם). אולם חוץ מהמימון הזה ההנפקה לא הניבה פירות משמעותיים לחברה, והעלויות של החזקת חברה ציבורית גבוהות". במצב הזה, הוא מסביר, נשקלה האפשרות לבצע הצעת רכש למניות החברה ולהפוך אותה לפרטית.

אולם בסופו של יום הוחלט לתת עוד צ'אנס לקיומה של החברה בשוק ההון, להרחיב את שיתוף המשקיעים בנעשה ולתכנן הנפקה נוספת של מניות. לשם כך, החלה החברה לתור אחר משרד קשרי משקיעים, שייצג אותה מול המוסדיים.

גם רכישה וגם הנפקה

אברבוך, שהוקמה ב-1958, עוסקת ביבוא ובשיווק פורמייקה, לבידים ומוצרי עץ. החברה משווקת את מוצריה לנגריות הגדולות בישראל ולספקי מוצרי עץ, אך כמעט לא באופן ישיר ללקוח הסופי. החברה אינה מוכרת יחסית לפעילי שוק ההון והסחירות במנייתה דלה, כך שהתנודתיות בה גבוהה. אלא שבדיוק לתיקון הכשל הזה מכוונת הנפקת המניות העתידית - "להגדיל את הסחירות, ולאפשר לנו לעמוד בשורה אחת עם כל החברות הציבוריות האחרות. צריך גם לזכור שהנפקת מניות זולה יותר מגיוס אג"ח או מקבלת הלוואות מבנקים. לכך צריך להוסיף את העובדה שכל בעל שליטה בחברה רוצה מתישהו ליהנות ממחיר המניה שלו", מסכם ארונוביץ.

עם זאת, באופן מנוגד, החליטה באחרונה אברבוך לבצע רכישה עצמית של מניותיה בסכום של 2 מיליון שקל, מה שאמור להקטין את כמות המניות החופשיות בשוק.

לקראת אימוץ חזות שוק הונית חדשה, עומדים בפני החברה כמה אתגרים. ברמה התדמיתית עליה להסיר את הכתם שדבר בה לאחר שבביקורת שערכה רשות ניירות ערך לפני שנה התגלה דיווח לקוי בדו"חותיה הכספיים, בין היתר בשל אישור לקוי של עסקאות בעלי עניין שכללו העסקת קרובי משפחה בחברה ומשיכות כספים מחשבונה בידי בעלי השליטה, וזאת ללא אישור אסיפת בעלי המניות. רשות ני"ע דרשה מהחברה להציג מחדש את דו"חותיה, וכך היה. באברבוך הבינו את המסר, והחלו להטמיע מנגנוני שקיפות המקובלים בקרב החברות הציבוריות.

אתגר לא פשוט עומד בפני החברה גם מבחינה תפעולית - שימור תזרים המזומנים החיובי שנרשם ברבעון האחרון (8 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 1.6 מיליון שקל ברבעון המקביל), נתון חיובי ראשון לאחר שנים של תזרים שלילי. "הצמיחה הגדולה של החברה נרשמה דווקא בשנתיים האחרונות. לאחר שכמה חברות בתחום ייצור הפורמייקה בארץ פשטו את הרגל החלטנו לחדור בצורה מסיבית לשוק ולהגדיל את היקפי הפעילות. בתחום העץ האספקה היא מיידית, בעוד תנאי האשראי המקובלים הם שוטף פלוס 150. מסיבה זו הצגנו בשנים האחרונות תזרים שלילי".

צבירת מלאי

עוד מאפיין ייחודי של השוק, מספר ארונוביץ, הוא היתרון שיש בהחזקת מלאי. "כיוון שמקובל לספק את המוצר באופן מיידי, אנחנו יכולים לצבור מלאי גדול מאוד, שזה יתרון. עם זאת, צבירת מלאי צורכת מזומנים, ועד שהם מיתרגמים להכנסות לוקח זמן".

המהפך האחרון שדרוש הוא ניהול מושכל יותר של המזומנים. החברה סיכמה את המחצית הראשונה של 2008 ברווח נקי של 3.6 מיליון שקל, חצי מהרווח שרשמה בתקופה המקבילה. השחיקה ברווחים נבעה בעיקר משורת עסקאות הגנה לא מוצלחות שביצעה החברה על הדולר (Forward), שהניבו הפסדים של 3 מיליון שקל. כתוצאה מכך הוחלט לשנות את מדיניות ניהול עסקאות ההגנה.

"כשהגענו לשער של 3.7 שקלים לדולר חשבנו שהדולר לא יכול לרדת יותר וביצענו עסקאות הגנה, אבל טעינו", אומר ארונוביץ. "הבנו שאנחנו צריכים עסקאות מתוחכמות יותר כדי לנהל את מדיניות הסיכונים בצורה מושכלת. ואכן, עד היום הצלחנו להקטין בכמיליון שקל את ההפסדים מעסקאות ההגנה. אנחנו בדרך הנכונה".