אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עוה"ד מחוייבים עתה בהשתלמות שנתית - האם ניתן לאכוף אותה? צילום: אלכס קולומויסקי

עוה"ד מחוייבים עתה בהשתלמות שנתית - האם ניתן לאכוף אותה?

לשכת עורכי הדין אישרה הוראה שתחייב את כל עורכי הדין לעבור השתלמות שנתית כתנאי להמשך עיסוק במקצוע. התגובות מעורבות, ובינתיים - ללא סנקציות מוגדרות לא ברור עד כמה תצליח הלשכה לאכוף את הדרישה החדשה

11.09.2008, 09:25 | ענת רואה ומארק שון

הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין אישר שלשום הוראה, שלפיה עורכי הדין בישראל יחויבו לעבור השתלמות שנתית. ההחלטה מאמצת המלצות של ועדה בראשות עו"ד יעקב נאמן שהוקמה על ידי ראש הלשכה, עו"ד יורי גיא־רון, בנובמבר 2007, ושהמלצותיה נמסרו לחברי הוועד המרכזי בימים האחרונים.

משמעות ההחלטה היא כי כדי להמשיך ולהחזיק ברישיון, יידרשו עורכי הדין לא רק לשלם דמי חבר שנתיים (העומדים על כ־1,100 שקל לעורך דין בעל ותק של חמש שנים או יותר) אלא גם לעמוד במכסת שעות השתלמות שנתית. נוסף על כך, מונחת בימים אלה הצעה על שולחן הוועד המרכזי לחייב את עורכי הדין לרכוש לעצמם פוליסת ביטוח מקצועי כתנאי להמשיך ולעסוק במקצוע.

לפי חוות הדעת שהכינה הוועדה בראשות פרופ' נאמן, עורכי הדין יידרשו לעמוד במכסת נקודות שנתית; כל נקודה מבטאת 45 דקות השתלמות. עורכי דין שהוותק שלהם הוא עד שבע שנים יידרשו להציג 12 נקודות השתלמות שנתית (שמונה שעות נטו), ועורכי דין שהוותק שלהם הוא בין שמונה שנים ועד 30 שנה - יידרשו להציג שמונה נקודות השתלמות שנתית (שש שעות נטו). עורכי דין בעלי ותק של מעל 30 שנה יהיו פטורים מהצורך לעבור השתלמויות.

מבדיקה שערך "כלכליסט" עולה כי ההצעה אושרה עקרונית, אף על פי שפרטים רבים החיוניים ליישומה כלל אינם ברורים וטרם נקבעו. למשל הלשכה לא ידעה להשיב אתמול מה תהיה הסנקציה, אם בכלל, כלפי מי שיסרב לעבור את ההשתלמות השנתית.

חוות הדעת שגיבש הצוות בראשות פרופ' נאמן קבעה כי כדי להנהיג חובת השתלמות יש לקבוע סנקציה לצד החובה - או לחלופין לתמרץ את עורך הדין המשתלם. בחוות הדעת הוצע כי בשלב הראשון יינתן לעורך הדין המשתלם תמריץ באמצעות "פרסום השתתפותו בהשתלמות באתר האינטרנט של הלשכה המפרט את תחומי ההשתלמות שעבר עורך הדין". מובן כי במצב דברים זה, ובהעדר סנקציה, רבים מעורכי הדין יוותרו על השתלמות ה"חובה".

נוסף על כך, לא ברור אם הלשכה היא זו שתערוך באופן בלעדי את ההשתלמויות ואם ההשתלמויות שיעברו עורכי הדין במסגרות אחרות יהיו מוכרות. לפי חוות הדעת של פרופ' נאמן, בפני עורכי הדין תעמוד אפשרות בחירה בין מגוון נושאי השתלמויות, והחריגות יהיו השתלמויות בחו"ל שלא יזכו בניקוד, משום שתכני ההשתלמות אמורים לשמש את עורך הדין בעבודתו המעשית והיומיומית.

עוד נכתב בחוות הדעת כי ההשתלמויות יתרכזו בעדכוני חקיקה ופסיקה הרלבנטיים לכלל ציבור עורכי הדין, כי הקורסים יינתנו בכל מחוזות הלשכה, וכי אחת לחמש שנים יחויבו עורכי הדין לעבור השתלמות בת חמש שעות לפחות באתיקה מקצועית.

אלי זהר, צילום: מאיר אזולאי אלי זהר | צילום: מאיר אזולאי אלי זהר, צילום: מאיר אזולאי
מאכילים בכפית

ההחלטה גררה אתמול תגובות רבות ומעורבות, הנעות בין תמיכה נחרצת לשלילה מוחלטת של היוזמה. עו"ד אלי זהר, העומד בראש משרד זליגמן, אמר ל"כלכליסט" כי הוא תומך לחלוטין בהחלטה: "לא ייתכן שכדי לחדש אקדח צריך לעשות מטווח וכדי לחדש רישיון עריכת דין רק צריך לשלוח כסף. לאור המספר העצום של עורכי דין שנכנסים למקצוע - חלקם באופן אקראי כי לא היה להם משהו יותר טוב לעשות - העדכון הוא כמעט תנאי בל יעבור. חשוב שזה יהפוך להיות חלק מהרישיון, ואם לא מרצון אז בכפייה".

מרבית המתנגדים להחלטה יצאו אתמול נגד עצם החיוב בהשתלמויות. לדוגמה, עו"ד יואב הירש, שותף בכיר במשרד אגמון ושות', אמר כי ההחלטה "אינה נחוצה, סובלת מהיבטים לא מעשיים, ובעיקר נגועה בפטרנליזם מוגזם". הירש סבור כי לרשות עורכי הדין עומדים אפיקי מידע רבים המאפשרים להם להתעדכן בתחומיהם ואין סיבה לשער שלא יעשו כן. הוא הוסיף כי היוזמה "מבטאת הסתכלות שלפיה עורכי הדין אינם מקצועיים דיים ויש להאכילם בכפית. דומה שדווקא יוזמה זו עלולה לפגוע בתדמית המקצוע, ולא להפך".

"ברמה העקרונית אני בעד", אמר עו"ד אמיר הלוי, השותף המנהל במשרד גרוס, קלינהדלר, חודק ושות'. "אבל יש כמה תנאים שצריכים לבוא לידי ביטוי, וזו צריכה להיות גזירה שציבור עורכי הדין יכול לעמוד בה מבחינת עלויות וזמינות". הלוי הסביר כי סך העלויות שנועדו לשמר את הרישיון צריך להיות סביר. "לא יכול להיות שזה יהיה מקצוע לעשירים בלבד. יש גבול לכמה עורך דין צריך לשלם בשביל לשמר את הרישיון שלו. לא יכול להיות שמחר יתחילו לחייב עורכי דין צעירים לשלם גם עבור השתלמויות".

הלוי מפנה את תשומת הלב גם לשאלה מי יהיו הגורמים שיוכרו כמוסמכים להעניק השתלמויות. לדבריו, בעקבות הטלת חובת ההשתלמות עשויים לצוץ גופים מסחריים שייתנו שירותי השתלמות, והדבר צריך להיות בפיקוח.

לדברי עו"ד ליאור פורת, שותף במשרד גורניצקי, "הדרך הראויה היא עידוד השתלמויות לעורכי דין ללא כפייה. יוזמות המעודדות עורכי דין לקחת חלק בהשתלמויות מקצועיות הן מבורכות כשלעצמן. ככל שתגדל האטרקטיביות והמקצועיות של ההשתלמויות, כך תגבר הפופולריות שלהן".

גד נשיץ, צילום: מיכאל קרמר גד נשיץ | צילום: מיכאל קרמר גד נשיץ, צילום: מיכאל קרמר

עו"ד גד נשיץ ממשרד נשיץ־ברנדס אמר ל"כלכליסט" כי הוא תומך בעידוד השתלמויות, אך יש להכיר גם בהשתלמויות שעוברים עורכי דין שנוסעים לכנסים בחו"ל ומשתתפים שם בהשתלמות משפטית.

מנגנון מנופח

מתנגדים נוספים להחלטה הם יו"ר המועצה הארצית בלשכה, עו"ד עמוס ון־אמדן, ויו"ר ועד מחוז תל אביב בלשכה, עו"ד דורון ברזילי. ברזילי אמר אתמול כי החלטת הלשכה "מטילה רפש בציבור שלם של עורכי דין שדואג במהלך עבודתו להתעדכן בפסיקה ובחוק כדי לתת שירות מקצועי ואמין ללקוחותיו". לדברי ברזילי, הוא אינו מוצא לנכון להקים עוד מנגנון מנופח על חשבון חברי הלשכה. "אני לא סבור שעורך דין שיחויב להשתלם ב'עונש' של 12 שעות ייצא עורך דין טוב יותר", אמר.

עו"ד ון־אמדן אמר אתמול ל"כלכליסט" כי הוא אינו מכיר אף מקצוע חופשי נוסף שיש בגינו חובת השתלמות כתנאי להמשיך ולעסוק במקצוע. "זה נטל שהוא בלתי סביר בעיני, אם אומרים השתלמות פעם בשלוש שנים אז בסדר, אבל כל שנה? את בעיית הצפת המקצוע צריך לפתור קודם כל בטיפול בתקופות הלימוד, ההתמחות וההסמכה ללשכה".

מהלשכה נמסר בתגובה כי "תפקידה של הלשכה הוא, בין היתר, להביא למצוינות בכל התחומים המקצועיים. לפיכך נהגתה יוזמה זו ואומצו המלצות ועדת נאמן באופן עקרוני. כל פרטי המשנה יגובשו בהחלטה נוספת שתתקבל בחודש נובמבר, לאחר שהצוות שמונה על ידי הוועד המרכזי ירכז את כל הפניות של חברי הוועד בנושא".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

22 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

20.
ל-18
אני לא מסכימה עם דבריך. אני בשנתי השלישית באוניברסיטה ומעבר לשביתות היש אצלינו בעיה של נוכחות בשיעורים. אולי ניתן לייחס אותה לשביתות מפני שקשה לתאם משמרות בעבודה כשמשנים את מועדי השיעורים והמבחנים באמצע הסמסטר ועדיין לעתים אני מובכת כשאנו יושבים מול המרצה בנוכחות אפסית. לגבי ציוניים. אני לא ממש יכולה לקבוע חד משמעית. יש לי חברים במכללות וזה מאוד תלוי על איזו מכללה אתה מדבר. דווקא ההכללה כאן אינה במקומה.
נעה  |  15.09.08
לכל התגובות