תפיסת עולם: זהב במזיגה אטית

למרות החריקות ומצב הרוח הקשה בכלכלה העולמית, ואולי בזכותם, עסקי הבירה פורחים ואין האטה בצמיחת הקצף בראש הכוסות. בימים אלה החליטו מנהלי קונצרן האלכוהול העולמי Diageo למזוג לעצמם פרויקט חדש, המחייב פתיחת ברזים בהיקף של כמעט מיליארד דולר - הקמת מבשלה חדשה לבירת גינס, הגדולה מעולם מסוגה באירלנד, ארץ הבירה.

ואין מדובר בהחלטה כלכלית פיננסית בלבד. מצוי בה גם מרכיב היסטורי מעניין, סוג של חזרה אל השורשים של מותג הבירה שהוא מהמפורסמים בקרב שתייני העולם, והמזוהה ביותר עם אירלנד. אגדה ואמת שזורות בסיפור ההתחלה של ארתור גינס, מבשל השיכר אשר פתח ב־1755 עסק לייצור בירה בעיירה לייקסליפ. זקני דבלין הסמוכה נשבעים כי שמעו מאבות אבותיהם, שאחרי התחלה צולעת משהו, שכח יום אחד גינס על האש את הלתת שלו שפיזר לייבוש, וזאת הפכה לקלויה כמו פולי קפה. קמצן גדול היה האיש, ולכן הוא לא השליך לפח את הגרגרים השחורים, אלא עשה מהם בירה. כך באה לעולם בירת הסטאוט, השחורה מרירה, שהפכה בתוך זמן קצר להצלחה אדירה. ארבע שנים אחר כך החל העסק של ארתור גינס לצמוח, והוא חיפש ומצא מקום מתאים בדבלין עצמה, בסנט ג'יימס גייט, שם עמדה נטושה מבשלה עתיקה. חוזה השכירות שחתם אז היה יוצא דופן משהו במושגים של ימינו: 40 ליש"ט שכר דירה לשנה, לתקופה של 9,000 שנה.

זאת לא היתה אופטימיות ללא כיסוי. בסוף המאה ה־19 הפכה גינס למבשלת הבירה הגדולה בעולם. ברחבה הגדולה שמאחורי המבשלה, על שטח של 260 דונם, נערמו אז בכל רגע נתון כרבע מיליון חביות בירה מוכנות למשלוח, וגם בבורסה של לונדון הפכה מניית גינס למצרך מבוקש. סנט ג'יימס גייט הפכה במשך הדורות גם לאתר תיירות מצליח, מהפופולריים בדבלין.

כעת נפלה אצל ראשי גינס החלטה - לחזור למקום שבו התחיל הכל, אל לייקסליפ ההיסטורית, 14 ק"מ ממערב לדבלין, שם יצר ארתור גינס את הבירה "השרופה" הראשונה שלו. רוב השטח נרכש מבני משפחת גינס, שאף על פי שכבר אינם בעלי המבשלה, עודם מעורבים במתרחש. עבודות ההקמה יחלו בקרוב. על פי התוכנית, יושקעו כ־950 מיליון דולר בבניית המבשלה שתהיה המודרנית מסוגה בעולם, והגדולה ביותר באירלנד מבחינת כושר הייצור. מנהל המותג הבינלאומי של בירה גינס, בריאן דופי, אמר השבוע, כי יש בעיניו חשיבות רבה לכך ש"המבשלה החדשה תקום במקום שבו נולד המותג" לפני 250 שנה.

ובכל זאת, גם עצב מעורב בשמחה הזאת. המבשלה החדשה, כאשר תתחיל לפעול כמצופה בשנת 2013, תביא לסגירתה של סמיתוויקס, מבשלת הבירה העתיקה ביותר שפעלה עד כה באירלנד, מאז נוסדה ב־1710 על חורבותיו של מנזר קלטי בקילקני. הבירה האדמונית שלה, הנושאת את שם העיר, קילקני, היא עוד סמל אירי. קונצרן Diageo, שהוא גם הבעלים של סמיתוויקס, הודיע כי חלק מ־400 עובדי המבשלה יקבלו הצעות לעבור ולעבוד בפרויקט החדש בלייקסליפ.

ראשי הקונצרן, בעצה אחת עם בני משפחות היורשים, החליטו כי המבשלה החדשה בלייקסליפ תישא את שמו של המייסד הראשון ואבי המותג - ארתור גינס. עד היום, כמה מוזר, לא היתה על שמו אף מבשלת בירה.