חשיפת כלכליסט: כך עוקפים הבנקים את הרפורמה בעמלות

לפני פחות משנה, לאחר שהמפקח על הבנקים רוני חזקיהו הציג טיוטה ראשונית לרפורמת העמלות, הצהירו הבנקים כי אם זו תיושם, יירדו הכנסותיהם במאות מיליוני שקלים. והנה, במציאות של 2008 מצהירים הבנקים בדו"חות שפרסמו לאחרונה כי הפגיעה קטנה בהרבה ממה שהעריכו, ובחלקם היא אפילו אינה מהותית - וכל זה עוד לפני שחלף רבעון שבו נגבו העמלות החדשות.

אבל הפגיעה המצומצמת אינה מונעת מהבנקים לפצות את עצמם. אלו העלו את המרווחים הפיננסיים (מתן ריבית נמוכה יותר על פיקדונות, או מנגד לקיחת ריבית גבוהה יותר על אשראי) בשיעור של עד 1.6% לעומת המחצית הראשונה של 2007. ב־2007 עמד סך האשראי לציבור במערכת הבנקאית על כ־670 מיליארד שקל. ייקור המרווח הפיננסי ב־0.25% בלבד תורם להכנסות הבנקים כ־1.67 מיליארד שקל בשנה.

צבי זיו, מנכ"ל בנק הפועלים | צילום: יותם פרום

כבר בהצגת הטיוטה הראשונית של הרפורמה, העריכו גורמים במערכת הבנקאית שהבנקים יכולים לפצות על הפגיעה הזו באמצעות גביית עמלות גבוהות יותר ממגזרים שאינם כלולים ברפורמה (העסקי והמסחרי), ועל ידי העלאת המרווחים הפיננסיים. גם נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר וחברי ועדות הכנסת והכלכלה אמרו לבנקים לגייס את הכנסותיהם מפעילות בנקאית מסורתית, דוגמת העלאת מרווחים, ולא מגביית עמלות גבוהות.

הבנקים כבר ירדו מהעץ

הרפורמה בעמלות החלה ביולי, ולא השפיעה על דו"חות הרבעון השני, שהסתיים ביוני. עם זאת, בדו"חות הבנקים ניכרת עלייה חדה במרווחים הפיננסיים. לדוגמה, המרווחים של בנק דיסקונט במחצית הראשונה של 2008 רשמו את שיעור העלייה הגבוה ביותר לעומת המחצית הראשונה אשתקד: 1.6%. בנק לאומי הציג עלייה של 1%, בנק הפועלים הציג עלייה של 0.4%.

העלייה במרווחים הפיננסיים היא לא רק פיצוי על פגיעה אפשרית בהכנסות מעמלות: חלקה נובע גם מהעלייה ברמת הסיכון במשק ומפעולות הגנה שהבנקים נוקטים לאור חשיפתם לשער הדולר ולפערי מס (בעיקר בדיסקונט) - וגם מעצם העובדה ש"הם פשוט יכולים": בשל הביקוש המתגבר להלוואות של חברות שאינן יכולות לגייס עוד כספים בשוק ההון, הבנקים יכולים לדרוש מחיר גבוה יותר עבור ההלוואות שהם נותנים. לפיכך צופים בבנקים כי המרווחים ימשיכו לעלות ברבעונים הקרובים.

אשר לפגיעה בהכנסות מעמלות, נראה כי הבנקים מתחילים להודות שזו תהיה לא מהותית: בנק הפועלים, למשל, שהכנסותיו ב־2007 עמדו על 4.35 מיליארד שקל, העריך בדו"ח השנתי של 2007 כי הרפורמה תקטין את הכנסות קבוצת הבנק מעמלות בכ־400 מיליון שקל בשנה, כ־9% מההכנסות כולן. בדו"ח הרבעון הראשון כבר דיברו בבנק על ירידה של 350 מיליון שקל בהכנסות, ובדו"ח הרבעון השני ההשפעה כבר ירדה ל־200 מיליון שקל בלבד.

גליה מאור, מנכ"לית בנק לאומי | צילום: בלומברג

גם בבנק לאומי, שהכניס ב־2007 3.35 מיליארד שקל, התרככו: בדו"ח השנתי ל־2007 העריך הבנק שיושפע לשלילה ב־200 מיליון שקל בשנה (כ־6% מההכנסות); ברבעון הראשון השנה כבר העריכו שם כי "ההשפעה לא תהיה מהותית", וברבעון השני היא הוערכה ב־85 מיליון שקל בלבד.

בבנק דיסקונט, שהכנסותיו ב־2007 עמדו על 2.21 מיליארד שקל, העריכו בדו"ח השנתי ל־2007 כי הרפורמה תפגע בהכנסות בשיעור של 160 מיליון שקל, או כ־7%. ברבעון הראשון השנה תוקנה ההערכה ל"עשרות מיליוני שקלים", ובדו"ח הרבעון השני נרשם כי "על פי הערכות מוקדמות, נראה שלא צפויה פגיעה מהותית בהכנסות הקבוצה".

בבנק מזרחי טפחות ובבנק הבינלאומי לא נקבו בהערכות מספריות: דו"חות שני הבנקים קובעים כי אין ביכולתם להעריך את מידת ההשפעה של הרפורמה על מכלול הכנסותיהם.

מאיר סלייטר, אנליסט הפיננסים של בית ההשקעות פריזמה, מעריך כי הפגיעה מיישום הרפורמה לא תורגש באחת. לטענתו, ייקח זמן עד שהלקוחות ישנו את הרגלי הצריכה הבנקאיים שלהם. "אולי אפילו נראה עלייה בהכנסות מעמלות ברבעון השלישי", הוא מעריך. כל הבנקים כבר הצהירו כי מורגש שינוי בהרגלי הצריכה, וכי קיימת עלייה של 35% במעבר לפעילות בערוצים ישירים במקום בפעילות מול הפקידים. סלייטר אומר כי לאורך זמן הבנקים יהיו חשופים לפגיעה מעמלות משקי הבית. הסיבות לכך הן השינוי שהחל לקרות, התחרות הצפויה להתפתח עקב הגדלת השקיפות, ושיפור הבנת הצרכן על מה הוא משלם וכמה.

ההכנסות מעמלות לא ירדו, אבל המערכת הבנקאית כבר מפצה את עצמה

בבנקים מסבירים: עליית המרווחים - מגמה עולמית

בלאומי ובדיסקונט, שרשמו את אחוז השינוי הגבוה ביותר בפערי ריבית החובה והזכות, מסבירים את עליית המרווחים בעליית רמת הסיכון במשק הישראלי. מבנק לאומי נמסר כי צפויה פגיעה בהכנסות כפי שדווח, וכי העלאת המרווחים נובעת מהעלייה ברמת הסיכון במשק הישראלי, ללא קשר לעמלות. מבנק דיסקונט נמסר כי את השפעתו של יישום חוק העמלות לא ניתן היה להעריך עד לאחרונה, בסמוך לתחילתה בפועל של הרפורמה (יולי 2008), וכי רוב האשראי במערכת הבנקאות הוא עסקי, ונלקח כבר בעבר לטווח ארוך. עוד טענו שם כי בכל העולם נמצאים המרווחים במגמת עלייה, בעיקר בשל האטה ובשל משבר הנזילות בעולם.

"נכניס את העמלות לפיקוח"

בינתיים ממשיך ומרחף איומם של חברי ועדת הכלכלה להכניס את העמלות לפיקוח ממלכתי. מתקפת חברי הכנסת על הבנקים מתנהלת בכמה חזיתות, וצפויה להתחזק במקביל להתגברות הסיכויים להליכה לבחירות כלליות.

את החזית הראשונה מנהל ח"כ אמנון כהן (ש"ס). טרם יציאת הכנסת לפגרת הקיץ באוגוסט הצליח כהן להעביר בקריאה ראשונה הצעת חוק, שתחייב את הבנקים לתת למשקי הבית ולעסקים קטנים פטור מעמלות עבור ארבע הפעולות הראשונות בכל חודש. באחרונה הודיע חזקיהו שהוא מחייב את הבנקים לעשות כן, עוד לפני השלמת החקיקה. על רקע דברים אלה, לא מן הנמנע שכהן יבקש לשנות את הצעת החוק לנוסחה המקורי, שקבע כי גובה עמלות הפקיד ייקבע בחוק ולא יעלה על 1.5 שקלים.

בחזית השנייה ניצב בנק ישראל מול יוזמת חקיקה של שני ראשי ועדת הכלכלה הקודמים, ח"כ גלעד ארדן וח"כ משה כחלון (שניהם מהליכוד). ביולי הגישו השניים הצעת חוק לביטול מוחלט של עמלות הבנקים למשקי הבית, זולת עמלות שוועדת הכלכלה תאשר לבקשת בנק ישראל. נגיד הבנק סטנלי פישר זימן את השניים, והבהיר להם שהדבר ייצור תגובת שרשרת קשה במערכת הבנקאית. לפי שעה, הצעת החוק לא קודמה, אולם לחץ הבחירות המתקרבות עשוי לשנות את התמונה. במקביל, כפי שפורסם ב"כלכליסט", גייס כחלון צוות מומחים חיצוני כדי לאתר כשלים ברפורמת העמלות ולהציע פתרונות.

על החזית השלישית מנצח יו"ר ועדת הכלכלה הנכנס, ח"כ ישראל חסון (ישראל ביתנו). בניגוד לקודמו, הצהיר חסון עם כניסתו לתפקיד כי לא ימהר להתערב בשוק הבנקאות באמצעות חקיקה. גם בדיון שקיימה הוועדה בנושא לאחרונה הצהיר חסון כי הוא מעוניין להגיע להבנות בהידברות, וכי הוא מצפה מן הבנקים למעט חמלה. עם זאת, ייתכן שהלחץ הפוליטי מצד חברי כנסת אחרים, ואולי אף מצד ראשי מפלגתו, יעשה את שלו, וגם חסון יפנה למתווה החקיקה.

לחזקיהו צפויה התמודדות לא פשוטה עם חברי הכנסת. ההתמודדות תגיע לשיאה בתחילת נובמבר, שאז יציג חזקיהו בפני הוועדה את ממצאי הרבעון הראשון מאז כניסת הרפורמה לתוקף.