צילום: ינאי יחיאל
במת כלכליסט: לשבור את מעגל הקסמים האקדמי ולהקטין פערים
לצמיחה של העשור האחרון קיימים גם היבטים שליליים, הנוגעים להתרחבות הפערים בחברה הישראלית. שיתוף פעולה בין גופים, שיביא להעסקת סטודנטים במקצוע אותו הם לומדים עוד בזמן הלימודים, ימנע מהם להיאבק על מחייתם ויביא בעתיד להקטנת הפערים בין בוגרי מערכת ההשכלה הגבוהה
הצמיחה בישראל בעשור האחרון הביאה לתוצאות חיוביות רבות במשק בכלל ועבור האזרחים בפרט, בהן שיפור
מאזן התשלומים של מדינת ישראל, גידול בהשקעות הזרות בכלכלה הישראלית, הגדלת תקציב התשתיות, שיפור
המוכנות של צה"ל וקניית פלטפורמות חדישות.
אולם יש גם היבטים שליליים בצמיחה, ובראשם התרחבות הפערים בחברה הישראלי. ב-20 השנים האחרונות ניכרת מגמה עקבית של הרחבת הפערים בהכנסה הכלכלית לצד פערים בכל תחום: פערים בהכנסה הפנויה לאחר תשלומי העברה ומסים, פערי רכוש והון, פערי שכר, פערים בצריכה, פערים דיגיטליים, פערים בנגישות לשירותים חברתיים ופערים בחינוך ובהשכלה.
מצב זה יביא בתוך כמה שנים את ישראל למלכודת חברתית וכלכלית שקשה יהיה לעמוד בה בתנאים הנוכחיים. השיעור הנמוך של השתתפות גברים בכוח העבודה, רמת המיסוי מהגבוהות בעולם, ריבוי העובדים הזרים ופערים גדולים בהשכלה - אלה יביאו אותנו למצב שבו לא נוכל לעמוד יותר בעלויות הפערים.השקעה בהשכלה לצמצום פערים
אחד הכלים המרכזיים והחשובים לצמצום הפערים הכלכליים הוא חיזוק ההון האנושי כאמצעי להגברת הפריון בעבודה- כלומר השקעות בחינוך ובהשכלה כאמצעי לצמיחה והגברת התעסוקה על ידי העלאת ההכנסה מעבודה. זאת בשל הקשר ההדוק בין רמת ההשכלה לבין ההשתתפות בכוח העבודה וגובה השכר. כבר ב-2001 קבעה ועדת החקירה הפרלמנטרית לנושא הפערים החברתיים בישראל כי פערי ההשכלה כאןהם מהגבוהים בעולם. הוועדה הזהירה מפני "השלכות פערים אלה על פערי ההכנסה כאשר בוגרי מערכת החינוך יתחרו
ביניהם בשוק העבודה".
סטודנט בישראל המבקש לרכוש השכלה אקדמית ובכך להשיג לעצמו יתרון איכותי בשוק העבודה נתקל בקשייםרבים: המבחן הפסיכומטרי ועלויות קורסי ההכנה, שכר הלימוד האוניברסיטאי שיאמיר עם יישום החלטות ועדת שוחט, יוקר המחיה בסביבת המרכזים האקדמיים, מערכת לימודים שאינה מאפשרת תעסוקה מספקת ועוד.
הסטודנטים שכבר מצליחים לעבוד, עובדים ב"עבודות סטודנטים" שמלכתחילה מוגדרות על ידי המעסיקים כעבודות בשכר נמוך ואינן מאפשרות התמחות בתחומי הלימוד. עבודות אלה שוחקות את הסטודנטים שאינם מממשים את תחומי הלימוד, ולאחר ארבע שנות לימודים יוצאים חסרי ניסיון לשוק. בבואם לחפש עבודה בתחום השכלתם, הם מתבקשים לחזור אחרי שלוש שנים של ניסיון במקצוע. מעגל הקסמים הזה צריך להיפסק.
שבירת מעגל הקסמים
מודל אפשרי לשבירתו של המעגל הוא שיתוף פעולה בין אגודות הסטודנטים באוניברסיטאות לבין משרד התמ"ת והתאחדות התעשיינים. אגודות הסטודנטים יודעות כחצי שנה לפני תחילת שנת הלימודים את מספר הסטודנטים הלומדים בכל מסלול. מידע יקר ערך זה יכול להועיל למשק ולסטודנטים גם יחד, ושיתוף המידע בין האוניברסיטאות לבין משרד התמ"ת והתאחדות התעשיינים יכול להביא למודל תעסוקתי של התמחות סטודנטים בתעשייה ובמינהל הציבורי כבר בשנת הלימודים השנייה. כל חברה תבחר לה מתוך מאגר הסטודנטים הרלבנטיים את הסטודנט המתאים לה ביותר.
למודל שיתופי זה יתרונות רבים: ראשית, הסטודנט עובד במשרה המותאמת לשעות הלימודים, ובמקצוע שאותו הוא לומד. עם תום הלימודים, הסטודנט הנו בעל ניסיון תעסוקתי בתחומו והמעסיק מקבל כבר עם סיום הלימודים עובד בעל השכלה וניסיון.
מכאן אני קורא לשותפים לעתיד להירתם למשימה הלאומית לטובת הסטודנטים, המשק, הכלכלה והחברה בישראל.
הכותב הוא מנכ"ל חברת נכס, החברה הכלכלית של אגודת הסטודנטים באוני' ת"א, ומנכ"ל חברת ג'וב טוב
3 תגובות לכתיבת תגובה