רוצים אזרחות אמריקאית? עדכנו את פייסבוק

ה-FBI והמחלקה האמריקאית לביטחון לאומי (DHS) עורכים חיפושים באתרי אינטרנט, בהם פייסבוק, ויקיפדיה, גוגל ויוטיוב, כדי לאסוף בהם מידע על אנשים שהם חוקרים. ברשת פוקס דווח כי הסוכנויות משתמשות באתרים אלו כדי לקבוע למי תותר הכניסה לארה"ב ומי עלול להוות סיכון ביטחוני.

מקורות ב-FBI וב-DHS אמרו כי מחלקת ההגירה בודקת פרופילים של מועמדים לאזרחות אמריקאית, ומנסה לאתר רמזים שיסייעו לה לאשר את פרטי המועמדים, ולראות עם מי הם משוחחים ברשת.

אולם הסוכנויות משתמשות ברשת גם כדי לחפש מידע על אזרחים אמריקאים. שמותיהם של אנשים שקונים כרטיס טיסה לכיוון אחד, למשל, נבדקים אוטומטית. צ'רלס קוק, נשיא איגוד עורכי הדין האמריקני בענייני הגירה, אמר כי הוא אינו מופתע, מכיוון שכבר עתה מיליוני אזרחים רגילים מחפשים ברשת את שמות חבריהם.

לדבריו, "אנחנו יודעים כבר שנים שמחלקת ההגירה משתמשת באתרים האלה - פייסבוק, מייספייס, עוברת דרך גוגל, מה שלא תרצו". "זה עידן המידע", אמר קוק, "והאנשים ב-CSI ו-DHS מנצלים זאת".

דוריס מייזנר, שכיהנה בעבר בראש סוכנות ההגירה והאזרחות האמריקאית, אמרה כי סוכני הגירה נדרשים לחפש במגוון מקורות שונים. "לפחות בוויקיפדיה", היא אומרת, "יש תהליך מתמשך של עדכון ועריכה, והעדכונים אולי אינם סמכותיים, אבל זה מקור שסומכים יותר ויותר". מייזנר הוסיפה כי במחלקת ההגירה גם לומדים כיצד לזהות סימנים לאתרים או פרופילים מזויפים, שנועדו לשפר את סיכויי הקבלה של המהגר.

לא כולם מרוצים משיטות איסוף המידע הללו. ג'ייסון ריצ'רדס, עורך דין מפלורידה, אמר כי "כאשר עוסקים בחופש האישי של אדם, כאשר אתה קובע למי יאשרו כניסה למדינה, זה יותר מדי חשוב מכדי להסתמך על אתרים בקוד פתוח. אנו הופכים לתרבות עצלה. הדרך הקלה לחפש מידע על אדם ברשת היא ללכת לגוגל, פייסבוק ואתרים דומים", אומר ריצ'רדס. לדבריו, מדובר ב"נקודת התחלה טובה", אבל לא ניתן לסיים שם את החיפוש.

לפני שבועיים קבע בית משפט פדרלי לערעורים שאסור למחלקה לבטחון לאומי להסתמך על ויקיפדיה כמקור המידע היחידי שלה. זאת, לאחר שסוכנים בחנו בוויקיפדיה את הרקע של אישה אתיופית שחיפשה מקלט בארה"ב. הסוכנים אף הציגו ערך בוויקיפדיה כהוכחה לכך שמסמכי המסע של האישה אינם מוכיחים את לאומיותה.