מיוחד: חשבון הנפש של ועדת בכר

אירועי השבועות האחרונים בשוקי ההון ברחבי העולם הפנו זרקור מחודש לאחד האירועים המרכזיים שטלטלו את שוק ההון המקומי בשנים האחרונות - יישום הרפורמה בשוק ההון, או בשמה המוכר יותר ועדת בכר. הרבה מאוד מילים נכתבו בימים האחרונים על הדו"ח שהוציאה הוועדה בשנת 2005 והתקבל בידי הממשלה והכנסת. יש מי שטוען שדי אם המסקנות ייבחנו פעם נוספת, ויש גם מי שקורא לחשבון נפש מקיף יותר ולביטולה המוחלט של הרפורמה.

חלק מן הקולות הללו קראו להחזרת הבעלות על קופות הגמל, קרנות הפנסיה ומכשירי החיסכון הנוספים לידי הבנקים המסחריים, בניסיון למנוע סיכונים פיננסיים עבור הציבור הישראלי ולהגדיל את חוסנם. חברי ועדת בכר מסרבים להתרגש מהקריאות הללו ושוללים אותן בנחרצות.

יושב ראש הוועדה ד"ר יוסי בכר, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, אומר ל"כלכליסט": "אירוע בסדר הגודל שקרה בארה"ב בהחלט מחייב לימוד, אבל אני משוכנע לחלוטין שהוא אינו מוביל למסקנה שהמלצות ועדת בכר לא היו בכיוון. אני חושב שאפשר להסיק ממנו הרבה לגבי מבנה הפיקוח הנדרש, ואולי אף לגבי חיזוק של רשויות פיקוח כאן בישראל. אלה דברים שממילא חשבנו שנכון לעשות גם בזמנו". למי שמבקשים להחזיר את הבעלות על מוצרי החיסכון לבנקים אומר בכר: "להחזיר את הגופים המוסדיים לבנקים היא לא טענה רצינית. צריך להשוות את החשיפה של הגופים המוסדיים לסיכונים לעומת החשיפה של הבנקים לסיכונים אלה, והתשובה תתגלה מאליה".

שטרום: עשינו שירות גדול

עו"ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר וחבר הוועדה, בוטה עוד יותר. "ההשוואה בין מה שמתרחש בארה"ב לבין המצב במשק הישראלי הוא עלבון לאינטליגנציה", אומר שטרום. "הדבר הכי גרוע במשבר הזה הוא שאנשים אומרים כעת 'המודל האמריקאי הוא רע, ולכן בואו נישאר עם מחלות הילדות שלנו'".

שטרום מציין עוד: "הבעיה העיקרית שעמה התמודדנו היתה הריכוזיות חסרת התקדים בשוק ההון הישראלי, שלא היה לה אח ורע בעולם. ולכן אני לא חושב שיכול להיות ספק רציני לגבי העובדה שוועדת בכר עשתה שירות גדול כשהפרידה את השליטה על הגופים המוסדיים מידי הבנקים. עם זאת", הדגיש שטרום, "חייבים לטפל ברגולציה על הגופים המוסדיים ועל מנהלי ההשקעות. כל עוד הרגולציה הזו לא תהיה שלמה ומניחה את הדעת, לא ניתן יהיה לשבת בשקט ולהגיד שעשינו שירות מלא לעם ישראל. זה סימן השאלה היחידי שיש לי בחלוף שלוש השנים מיום אישור רפורמת בכר".

"לא צריך לקפוץ למסקנות מהמשבר הזה", חושב שטרום, "אלא ללמוד ממנו שדרושה רגולציה מתאימה גם על הגופים המוסדיים. כל מי שחשב שהתחום יכול להתנהל כגן עדן לא מפוקח קיבל את ההוכחה המתאימה".

לשטרום יש לא מעט ביקורת על המציאות הנוכחית. "כתוצאה מהרפורמה קמו גופים לא בנקאיים ששולטים במכלול רחב של שירותים, שביניהם יש ניגודי עניינים. הם מנהלים השקעות שלי ושלך מצד אחד, ומצד שני מחתמים הנפקות שהם רוכשים כגופים מוסדיים. אם אדם מחליט לרכוש מכיסו נכס שהחברה שלו מנפקת, אין עם זה בעיה. אבל הבעיה מתחילה כאשר הרכישות האלה נעשות מכספם של העמיתים. ולכן כאן צריכה להיות רגולציית ברזל, כדי למנוע ניגודי עניינים. יש לבער את הנגע הזה ואי אפשר לנוח על זרי הדפנה עד שהמהלך יושלם".

מימין: יוסי בכר, יו"ר הוועדה; שר האוצר לשעבר בנימין נתניהו ונגיד בנק ישראל לשעבר, פרופ' דוד קליין | צילום: עטא עוויסאת

לדעתו, "אנחנו צריכים משטרה של שוק ההון. למפקח על הביטוח אין משטרה שהוא יכול להפעיל כיום, ונדמה שגם מוועדת אריאב הפועלת בימים אלה לא תצמח אחת כזו. עד שלא יהיה כאן מחדל ויוקמו שתי ועדות חקירה, לא יבינו שהכתובת כבר עכשיו נמצאת על הקיר".

"הפיקוח בישראל מצוין"

חבר נוסף בוועדה הצטרף לעמדתו של שטרום ואמר ל"כלכליסט", שלא לייחוס: "ועדת בכר עשתה עבודה מצוינת והציגה את המסקנות הנכונות ביותר. האנשים שמלינים על כך כעת אינם מבינים דבר וחצי דבר בהתנהלות השווקים הפיננסיים. להגיד שוועדת בכר יצרה סיכונים בפני ציבור המשקיעים היא אמירה שטותית. אלה הכל אמירות של אינטרסנטים חוצפנים".

אותו גורם הוסיף כי "המטרה העיקרית ברפורמת בכר היתה למנוע ניגודי עניינים בשוק הפיננסי ולהגדיל את התחרות. כשהבנקים מכרו את המוצרים הפיננסיים שהם עצמם ייצרו, הציבור היה קהל שבוי ואולץ לקנות את המוצרים שלהם. אנחנו שמנו לזה סוף, ולכן פעלנו לטובת המשקיעים".

לדברי אותו חבר: "גורמי הפיקוח עושים היום עבודה מצוינת ורמת הפיקוח בישראל היה מהגבוהות בעולם. לכן אנחנו לא צפויים לראות משברים כאלה כאן אצלנו. גם אם יש השקעות מסוכנות של הגופים המוסדיים הן נעשות בשוליים, ולא באופן מהותי. אז הפסידו קצת כסף, מה קרה? גם הבנקים הפסידו כספים רבים, אבל את זה הס מלהזכיר".

להמן: יצרנו שוק תחרותי

יואב להמן, לשעבר המפקח על הבנקים וחבר ועדת בכר, אמר ל"כלכליסט": "הרפורמה היתה אחד האמצעים ליצירת שוק תחרותי יותר, ולא יצרה בנקי השקעות בלתי מפוקחים".

עוד הוסיף להמן כי "אחד העקרונות המרכזיים של הרפורמה היה הגברת הפיקוח על הגופים הללו. גם לפני הרפורמה הפיקוח על פעילות קופות הגמל, קרנות הפנסיה וקרנות הנאמנות לא נעשה בידי בנק ישראל אלא בידי המפקח על שוק ההון ורשות לניירות ערך. באחריות הזו לא חל שינוי, וסמכויות הפיקוח רק הוגברו".

"דווקא אילו הגופים הללו היו נשארים בבעלות הבנקים, אזי פיתוח מכשירים פיננסיים מורכבים, דוגמת אלו שנוצרו בארה"ב ושהביאו למשבר, היה מגביר את הסיכון בשוק הישראלי", אומר להמן.

בן שלוש: ייצבנו את המשק

אייל בן שלוש, לשעבר המפקח על שוק ההון, חיזק את עמדתם של חבריו לוועדה. יתרה מכך, על פי בן שלוש, "מוקדם מדי לקבל תובנה שלמה על ההתרחשויות בשווקים הפיננסיים הגלובליים משום שאנחנו נמצאים בתוך הטלטלה. לכן אין מקום להיחפז למסקנה כלשהי בשלב זה."

זאת ועוד, בן שלוש סבור כי "המערכת הבנקאית לא היתה חסינה מפני המשבר. מי שנחפז וחושב שערבוב מחדש של שוק ההון ינפיק תוצאה טובה יותר, צריך להיאזר בסבלנות". עם זאת, מדגיש בן שלוש, כי "אי אפשר להתעלם מהעובדה שחלק מהמהלכים שמתבצעים היום בשוק האמריקאי, שהמבנה שלו שונה במהותו מזה של השוק הישראלי, הופכים את בנקי ההשקעות לבנקים מסחריים. אולם רב הנסתר על הגלוי בשלב זה. אם נגלה כי נדרש שינוי כלשהו גם בשוק הישראלי, יש לבצע אותו מתוך זהירה רבה. האינטואיציה שלי אומרת כי הצעדים שלנו בוועדה היו צעדים מייצבים יותר מאשר צעדים שפגעו בחסינות המשק".

למרות זאת, בן שלוש סבור כי יש לפעול בנחישות ליצירת מערכת פיקוחית אחודה במקום מערכת הפיקוח המפוזרת הקיימת כיום בישראל. "היום מתברר בצורה בולטת מאי פעם שאסור שיתקיים ארביטראז' פיקוחי, קרי שאותו מוצר פיננסי יזכה לרגולציה שונה, משום שהדבר מוביל לכשלים. המסקנה היא שהפיקוח צריך להיות זהה וכולל על כל הגופים".

לחמן-מסר: הרגולציה בישראל לא השתנתה

גם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר בתחום הכלכלי־פיסקלי, עו"ד דידי לחמן־מסר, סבורה כי מוקדם מדי להסיק מסקנות מן המשבר. "ובכלל", אומרת לחמן־מסר, "יש לזכור כי לפני הקריסה של בנקי ההשקעות, התחילו לקרוס הבנקים המסחריים." לחמן־מסר הדגישה אף היא כי "לנושא אין כל קשר לרפורמת בכר, שהתרכזה רק בהגדלת התחרותיות. הרגולציה שחלה על הבנקים טרם הרפורמה ולאחריה לא השתנתה".

לדבריה, "בישראל ישנם שני סוגי רגולציה. אחת פולשנית, דוגמת זו של הפיקוח על הבנקים ובמידה מסוימת של הפיקוח על שוק ההון. זו רגולציה מעורבת. ולעומתה, ישנה רגולציה המבוססת על שקיפות ודיווח של הגופים עצמם. הרגולציה הזו לא השתנתה במהותה כתוצאה מהשינוי של השליטה והבעלות על גופים אלה, בעקבות הרפורמה. אם כבר, היא השתנתה לחומרה".

"אף אחד אף פעם לא יכול לישון בשקט לגבי המתרחש בשוק ההון, אולם מצד שני יש להבין בדיוק מה קרה ואיך נוצר המשבר ואין מקום להיסטריה".