"רפורמת ההתמחות של לשכת עוה'ד לא ריאלית ולא חוקית"

על רפורמת המתמחים החדשה של לשכת עורכי הדין, שפורסמה בתחילת השבוע, נמתחת ביקורת חריפה מצד עורכי דין בכירים, הטוענים כי הכללים החדשים אינם ראויים ואינם יעילים. אף שרוב עורכי הדין מסכימים כי קיים צורך דחוף בקביעת כללים להסדרת הליך ההעסקה של המתמחים, חלקם סבורים כי הרפורמה שאושרה אינה הפתרון הנכון לבעיה - ויש שאף טוענים כי אינה חוקית.

הרפורמה, תוצר של לחץ שהופעל על לשכת עורכי הדין להסדיר את הנושא, קובעת כי מאמן יוכל לקיים ראיון עם מועמד להתמחות רק לאחר אמצע השנה השלישית ללימודיו, וכי סטטוס הלימודים יוכח באמצעות טופס מיוחד שעליו יחתים המועמד את המוסד האקדמי שבו הוא לומד. ההצעה, שאושרה על ידי המועצה הארצית של הלשכה, טעונה עדיין אישור של שר המשפטים.

כיום נוהגים סטודנטים רבים לתור אחר מקום התמחות כבר באמצע שנה ב' ללימודים, ולעתים אף בסוף שנה א'. ההליך עצמו אינו מוסדר, ובשנים האחרונות החלו המאמנים להקדים עוד ועוד את החיפוש אחר מועמדים כדי לאתר את הטובים ביותר. לדברי עו"ד אורן פרסקי, יו"ר ועדת המתמחים בלשכת עורכי הדין, המירוץ הוא משותף, הן מצד הסטודנטים והן מצד המשרדים. לדבריו, התופעה החלה כבר לפני 15 שנה, אך "אין ספק כי הצמיחה במספר הסטודנטים האיצה בכולם להקדים ולמצוא מתמחים מחד ומאמנים מאידך, דבר שהגביר את הצורך בביצוע הרפורמה".

עו"ד ארדינסט. אם פוגשים מתמחה באירוע משפחתי, מותר לשאול אותו כמה שאלות? | צילום: אוראל כהן

עו"ד גיורא ארדינסט, השותף המייסד של משרד ארדינסט, בן-נתן ושות', מסכים כי יש סוג של כשל שוק בהליך קבלת המתמחים הנהוג היום, וכי הרצון להסדיר הליך זה הוא במקומו. "מגיעים אנשים שכל מה שיש להם הוא תעודה של שנה א', ולא ברור עד כמה הם מגובשים", הוא אומר. "השוק יצר מצב שבו ההחלטה מתקבלת במצב של מידע חסר - של המשרד על המתמחה, ושל המתמחה על העולם".

ארדינסט מציין את הבעייתיות בכך ש"מצד אחד, נוצרת מחויבות של המשרד כלפי המתמחה, ומצד שני, קורה לא פעם ששבועיים לפני מועד תחילת ההתמחות מתמחה מודיע שהוא לא בא, ואין למשרד מה לעשות חוץ מלהתרגז. נוצר מצב אבסורדי, שבו עם עורכי דין סוגרים חודשיים לפני, ועם מתמחים שנתיים לפני".

ואולם, למרות ביקורתו על המצב הנוכחי, ארדינסט מתנגד בחריפות להסדר המוצע, שלדבריו נידון לכישלון וספק אם הוא עולה בקנה אחד עם חוק יסוד: חופש העיסוק. "אי אפשר לאסור על מתמחים לדבר עם אדם או להתראיין אצל אדם. הכללים שנקבעו אינם נכונים. אם, למשל, אני נפגש עם בחור באירוע של קרובי משפחה, מגלה שהוא סטודנט למשפטים, ושואל אותו כמה שאלות, אז מה? עברתי על הכללים?", הוא שואל.

הסכמות ג'נטלמניות

ארדינסט, שגידל דורות של מתמחים במשרדו, צופה שהשוק ימצא דרך לעקוף את הכללים: "זה לא יעבוד, ודברים ייסגרו מתחת לשולחן. עניינים ייקבעו בהסכמות ג'נטלמניות. נגיע למצב שבו יהיו כאלה שישמרו על החוק ויכבדו את הכללים, ויהיו כאלה שלא".

גם עו"ד משה בלטר, שותף בכיר במשרד בלטר, גוט, אלוני ושות', אומר כי "אכיפת הרפורמה המוצעת היא משימה בלתי אפשרית. אני מאמין שהמשרדים הגדולים יקיימו את הכללים, אבל במשרדים הקטנים יהיה קשה לפקח על כך". עו"ד אסף פוזנר ממשרד כהן, וילצ'יק, קמחי ושות' מפקפק גם הוא בישימות הרפורמה, ומוסיף כי ספק רב בעיניו אם היא חוקית בהיבט של חופש החוזים.

לעומתם, עו"ד עפר כהן צדק ממשרד שדות ושות', האחראי לגיוס המתמחים במשרד, מברך על הרפורמה ואינו רואה כל פסול בכללים החדשים של הלשכה. "סגירת התמחות כל כך מוקדמת, כשהמועמדים עדיין לא הכירו את כל יסודות המשפט, זה בוודאי אבסורד מוחלט", הוא אומר.

"במציאות, יש מתמחים שמגלים כי סגרו במקום התמחות שאינו מתחום עניינם ומודיעים ברגע האחרון על ביטול, בעוד אחרים אינם מרגישים בנוח לבטל, מכבדים את התחייבותם למקום ההתמחות ונאלצים להתמחות במה שאינו מעניין אותם. אחר כך הם מתחילים לעסוק בתחום שונה לחלוטין מזה שבו התמחו".

'לקרר' את השוק

כהן צדק הודף את הביקורת בדבר אי־ישימות הרפורמה החדשה: "כמו שאפשר להגיד שאפשר לעקוף את המגבלות ואת האיסורים החדשים בעניין זה, אפשר להגיד זאת על כל דבר חקיקה. הרפורמה היא במקום, והיא מסוג הדברים שיובילו להטמעה של נורמות חדשות.

יכול להיות שהדבר ייארך זמן, אך אנשים בסופו של דבר יטמיעו את ההליך החדש, והדבר 'יקרר' את שוק המתמחים. יש פה יצירת נורמה שאמנם בשלב ראשון מכתיבה הגבלה חדשה ומרתיעה, אבל עם הזמן אנשים יבינו שזהו דבר שטוב למערכת".

עו"ד הלוי. תחילת הטיפול במתמחים צריכה להיות באותו זמן אצל כל המשרדים | צילום: אוראל כהן

עו"ד אמיר הלוי, שותף-מנהל במשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות', שהיה ממובילי הרפורמה, מגן עליה גם הוא: "נכון שהתחרות צריכה להיות חופשית, אבל תחילת הטיפול במתמחים צריכה להיות באותו זמן אצל כל המאמנים - וזה מה שהרפורמה קובעת. הדבר ריאלי מאוד, במובן זה שמי שיתחיל לראיין לפני אמצע שנה ג' יפר את כללי האתיקה. זה יהיה קשה ליישום בשנה הראשונה, ויהיו מי שינסו להתחכם ולעקוף את הכללים, אבל אם הלשכה תפקח באמצעות המנגנונים שנקבעו בכללים החדשים, אין סיבה שהדבר לא יתבצע כהלכה".

בתגובה לטענותיהם של מבקרי הרפורמה, מציינים בלשכת עורכי הדין כי הרעיון כולו מגובה בחוות דעת משפטית. "פנינו לעו"ד צבי אגמון כדי לבחון את ההיבט של המשפט החוקתי", אומר עו"ד פרסקי, "ולפי חוות הדעת שקיבלנו, כאשר יש כשל שוק, תפקיד הרגולטור, שבמקרה זה הוא לשכת עורכי הדין, הוא לתקן את כשל השוק. המסקנה מחוות הדעת המשפטית היתה ברורה: ההגבלה אינה על חופש העיסוק אלא רק מווסתת את המועדים. האופן שבו אנו מבצעים את הרגולציה הוא מידתי והמטרה ראויה. לכן אין בעיה קונסטיטוציונית".

לעניין היכולת ליישם את הרפורמה, פרסקי מבהיר: "מי שיפר את הכללים יואשם בעבירת משמעת. ברגע שהדבר ייושם, לא נראה כל מיני סיכומים מתחת לשולחן. אני מאמין שההסדר מביא ברכה לסטודנטים, לאוניברסיטאות ולמשרדים. הבטחנו לסטודנטים שהלשכה תאכוף את הכללים, וכך נעשה".