בלעדי - חזקיהו לבנקים: פרטו את היקף החשיפה ללווים הגדולים

יממה אחרי הפנייה הדרמטית של ידין ענתבי לבתי ההשקעות והגופים המוסדיים, בא גם תורו של המפקח על הבנקים רוני חזקיהו.

ל"כלכליסט" נודע שאגף הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל פנה אתמול אל הבנקים, ובראשם חמשת הבנקים הגדולים: הפועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי, במכתב שבו דרש להעביר אליו את היקף האשראי לששת הלווים הגדולים של כל בנק. נוסף על כך דרש הפיקוח מהבנקים לקבל את היקף האשראי שלהם לעשרת הלווים הגדולים בקרב הגופים המוסדיים בשוק ההון - חברות הביטוח ובתי ההשקעות.

מדובר בצעד שנועד להגביר את הפיקוח על היקף האשראי בשוק, מצד הבנקים, ולעקוב מקרוב אחר השפעת המשבר הפיננסי בעולם ובישראל על חברות הפיננסים השונות. בשוק ישנם חששות סמויים מקריסת בית השקעות זה או אחר בשל היקף פדיונות נרחב או עקב חשיפה גבוהה מדי לאג"ח ולמניות. החשש הוא כי במקרה של התחזקות המשבר הפיננסי ופגיעה באג"ח של הטייקונים הגדולים, תהיה החשיפה הגדולה ביותר של בתי ההשקעות.

פנייה חריגה

הפיקוח על הבנקים מבקש כנראה בפנייה זו להתחקות אחר עוצמת המשבר. מדובר בפנייה חריגה, שכן הפיקוח מסתמך בדרך כלל על החובות העסקיים כפי שהם מופיעים לפי מגזרים בדו"חות. כמו כן, לפי מגבלת לווה בודד, קבוצת בנקאות מוגבלת בהיקף ההלוואות שניתנות ללווה בודד, והפיקוח עוקב אחר נתונים אלה. אבל עד היום לא נעשתה פנייה לקבלת רשימה של ששת הלווים הגדולים. נוסף על כך, מעולם לא קיבלו הבנקים דרישה למידע על החבות של חברות בשוק ההון.

לפי ההערכות, עשוי חזקיהו לדרוש בשלב הבא לקבל את רשימת הבטוחות של כל בנק ובנק עבור ההלוואות שנתן, וכן את הגדלת הביטחונות של הקונצרנים הגדולים להלוואות שיקבלו מהבנקים.

שלשום פנה ידין ענתבי, הממונה על שוק ההון באוצר, אל הגופים המוסדיים בשוק ההון ודרש לקבל את היקף החשיפה שלהם הן למניות ואג"ח של חברות הנדל"ן והן לאג"ח של ארבעת הטייקונים הגדולים - לבייב, תשובה, פישמן ונוחי דנקנר.

רוני חזקיהו | צילום: אביגיל עוזי

הדרישה עוררה אתמול כעס בקרב הטייקונים הגדולים. נציגיהם של הארבעה מסרבים להתבטא בפומבי אולם בשיחות פנימיות הם טענו שמדובר בהתערבות גסה של ענתבי בשוק ההון. "איך יכול להיות שעד לפני חודש־חודשיים היו הקבוצות האלה הכי יציבות והכי בולטות במשק, ושעכשיו מסמנים אותן?", אמר מקור באחת הקבוצות. "מדובר בצעד פופוליסטי. גם אם יש משבר, מדובר במשבר עולמי והיקף החשיפה לקבוצות אלה אינו בעייתי יותר מאשר לקבוצות אחרות".

פעיל בשוק ההון הביע תמיהה גם הוא על הפנייה של ענתבי, וטען כי "אי.די.בי, למשל, נהנית מקופת מזומנים של 14 מיליארד שקל, אז איפה הבעיה?".

בשוק ישנם חששות סמויים מקריסת בית השקעות

פעילות האשראי מצטמצמת

מנתונים שנאספו במרכז המחקר של הכנסת לקראת הדיון שנערך אתמול בוועדת הכספים בעניין השלכות המשבר על ישראל עולה כי חלקם של הבנקים בשוק האשראי מצוי במגמת ירידה בשנים האחרונות. בסוף 2003 היה היקף האשראי הבנקאי למגזר העסקי 387 מיליארד שקל, ובסוף מרץ 2008 ירד היקפו ל־384 מיליארד שקל. לעומת זאת, בשוק האשראי החוץ־בנקאי נרשמה עלייה חדה בהובלת המשקיעים המוסדיים, שהגדילו את האשראי שנתנו ב־230%, מסכום של 57 מיליארד שקל בסוף 2003 ל־188 מיליארד שקל במרץ 2008. ההתפתחות החדה של האשראי החוץ־בנקאי בשנים האחרונות, לפי מרכז המחקר של הכנסת, הביאה לכך שהבנקים חדלו להיות ספקי האשראי העיקריים של המגזר העסקי. המגזר החוץ־בנקאי מספק כיום יותר מ־50% מהאשראי, לעומת 27% בסוף 2003.

לאחר תקופה ארוכה שבה מגמת סיכון האשראי בבנקים היתה בירידה, החל משבר האשראי העולמי, שפרץ במחצית השנייה של 2007, להתבטא בהתגברות התנודתיות ובירידות חדות בבורסה המקומית, בעליית פרמיית הסיכון באיגרות חוב קונצרניות (המשקפות את סיכון האשראי של חברות במשק), בעצירת גיוסים בשוק ההון ובהאטת קצב הצמיחה השנתית של המשק. שינויים אלו בסביבה העסקית שבה הבנקים פועלים מביאים ישירות לסיכון גדול יותר של האשראי הבנקאי שלהם.

עלייה בחובות הבעייתיים

כבר בחציון הראשון של השנה הציגו הבנקים עלייה חדה בהפרשות לחובות המסופקים (שקיים ספק באשר להחזרתם) ועלייה בחובות הבעייתיים, המעידים על ההפרשות ברבעונים הבאים. במקביל, ממשיכה לגדול הריכוזיות בתיק האשראי, עקב עליית משקלם של ענפי השירותים הפיננסיים, הבינוי והנדל"ן. ענפים אלה, שממילא היו הגדולים ביותר, הרכיבו בסוף 2007 כשליש מתיק האשראי הבנקאי. גם היקף תיק האשראי התרחב, בשיעור הגבוה אף מהצמיחה. לפי נתוני בנק ישראל, במהלך 2007 גדל היקף האשראי בשיעור של 10%, לעומת 7% ב־2006.

צבי זיו, מנכ"ל בנק הפועלים | צילום: יותם פרום

השפעת המשבר העולמי על חברות בענף הנדל"ן היתה השנה הדומיננטית ביותר - הן מפאת חשיפתו הגבוהה של הענף להשקעות בנדל"ן בחו"ל והן מפאת הישענותו הגדולה על מימון באמצעות חוב (שרובו משוק ההון). כתוצאה מכך עלה סיכון האשראי של לווים אלה, ועלייתו התבטאה בירידה חדה של שערי מניות הנדל"ן בשנה האחרונה ובעלייה חדה של פרמיית הסיכון בענף זה.

כמו כן, לפי נתוני בנק ישראל, כבר ב־2007 נרשמה הרעה בריכוזיות האשראי לפי ענפי משק. ריכוזיות גבוהה של תיק אשראי מבטאת חשיפה גבוהה יותר של הבנקים לסיכון. ההרעה שאליה מתייחס בנק ישראל היא עליית חלקם של ענף השירותים הפיננסיים וענף הבינוי והנדל"ן בתיק האשראי העסקי, שביחד הם כמחצית ממנו. רוב הצמיחה באשראי של ענף הפיננסים נבעה מהתרחבות פעילות בתי ההשקעות, וכן ממכירת קופות הגמל וקרנות הנאמנות במסגרת יישום רפורמת בכר. חלקו של ענף הבינוי והנדל"ן גדל לאחר כמה שנים שבהן גייסו חברות הנדל"ן חוב באמצעות מקורות חוץ־בנקאיים, כלומר בשוק ההון.

חשיפה ללווים

מבחינת חשיפה לקבוצות לווים, הבנקים פועלים לפי הוראת ניהול בנקאי תקין 313 של בנק ישראל, הקובעת כי שיעור החשיפה לקבוצת לווים לא יעלה על 30% מהון כל בנק, וכי שיעור החשיפה לשש קבוצות הלווים הגדולות לא יעלה על 135% מהון הבנק.

עקב המצב במשק אומרים במערכת הבנקאות שננקטת מדיניות אשראי זהירה, באמצעות הרחבה ושילוב של בקרות מחמירות על אשראי שבו עלתה רמת הסיכון. הבנקים מרחיבים את הבדיקות המוקדמות לפני ביצוע עסקות וקובעים קריטריונים ותנאי סף מחמירים לאישור עסקות, מבחינת דרישות ההון עצמי והביטחונות בסוגי המימון השונים. הבנקים בודקים את דירוג הסיכון של הלווים בתדירות גבוהה יותר, ופועלים להקטנת החשיפה או לחיזוק הביטחונות או להעלאת המרווחים.